אמברוז בירס

עיתונאי וסופר אמריקאי

אמברוז גווינט בירסאנגלית: Ambrose Gwinett Bierce; נולד ב־24 ביוני 1842, מת בערך ב־1914) היה עיתונאי, סופר, ממשיל משלים וסאטיריקן אמריקאי. הוא ידוע בעיקר בתור מחבר הסיפור הקצר "התרחשות בגשר נחל הינשוף" (An Occurrence at Owl Creek Bridge) ושל הלקסיקון הסאטירי "מילון השטן". ביקורתיותו הזועמת, סיסמתו "שום דבר אינו חשוב" ("Nothing matters") ויחסו הציני כלפי טבע האדם הקנו לו את הכינוי "בירס המריר" ("Bitter Bierce").[1]

אמברוז בירס
Ambrose Bierce
לידה 24 ביוני 1842
מחוז מייגס, אוהיו, ארצות הברית
נעדר 26 בדצמבר 1913 (בגיל 71)
צ'יוואווה, המדינות המקסיקניות המאוחדות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ambrose Gwinnetter Bierice עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Dod Grile, William Herman עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סאטירה, רומן אימה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות התרחשות בגשר נחל הינשוף, The Damned Thing, מילון השטן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1871 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Mary Ellen Day עריכת הנתון בוויקינתונים
donswaim.com
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

למרות המוניטין שלו כמבקר עוקצני, בירס עודד סופרים צעירים, בהם ג'ורג סטרלינג (אנ') וויליאם מורו (אנ'). היה לו סגנון כתיבה ייחודי, במיוחד בסיפורים. סגנונו כלל התחלות "באמצע הדברים" (In medias res), דימויים אפלים, תיאורי זמן מעורפלים, תיאורים קצרים, אירועים בלתי־אפשריים ועיסוק רב בנושאי מלחמה.

ב־1913 בירס נסע למקסיקו כדי ללמוד מקרוב על המהפכה המקסיקנית. הוא לא שב מהנסיעה הזאת, ונסיבות מותו לא נודעו.

ראשית חייו עריכה

בירס נולד בבקתה בהורס קייב קריק במחוז מייגס שבאוהיו ב־24 ביוני 1842 למרקוס אורליוס בירס (1799–1876) ולורה שרווד בירס. אמו הייתה צאצא של ויליאם ברדפורד, שהיה מושל מושבת פלימות' במאה ה־17. הוא היה העשירי מבין 13 הילדים במשפחה, והשמות של כולם התחילו באות A: אביגיל, אמליה, אן, אדיסון, אורליוס, אוגוסטוס, אלמדה, אנדרו, אלברט – ואמברוז.

הוריו היו עניים, אך משכילים, והם הקנו לו חיבה עמוקה לקריאה וכתיבה. הוא גדל במחוז קוסצ'וסקו באינדיאנה ולמד בבית ספר תיכון בבירת המחוז, וורסו.

הוא עזב את הבית בגיל 15 והלך לעבוד בתור עוזר בבית דפוס ("printer's devil") של עיתון קטן באוהיו.

קריירה צבאית עריכה

בתחילת מלחמת האזרחים האמריקנית בירס התגייס לרגימנט חיל הרגלים ה־9 של אינדיאנה של צבא האיחוד. הוא השתתף במבצעים במערב וירג'יניה ב־1861, נכח בקרב פיליפי ונסקר בעיתוני התקופה כשהציל תחת אש חבר פצוע בקרב ריץ' מאונטיין. בפברואר 1862 הוא מונה לסגן ראשון ושירת עם גנרל ויליאם בבקוק הייזן בתפקיד מהנדס טופוגרפיה, ומיפה שדות קרב פוטנציאליים.

בירס נלחם בקרב שילה באפריל 1862, חוויה קשה שהייתה מקור למספר סיפורים קצרים ולספר הזיכרונות "מה ראיתי בשילה". ביוני 1864 הוא ספג פגיעת ראש בקרב קנסו מאונטיין ובילה את שאר הקיץ בחופשה וחזר לשירות בספטמבר. הוא שוחרר מהצבא בינואר 1865.

הוא חזר לצבא באמצע 1866 כחלק מהמבצע שהוביל גנרל הייזן לעריכת ביקורות המאחזים במישורים הגדולים. המבצע התחיל באומהה שבנברסקה והמשתתפים התקדמו בסוסים וכרכרות עד שהגיעו בסוף השנה לסן פרנסיסקו בחוף המערבי.

חיים אישיים עריכה

בירס נישא למרי אלן "מלי" דיי ב־25 בדצמבר 1871. היו להם שלושה ילדים: שני בנים, דיי (1872–1889) ולי (1874–1901) ובת, הלן (1875–1940). שני הבנים שלו מתו לפניו: דיי התאבד בגלל אהבה נכזבת ולי מת מדלקת ריאות שנגרמה מאלכוהוליזם. בירס נפרד מאשתו ב־1888 אחרי שגילה מכתבים שמאהב שלח לה; הם התגרשו ב־1904, והיא מתה שנה לאחר מכן.

בירס היה אגנוסטי באמונתו.

הוא סבל כל חייו מאסתמה ומסיבוכים של הפציעות שלו.

עבודה עיתונאית עריכה

בסן פרנסיסקו בירס קיבל דרגת ייצוג רב־סרן לפני שפרש מהשירות הצבאי. הוא נשאר לגור בעיר למשך שנים רבות והתפרסם בתור כותב ועורך במספר עיתונים מקומיים. מבחר מכתיבתו בנושא פשע בעיתון The San Francisco News Letter נכלל בלקט True Crime של הוצאת The Library of America.

בירס גר ועבד באנגליה מ־1872 עד 1875 וכתב עבור כתב העת הקומי Fun. ספרו הראשון "שמחת השד" (The Fiend's Delight), אוסף של מאמרים, פורסם ב־1873 על ידי ג'ון קמדן הוטן דג תחת שם העט "דוֹד גרַייל" (Dod Grile).

כשחזר לארצות הברית, הוא שוב התיישב בסן פרנסיסקו. מ־1879 עד 1880 הוא נסע לרוקרוויל ולדדווד בדקוטה כדי לנסות לעבוד בתור מנהל בחברת כרייה ניו יורקית; כשהחברה נכשלה, הוא חזר שוב לסן פרנסיסקו ולעבודתו כעיתונאי.

מ־1 בינואר 1881 עד 11 בספטמבר 1885 הוא ערך את כתב העת The Wasp וכתב בו טור בשם "קשקושים" ("Prattle"). הוא גם היה אחד מבעלי הטור הראשונים שעבדו בעיתון San Francisco Examiner של ויליאם רנדולף הרסט. הוא המשיך לעבוד בתאגיד עיתוני הרסט עד 1906.

חוק מימון מסילות הברזל עריכה

חברות מסילות הברזל יוניון פסיפיק וסנטרל פסיפיק קיבלו מממשלת ארצות הברית הלוואות למימון בניית מסילת הברזל הטרנסקונטיננטלית הראשונה. קוליס הנטינגטון, שהיה מנהל בסנטרל פסיפיק, שכנע חבר קונגרס להעביר חוק שיפטור את החברות מהחזרת ההלוואות, שגובהן היה 130 מיליון דולר.

בינואר 1896 הרסט שלח את בירס לוושינגטון כדי לחבל בניסיון הזה. ביסוד המזימה הייתה הסודיות: האנשים שעבדו עם חברות מסילות הברזל קיוו להעביר את החוק בקונגרס ללא שימוע או תשומת לב ציבורית. כשהנטינגטון פגש את בירס על מדרגות הקפיטול וביקש ממנו לומר כמה הוא רוצה על השתקת הפרשה, בירס ענה: "המחיר שלי הוא מאה שלושים מיליון דולר, ואם אני לא בעיר כשאתה מוכן להחזיר אותו, אנא העבר אותו לידידי ראש מחלקת האוצר של ארצות הברית".

סיקור הנושא בידי בירס וכתבותיו הנוקבות גרמו לזעם ציבורי ולביטול החוק. בירס חזר לקליפורניה בנובמבר.

האשמות בנושא רצח מקינלי עריכה

 
ביתו של בירס (מימין) במעגל לוגן בוושינגטון

בשל נטייתו לביקורת חברתית נוקבת הקריירה העיתונאית הארוכה של בירס הייתה ספוגה במחלוקות, שאף יצרו קשיים למעסיקו הרסט. אחד האירועים הבולטים ביותר מסוג הזה התרחש בעקבות רצח הנשיא ויליאם מקינלי. מתנגדי הרסט קישרו את הרצח לשיר שבירס כתב על רצח מושל קנטקי ויליאם גבל בשנת 1900.

בירס ביטא בשירו את מצב הרוח הלאומי בעקבות רצח המושל, אבל כשמקינלי נורה ב-1901, היה אפשר לפרש את השיר כאילו הוא חוזה את הרצח: "אי־אפשר למצוא את הכדור שפילח את חזו של גבל בכל המערב, מכיוון שהוא ממהר לכאן (לוושינגטון) כדי להניח את מקינלי בארון".

עיתונים מתחרים וגם מזכיר המדינה דאז אליהוא רוט האשימו את הרסט בקריאה לרצח מקינלי. הסערה קברה את הניסיון של הרסט להתמודד לנשיאות ואף גרמה להוצאתו מהמועדון הבוהמי היוקרתי, אבל הוא השאיר את בירס בתפקידו.

יצירה ספרותית עריכה

 
אמברוז בירס, 1892

בירס כתב במגוון סגנונות.

הוא כתב באופן ריאליסטי על הזוועות שחווה במלחמת האזרחים בסיפורים כגון "התרחשות בגשר נחל הינשוף" (An Occurence at Owl Creek Bridge), "החלון החסום" (The Boarded Window), "נרצח ברסקה" (Killed at Resaca) ו"צ'יקמוגה" (Chickamauga).

בנוסף לסיפורי מלחמה וסיפורי רוחות רפאים, הוא פרסם מספר ספרי שירה. ספרו "משלים פנטסטיים" (Fantastic Fables) צפו את סגנון הגרוטסקה, שנהיה נפוץ יותר בספרות האמריקאית במאה ה־20.

מילון השטן עריכה

אחת היצירות הידועות ביותר של בירס היא "מילון השטן" (Devil's Dictionary), שהתחיל בתור טור עיתונאי, ופורסם בשנת 1906 כספר שלם תחת הכותרת "ספר המילים של הציניקן" (The Cynic's Word Book).

למשל, הערך leonine, שמתייחס לשורה בשיר עם חריזה פנימית, הודגם באמצעות שיר פרודי מאת "בלה פילר סילקוקס" (רמז למשוררת אלה וילר וילקוקס) שבו החריזה הפנימית אפשרית רק אם המילים היווניות מבוטאות באופן שגוי:

The electric light invades the dunnest deep of Hades.
Cries Pluto, 'twixt his snores: "O tempora! O mores!"

דוגמאות אחרות לערכים במילון היו:

  • שמרן: מדינאי שמאוהב ברעות הנוכחיות, בניגוד לליברל שרוצה להחליף אותן באחרות.
  • עורך דין: מומחה לעקיפת החוק.
  • נישואין: משק בית שבו יש בעל בית, משרתת ושני עבדים, עם שני אנשים בסך הכול.

אוסף של כל כתבי בירס יצא ב־1909, וכל הכרך השביעי הוקדש למילון הסאטירי, שכותרתו שונתה על ידי בירס עצמו ל"מילון השטן".

היעלמות עריכה

באוקטובר 1913 כשהיה בן 71, יצא בירס מוושינגטון לסיור בשדות הקרב המוּכרים לו של מלחמת האזרחים. בדצמבר הוא עבר בלואיזיאנה ובטקסס ומשם הגיע דרך אל פאסו למקסיקו, שהייתה בעיצומה של מהפכה. בסיודאד חוארס הוא הצטרף לצבא של פנצ'ו וייה בתור משקיף ובתפקיד הזה נכח בקרב טיירה בלנקה.

ידוע שבירס נסע עם הצבא של וייה לצ'יוואווה. התקשורת האחרונה איתו הייתה מכתב לידידתו העיתונאית בלאנש פרטינגטון ב־26 בדצמבר 1913. בסיום המכתב הוא כתב "באשר אליי, אני עוזב מחר ליעד בלתי־ידוע". לא ידוע דבר על מה שקרה לבירס לאחר תאריך זה. החוקר ג'ו ניקל טען שהמכתב הזה לא באמת נשלח, ומה שנחשב למכתב היה רק טיוטה שהייתה מופקדת אצל המלווה של בירס קארי כריסטיאנסן.

מסורת בעל־פה בעיירה סיירה מוחאדה בצפון מקסיקו מספרת שבירס הוצא להורג על ידי כיתת יורים בבית הקברות של העיירה, אולם ג'ון ניקל דוחה את הטענה הזאת.

השפעה ומורשת עריכה

הסיפור "התרחשות בגשר נחל הינשוף" עובד לשלושה סרטים – ב־1929, ב־1962 (בצרפת) וב־2005 בערוץ CBS.

הסופר המקסיקני קרלוס פואנטס כתב הספר "גרינגו זקן" (Gringo viejo), בהשראת סיפור היעלמותו של בירס. הספר עובד גם לסרט שיצא ב־1989 בכיכובו של גרגורי פק. היעלמותו משמשת גם רקע לסרט האימה "מצאת החמה עד צאת הנשמה 3", ולסרטים אחרים.

הביוגרף ריצ'רד או'קונר כתב על בירס ש"מלחמה בנתה את בירס כאדם וכסופר... הוא היה מסוגל להעביר את הגופות המדממות משדה הקרב אל נייר".

העורך קליפטון פדימן כתב עליו "בירס מעולם לא היה סופר גדול. הוא נגוע בוולגריות ובדמיון זול. אולם סגנונו ישמר אותו; והטוהר של שנאת האדם שלו יעזור להשאיר אותו בחיים."

הסופר קורט וונגוט אמר ש"התרחשות בגשר נחל הינשוף" היא "הסיפור האמריקני הגדול ביותר, יצירה של גאון אמריקאי מושלם".[2]

בישראל הופיע בשנת 2020 "המילון האסור" מאת גילעד חיטמן השואב השראה ממילון השטן של בירס.

לקריאה נוספת עריכה

  • בירס, אמברוז. ״התרחשות בגשר נחל הינשוף״. בתוך הסיפור האמריקאי הקלאסי. תרגם וערך משה רון. תל אביב: עם עובד, 2012.
  • Bierce, Ambrose (2003). Joshi, ST; Shultz, David E (eds.). A Much Misunderstood Man: Selected Letters of Ambrose Bierce. Ohio State University Press.
  • Bleiler, Everett (1948). The Checklist of Fantastic Literature. Chicago: Shasta Publishers. pp. 32, 147.
  • Cozzens, Peter. 1996. "The Tormenting Flame: What Ambrose Bierce Saw in a Fire-Swept Thicket at Shiloh Haunted Him for the rest of his Life." Civil War Times Illustrated. April 1996. Volume XXXV (1). Pages 44–54.
  • De Castro, Adolphe (1929). Portrait of Ambrose Bierce (New York and London: Century).
  • Eckhardt, Jason. "Across the Borderlands of Conjecture with Mr Bierce." Studies in Weird Fiction 4 (Fall 1988), 26-31.
  • Fatout, Paul. Ambrose Bierce: The Devil's Lexicographer. Norman: University of Oklahoma Press, 1951.
  • Floyd, E Randall (1999). The Good, the Bad, and the Mad: Some Weird People in American History. New York: Barnes & Noble. ISBN 978-0-7607-6600-2.
  • Grenander, M.E. Ambrose Bierce. NY: Twayne Publishers, 1971.
  • McWilliams, Carey (1929; reprinted 1967). Ambrose Bierce: A Biography, Archon Books.
  • Morris, Roy (1999) [1995]. Ambrose Bierce: alone in bad company. US: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-512628-0.
  • Nickell, Joseph ‘Joe’ (1992). Ambrose Bierce Is Missing and Other Historical Mysteries.
  • O'Conner, Richard (1967). Ambrose Bierce: a Biography, with illustrations, Boston, Little, Brown and Company.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אמברוז בירס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Ousby, I, ed. (1996), The Cambridge Guide to Literature in English, Cambridge: Cambridge University Press, p. 85.
  2. ^ Vonnegut, Kurt, A Man Without a Country, pp. 7–8, And I consider anybody a twerp who hasn't read the greatest American short story, which is "Occurrence at Owl Creek Bridge," by Ambrose Bierce. ...It is a flawless example of American genius...