אמות (כתב עת)

אַמּוֹת: דו-ירחון לענייני חברה וספרות היה כתב עת, שראה אור בישראל בין השנים 1962–1965. את כתב העת ערך שלמה גרודזנסקי, ועם חברי המערכת נמנו אברהם יבין, גרשם שלום, לאה גולדברג, נתן רוטנשטרייך, דב סדן ומאיר יגובסקי. בסך הכל יצאו 20 חוברות הממוספרות באופן רציף מא' ועד כ'.

כריכת אחד הגליונות

בפתח החוברת הראשונה כתב גרודזנסקי שכוונת כתב העת להיות, על פי הטרמינולוגיה הרוסית, "כתב עת עבה" ובאנגלית "high brow", כלומר כתב עת רציני המיועד לקורא בן המעמד הבינוני, רחב דעת ואופקים, המתעניין בקביעת עמדה תרבותית ופוליטית ובבירור עיוני של סוגיות בתחומי הפילוסופיה הפוליטית, הסוציולוגיה והתרבות. אחת המגמות של כתב העת הייתה לחבר בין היצירה העברית במדינת ישראל לבין יצירה עברית ויהודית בתפוצות, בעיקר בארצות הברית. בין היתר היווה כתב העת במה להוגים יהודים מחוץ לארץ כהנס מורגנטאו ומילטון הימלפרב. כוונה מוצהרת נוספת הייתה להתנתק מהחיבור, שהיה קיים באותה תקופה, בין כתבי עת לבין מנגנונים מפלגתיים.

כתב העת התחלק לשלושה מדורי-על: עיונים, בעל "תפקיד השכלתי", ובו סיכומים אקטואליים לגבי חזית המחקר במדעי החברה בעיקר באמצעות סקירות מקוריות ומתורגמות מאת אנשי אקדמיה בכירים בתחומם. עדויות, הכולל סיפורים ושירים בעיקר של יוצרים בני הדור וגנזך, המיועד לקריאה מחודשת של חומרים של יוצרים עבריים שספריהם אזלו מן השוק וסקירות מודרניות של חומר ישן (למשל מסה של נתן זך על יוסף חיים ברנר). כמו כן התקיימו המדורים מכתבים, למכתבים למערכת, שוליים למאמרי-תגובה קצרים, וספרים לסקירת ספרים.

למרות העושר התוכני ואנשי השם שכתבו בכתב העת והשתתפו בעריכתו, כתב העת לא היה כלכלי ונתמך על ידי הוועד היהודי-אמריקאי. כיוון שכתב העת לא נמנע מלעסוק בעניינים אקטואליים, הגיעו עד מהרה תלונות על כך שהעורך נוקט עמדה פוליטית מפלגתית בניגוד להצהרותיו, וזאת בתקופת מערכת הבחירות לכנסת השישית סביב הדחתו של דוד בן-גוריון מהנהגת מפא"י על–ידי "דור הביניים" של המפלגה. הקרע בין הגורם המממן, הוועד היהודי-אמריקאי, שדרש להתרחק מפוליטיקה לבין העורכים גרודזנסקי וסדן, שביקשו להתמודד עם האקטואליה, גרם לסגירת כתב העת בסוף 1965.

קישורים חיצוניים

• אמות, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• מה שבאמת אהב היה לקרוא אבל מובן שצריך להתפרנס, באתר הארץ, 28 במרץ 2012