אמטרק
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
אמטרק (באנגלית: Amtrak, הלחם בסיסים של American ו-Track, מסילה) הוא כינויו השגור של תאגיד רכבות הנוסעים הלאומי (National Railroad Passenger Corporation) תאגיד אמריקני בבעלות ממשלתית, שמפעיל את רכבות הנוסעים הבין-עירוניות בארצות הברית.
נתונים כלליים | ||||
---|---|---|---|---|
תקופת הפעילות | 1 במאי 1971 – הווה (53 שנים) | |||
חברת אם | הממשלה הפדרלית של ארצות הברית | |||
חברות בנות | ||||
מיקום המטה | תחנת יוניון (וושינגטון) | |||
שליטה בחברה | הממשלה הפדרלית של ארצות הברית | |||
ענפי תעשייה | תחבורה מסילתית | |||
הכנסות | 3,240,558,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2016) | |||
רווח תפעולי | −1,020,710,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2016) | |||
רווח | −1,080,489,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2016) | |||
עובדים | 20,000 | |||
נתוני חברת תעופה | ||||
| ||||
| ||||
amtrak | ||||
הממשל הפדרלי של ארצות הברית מחזיק בכל מניות הבכורה בתאגיד. נשיא ארצות הברית ממנה את חברי הדירקטוריון, בכפוף לאישור הסנאט.
החברה מעסיקה כ-20,000 עובדים ומשרתת כ-500 יעדים ב-46 ממדינות ארצות הברית וכן בפרובינציות אונטריו, קוויבק וקולומביה הבריטית בקנדה.
רקע
עריכהרכבות, שהופעלו על ידי מספר רב של מפעילים פרטיים, שימשו כאמצעי התחבורה הבין-עירוני העיקרי בארצות הברית מאמצע המאה ה-19 ועד שנות ה-20 של המאה ה-20. משנות העשרים ואילך התקשו הרכבות לעמוד בתחרות גוברת מצד המכוניות הפרטיות, חברות האוטובוסים, ובהמשך גם חברות התעופה שהפעילו טיסות פנים. מגמת השחיקה ביכולת התחרות של הרכבות נמשכה לאורך שנים רבות, מלבד תקופה קצרה של תחייה במהלך מלחמת העולם השנייה, והואצה לאחר שנות הארבעים. היקף השירות שהציעו רכבות הנוסעים הלך ופחת, קווים רבים בוטלו לאחר שגרמו להפסדים שנים רבות, וגם איכות השירות הלכה והידרדרה – מה שיצר מעגל קסמים שהרחיק את המשתמשים מהרכבת. בסוף שנות השישים נראה היה שקצו של שירות רכבות הנוסעים (ויחד עמו, של תעשיות נלוות) קרוב, לאחר שכמה מפעילות קווים גדולות התקרבו או הגיעו לפשיטת רגל. הממשל האמריקני החליט להתערב בנעשה, לאחר לחץ ציבורי. מצדדי ההתערבות הממשלתית בענף טענו שקיומו של מערך רכבות נוסעים בין-עירוניות הוא אינטרס לאומי ושתשתיות הכבישים והתובלה האווירית לא יספיקו לבדן כדי לענות על צרכיה העתידיים של האומה.
הקמת אמטרק
עריכהחוק שירות רכבות הנוסעים, שהקונגרס חוקק ב-1970 וזכה במפתיע לאישור הנשיא ריצ'רד ניקסון, כונן את תאגיד רכבות הנוסעים הלאומי, הוא אמטרק, כיצור-כלאיים פרטי-ממשלתי: חברה פרטית, הנמצאת בבעלות ממשלת ארצות הברית וזוכה לסבסוד מקופת המדינה. מתכונת זו נותרה על כנה לאורך השנים. החוק קבע את ה-1 במאי 1971 כמועד תחילת הפעלתם של קווי נוסעים בידי התאגיד, ואת התנאים שבהם ירכוש התאגיד את קווי הנוסעים הקיימים מידי מפעילים פרטיים (הותר לחברות פרטיות להמשיך ולהפעיל קווי נוסעים גם לאחר הפעלת התאגיד).
רבים מהמעורבים בהקמת אמטרק צפו שההסדר יהיה זמני בלבד: אנשי הימין הכלכלי הניחו שהתאגיד פשוט ייסגר לאחר מספר שנים, כאשר תתפוגג התמיכה ברכבות הנוסעים בדעת הקהל והממשלה תחדל מלסבסד את השירות, ואילו תומכי התאגיד חזו שיעלה בידו לעבור לרווחיות אחרי שנים מעטות והוא לא יזדקק לסיוע ממשלתי. שתי התחזיות טעו, ובשנת 2014 השלימה אמטראק 43 שנות הפסדים רצופות, על אף סבסוד ממשלתי בן מעל למיליארד דולרים מדי שנה מאז הקמתו[1].
שם הקו | שם הקו באנגלית | מסלול |
---|---|---|
אסלה | Acela | בוסטון – וושינגטון |
אדירונדק | Adirondack | מונטריאול – ניו יורק |
אמטרק קסקיידס | Amtrak Cascades | ונקובר, קנדה – יוג'ין |
אוטו טריין | Auto Train | לורטון (וירג'יניה) – סנפורד (פלורידה) |
בלו ווטר | Blue Water | שיקגו – פורט הרון (מישיגן) |
קליפורניה זפר | California Zephyr | שיקגו – אמריוויל (קליפורניה) |
קפיטול קורידור | Capitol Corridor | אבורן (קליפורניה) – סן חוזה |
קפיטול לימיטד | Capitol Limited | שיקגו – וושינגטון |
קרדינל | Cardinal | שיקגו – ניו יורק |
קרל סנדבורג | Carl Sandburg | שיקגו – קווינסי (אילינוי) |
קרוליניאן | Carolinian | ניו יורק – שארלוט |
סיטי של ניו אורלינס | City of New Orleans | שיקגו – ניו אורלינס |
קוסט סטארלייט | Coast Starlight | סיאטל – לוס אנג'לס |
קרסנט | Crescent | ניו יורק – ניו אורלינס |
דאונאיסטר | Downeaster | ברונסוויק (מיין) – בוסטון |
אמפייר בילדר | Empire Builder | שיקגו – פורטלנד |
אמפייר סרויס | Empire Series | ניו יורק – ניאגרה פולס (ניו יורק) |
אית'ן אלן אקפרס | Ethan Allen Express | ניו יורק – רוטלנד (ורמונט) |
הרטלנד פלייר | Heartland Flyer | אוקלהומה סיטי – פורט וורת' |
הייאוואת'ה סרויס | Hiawatha Series | שיקגו – מילווקי |
הוזיאר סטייט | Hoosier State | שיקגו – אינדיאנפוליס |
איליני | Illini | שיקגו – קרבונדייל (אילינוי) |
אילינוי זפיר | Illinois Zephyr | שיקגו – קווינסי (אילינוי) |
קיסטון סרויס | Keystone Service | ניו יורק – האריסברג |
לייק שור לימיטד | Lake Shore Limited | ניו יורק – שיקגו |
לינקון סרויס | Lincoln Service | שיקגו – סנט לואיס |
מייפל ליף | Maple Leaf | ניו יורק – טורונטו |
מיזורי ריבר רנאר | Missouri River Runner | סנט לואיס – קנזס סיטי |
נורת'איסט ריג'ונל | Northeast Regional | בוסטון – רואנוק |
פסיפיק סורפליינר | Pacific Surfliner | סן לואיס אוביספו – סן דייגו |
פלמטו | Palmetto | ניו יורק – סוואנה |
פנסילווניאן | Pennsylvanian | ניו יורק – פיטסבורג |
פייר מרקט | Pere Marquette | שיקגו – גרנד ראפידס |
פידמונט | Piedmont | ראלי – שארלוט |
סאלוקי | Saluki | שיקגו – קרבונדייל (אילינוי) |
סן חואקינז | San Joaquins | אוקלנד / סקרמנטו – בייקרספילד |
שאטל | Shuttle | ספרינגפילד – ניו הייבן |
סילבר מיטיור | Silver Meteor | ניו יורק – מיאמי |
סילבר סטאר | Silver Star | ניו יורק – מיאמי |
סאות'ווסט צ'יף | Southwest Chief | שיקגו – לוס אנג'לס |
סאנסט לימיטד | Sunset Limited | ניו אורלינס – לוס אנג'לס |
טקסס איגל | Texas Eagle | שיקגו – סן אנטוניו |
ורמונטר | Vermonter | סנט אלבנס (ורמונט) – וושינגטון |
וולורין | Wolverine | שיקגו – פונטיאק (מישיגן) |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אמטרק (באנגלית)
- אמטרק, ברשת החברתית פייסבוק
- אמטרק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אמטרק, ברשת החברתית אינסטגרם
- אמטרק, ברשת החברתית LinkedIn
- אמטרק, סרטונים בערוץ היוטיוב
- אמטרק, באתר פינטרסט
- אמטרק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Amtrak Historical Society
- Amtrak's Office of Inspector General
- ריאיון עם נשיא החברה, אלכס קומנט, וול סטריט ג'ורנל, 8 באוגוסט 2008
- סוכנויות הידיעות, גם האמריקנים רוצים רק רכבת, באתר nrg, 11 באוגוסט 2008
הערות שוליים
עריכה- ^ Graham Flanagan, Why The Heck Is Amtrak Still In Business After Losing Money 43 Years Straight? Business insider, MAY 23, 2014
- ^ אמטרק