אמטרק

(הופנה מהדף אמטראק)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אמטרקאנגלית: Amtrak, הלחם בסיסים של American ו-Track, מסילה) הוא כינויו השגור של תאגיד רכבות הנוסעים הלאומי (National Railroad Passenger Corporation) תאגיד אמריקני בבעלות ממשלתית, שמפעיל את רכבות הנוסעים הבין-עירוניות בארצות הברית.

תאגיד רכבות הנוסעים הלאומי
(אמטרק)

National Railroad Passenger Corporation
(Amtrak)
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1 במאי 1971 – הווה (53 שנים)
חברת אם הממשלה הפדרלית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
  • Washington Terminal Company
  • Chicago Union Station Company עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה תחנת יוניון (וושינגטון) עריכת הנתון בוויקינתונים
שליטה בחברה הממשלה הפדרלית של ארצות הברית
ענפי תעשייה תחבורה מסילתית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 3,240,558,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח תפעולי −1,020,710,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח −1,080,489,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 20,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני חברת תעופה
יאט"א
2V
ICAO
אות קריאה
 
amtrak.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הממשל הפדרלי של ארצות הברית מחזיק בכל מניות הבכורה בתאגיד. נשיא ארצות הברית ממנה את חברי הדירקטוריון, בכפוף לאישור הסנאט.

החברה מעסיקה כ-20,000 עובדים ומשרתת כ-500 יעדים ב-46 ממדינות ארצות הברית וכן בפרובינציות אונטריו, קוויבק וקולומביה הבריטית בקנדה.

 
קו הרכבת קליפורניה זפר של אמטרק ביוטה

רכבות, שהופעלו על ידי מספר רב של מפעילים פרטיים, שימשו כאמצעי התחבורה הבין-עירוני העיקרי בארצות הברית מאמצע המאה ה-19 ועד שנות ה-20 של המאה ה-20. משנות העשרים ואילך התקשו הרכבות לעמוד בתחרות גוברת מצד המכוניות הפרטיות, חברות האוטובוסים, ובהמשך גם חברות התעופה שהפעילו טיסות פנים. מגמת השחיקה ביכולת התחרות של הרכבות נמשכה לאורך שנים רבות, מלבד תקופה קצרה של תחייה במהלך מלחמת העולם השנייה, והואצה לאחר שנות הארבעים. היקף השירות שהציעו רכבות הנוסעים הלך ופחת, קווים רבים בוטלו לאחר שגרמו להפסדים שנים רבות, וגם איכות השירות הלכה והידרדרה – מה שיצר מעגל קסמים שהרחיק את המשתמשים מהרכבת. בסוף שנות השישים נראה היה שקצו של שירות רכבות הנוסעים (ויחד עמו, של תעשיות נלוות) קרוב, לאחר שכמה מפעילות קווים גדולות התקרבו או הגיעו לפשיטת רגל. הממשל האמריקני החליט להתערב בנעשה, לאחר לחץ ציבורי. מצדדי ההתערבות הממשלתית בענף טענו שקיומו של מערך רכבות נוסעים בין-עירוניות הוא אינטרס לאומי ושתשתיות הכבישים והתובלה האווירית לא יספיקו לבדן כדי לענות על צרכיה העתידיים של האומה.

הקמת אמטרק

עריכה

חוק שירות רכבות הנוסעים, שהקונגרס חוקק ב-1970 וזכה במפתיע לאישור הנשיא ריצ'רד ניקסון, כונן את תאגיד רכבות הנוסעים הלאומי, הוא אמטרק, כיצור-כלאיים פרטי-ממשלתי: חברה פרטית, הנמצאת בבעלות ממשלת ארצות הברית וזוכה לסבסוד מקופת המדינה. מתכונת זו נותרה על כנה לאורך השנים. החוק קבע את ה-1 במאי 1971 כמועד תחילת הפעלתם של קווי נוסעים בידי התאגיד, ואת התנאים שבהם ירכוש התאגיד את קווי הנוסעים הקיימים מידי מפעילים פרטיים (הותר לחברות פרטיות להמשיך ולהפעיל קווי נוסעים גם לאחר הפעלת התאגיד).

רבים מהמעורבים בהקמת אמטרק צפו שההסדר יהיה זמני בלבד: אנשי הימין הכלכלי הניחו שהתאגיד פשוט ייסגר לאחר מספר שנים, כאשר תתפוגג התמיכה ברכבות הנוסעים בדעת הקהל והממשלה תחדל מלסבסד את השירות, ואילו תומכי התאגיד חזו שיעלה בידו לעבור לרווחיות אחרי שנים מעטות והוא לא יזדקק לסיוע ממשלתי. שתי התחזיות טעו, ובשנת 2014 השלימה אמטראק 43 שנות הפסדים רצופות, על אף סבסוד ממשלתי בן מעל למיליארד דולרים מדי שנה מאז הקמתו[1].

קווים[2]

עריכה
 
מערכת המסילות של אמטרק
שם הקו שם הקו באנגלית מסלול
אסלה Acela בוסטוןוושינגטון
אדירונדק Adirondack מונטריאולניו יורק
אמטרק קסקיידס Amtrak Cascades ונקובר, קנדהיוג'ין
אוטו טריין Auto Train לורטון (וירג'יניה) – סנפורד (פלורידה)
בלו ווטר Blue Water שיקגו – פורט הרון (מישיגן)
קליפורניה זפר California Zephyr שיקגו – אמריוויל (קליפורניה)
קפיטול קורידור Capitol Corridor אבורן (קליפורניה) – סן חוזה
קפיטול לימיטד Capitol Limited שיקגווושינגטון
קרדינל Cardinal שיקגוניו יורק
קרל סנדבורג Carl Sandburg שיקגו – קווינסי (אילינוי)
קרוליניאן Carolinian ניו יורקשארלוט
סיטי של ניו אורלינס City of New Orleans שיקגוניו אורלינס
קוסט סטארלייט Coast Starlight סיאטללוס אנג'לס
קרסנט Crescent ניו יורקניו אורלינס
דאונאיסטר Downeaster ברונסוויק (מיין) – בוסטון
אמפייר בילדר Empire Builder שיקגופורטלנד
אמפייר סרויס Empire Series ניו יורקניאגרה פולס (ניו יורק)
אית'ן אלן אקפרס Ethan Allen Express ניו יורק – רוטלנד (ורמונט)
הרטלנד פלייר Heartland Flyer אוקלהומה סיטיפורט וורת'
הייאוואת'ה סרויס Hiawatha Series שיקגומילווקי
הוזיאר סטייט Hoosier State שיקגואינדיאנפוליס
איליני Illini שיקגו – קרבונדייל (אילינוי)
אילינוי זפיר Illinois Zephyr שיקגו – קווינסי (אילינוי)
קיסטון סרויס Keystone Service ניו יורקהאריסברג
לייק שור לימיטד Lake Shore Limited ניו יורקשיקגו
לינקון סרויס Lincoln Service שיקגוסנט לואיס
מייפל ליף Maple Leaf ניו יורקטורונטו
מיזורי ריבר רנאר Missouri River Runner סנט לואיסקנזס סיטי
נורת'איסט ריג'ונל Northeast Regional בוסטוןרואנוק
פסיפיק סורפליינר Pacific Surfliner סן לואיס אוביספוסן דייגו
פלמטו Palmetto ניו יורקסוואנה
פנסילווניאן Pennsylvanian ניו יורקפיטסבורג
פייר מרקט Pere Marquette שיקגוגרנד ראפידס
פידמונט Piedmont ראלישארלוט
סאלוקי Saluki שיקגו – קרבונדייל (אילינוי)
סן חואקינז San Joaquins אוקלנד / סקרמנטובייקרספילד
שאטל Shuttle ספרינגפילדניו הייבן
סילבר מיטיור Silver Meteor ניו יורקמיאמי
סילבר סטאר Silver Star ניו יורקמיאמי
סאות'ווסט צ'יף Southwest Chief שיקגולוס אנג'לס
סאנסט לימיטד Sunset Limited ניו אורלינסלוס אנג'לס
טקסס איגל Texas Eagle שיקגוסן אנטוניו
ורמונטר Vermonter סנט אלבנס (ורמונט) – וושינגטון
וולורין Wolverine שיקגו – פונטיאק (מישיגן)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אמטרק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה