אמילו האריס

אמילו האריס (באנגלית: Emmylou Harris‏; נולדה ב-2 באפריל 1947) היא זמרת-יוצרת ופזמונאית אמריקאית. במהלך הקריירה שלה היא הוציאה אלבומים וסינגלים מצליחים רבים, ונכון לשנת 2015 היא זכתה ב-13 פרסי גראמי, בנוסף לפרסים רבים אחרים.

אמילו האריס
Emmylou Harris

לידה	2 באפריל 1947 (בת 77) ברמינגהאם, ארצות הברית
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1969
מקום לימודים	Gar-Field Senior High School
סוגה	קאנטרי, קאנטרי אלטרנטיבי, גוספל, בלוגראס, אמריקנה, מוזיקת פולק, מוזיקת עולם
סוג קול	סופרן
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	גיטרה, Gibson Country Western, Gibson J-200
חברת תקליטים	ג'ובילי רקורדס, ריינו אנטרטיינמנט, וורנר מיוזיק גרופ, Nonesuch Records, אסיילום רקורדס, רפרייז רקורדס, אלקטרה רקורדס
בן או בת זוג	Brian Ahern (9 בינואר 1977–1984) Paul Kennerley (1985–1993)
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס פולר למוזיקה (2015) פרס אמריקנה לצמד/להקת השנה (2016) פרס אמריקנה לצמד/להקת השנה (2013) Americana Lifetime Achievement Award for Performance (2002) Country Music Association Award for Female Vocalist of the Year (1980) פרס גראמי פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי פרס המוזיקה של בילבורד
emmylouharris.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה

לאורך הקריירה המוזיקלית שלה הרבתה האריס לשתף פעולה עם אמנים מובילים רבים, בהם בוב דילן, ברייט אייז, ג'ון דנוור, גאי קלארק, גראם פארסונס, גרהאם פירסון, דולי פרטון, דזשון דנבר, הבנד, וילי נלסון, טשאט אטקינס, לינדה רונסטאדט, מארק נופלר, ניל יאנג, סטיב ארלי, רודני קרואוול ורוי אורביסון.

במהלך הקריירה הייתה האריס כלת פרס גראמי תריסר פעמים - לראשונה ב-1976, והאחרון ב-2005. כמו כן, הייתה כלת פרס איגוד מוזיקת הקאנטרי שלוש פעמים, וזכתה בפרסים נוספים.

קורות חיים

ילדותה וראשית דרכה

האריס נולדה בשנת 1947, בעיירה ברמינגהאם שבאלבאמה, לוולטר ויוג'יניה האריס. אביה, קצין בחיל הים האמריקאי, נפל בשבי בקוריאה ב-1952 ודווח כנעדר בפעולה, העביר עשרה חודשים כשבוי מלחמה.

האריס גדלה בצפון קרולינה ובוולברידג' שבוירג'יניה, שם סיימה את בית הספר התיכון בהצטיינות. היא זכתה במלגת דרמה לאוניברסיטת צפון קרולינה בגרינסבורו, ובמקביל החלה ללמוד שם מוזיקה. היא עזבה את ספסל הלימודים על מנת להגשים את שאיפותיה המוזיקליות ועברה לניו יורק, שם עבדה למחייתה כמלצרית כדי להרוויח כסף בעודה מופיעה במופעי שירי עם בבתי קפה בגריניץ' וילג' בתקופת הפריחה של מוזיקת הפולק בארצות הברית.

ב-1969 היא נישאה לפזמונאי טום סלוקום והקליטה את אלבומה הראשון, "Gliding Bird" ("ציפור דואה"). האריס וסלוקום התגרשו זמן קצר לאחר הולדת בתם היילי, והאריס עברה עמה לבית הוריה בפרבר של וושינגטון הבירה, במרילנד.

המשך קריירה מוזיקלית

אמילו האריס, 2005

עם גראם פארסונס

האריס חזרה להופיע בוושינגטון הבירה כחלק משלישייה עם ג'רי מיול וטום גוידרה. ב-1971 פגשה בחברי הלהקה Flying Burrito Brothers שהציגו לה את מנהיג הלהקה הקודם שלהם, גראם פארסונס. פארסונס בדיוק התחיל את קריירת הסולו שלו, ונזקק לקול נשי לאלבום הסולו הראשון שלו, GP. האריס הצטרפה לסיבוב ההופעות של פארסונס, והשניים אף הקליטו יחד אלבום בשם Grievous Angel. פארסונס מת ב-1973 ממנת יתר, והאלבום יצא ב-1974, לאחר מותו. פארסונס חנך את האריס במוזיקת הקאנטרי, הכיר לה אמנים חשובים וסיפק לה זהות מוזיקלית. ההרמוניות של האריס והדואטים עמה, לעומת זאת, זכו לשבחים רבים מאלה ששמעו אותם, והעשירו את הופעותיות של פארסונס. בסופו של דבר היא המשיכה בדרכה עם גרסה משלה לחזונו של פארסונס, ועזרה למשוך תשומת לב להישגיו.

The Hot Band

האריס חתמה אצל האחים וורנר, וב-1975 הוציאה את אלבומה Pieces of The Sky. האלבום היה אחד אלבומי הקאנטרי היקרים ביותר שהופקו באותה תקופה, והוא כלל כישרונות כגון ג'יימס ברטון, גלן הארדין וביל פיין. שני סינגלים שוחררו מהאלבום: Too Far Gone, ולהיטה הגדול הראשון של האריס, If I Could Only Win Your Love, דואט עם הרב פדרסן, שהעפיל למקום הרביעי במצעדים. המנהלים בחברת האחים וורנר אמרו להאריס שהם יסכימו להקליט אותה אם היא תשיג "להקה חמה" (a hot band). האריס עשתה זאת, וגייסה את הגיטריסט ג'יימס ברטון והפסנתרן גלן הארדין, שניגנו גם עם אלביס פרסלי ועם גראם פארסונס. חברים נוספים ב-Hot Band היו המתופף ג'ון ווייר, הגיטריסט האנק דה ויטו והבסיסט אמורי ג'ורדי ג'וניור. הזמר-יוצר רודני קרוול גויס כגיטריסט וכשותף לדואטים. סיבוב ההופעות הראשון של האריס השתלב בעיקר עם זה של פרסלי, עקב מחויבותם של ברטון והארדין ללהקתו של פרסלי. הלהקה החמה הצדיקה את שמה, כשרוב חבריה הוחלפו בכישרונות חדשים, בעוד שאלו הראשונים המשיכו לקריירות סולו משלהם.

ב-1975 יצא האלבום Elite Hotel והעפיל למקום הראשון במצעדי הקאנטרי, והצליח להתחבב גם על קהל חובבי הרוק. ב-1976 האלבום זכה בפרס גראמי עבור הופעת הקאנטרי הנשית הטובה ביותר.

האריס המשיכה לצבור מוניטין כזמרת אורחת. מלבד השתתפות באלבומים של לינדה רונסטאדט, גאי קלארק וניל יאנג, האריס נבחרה על ידי בוב דילן להופיע באלבומו Desire.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אמילו האריס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אמילו האריס (באנגלית)

• אמילו האריס, ברשת החברתית פייסבוק
• אמילו האריס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אמילו האריס, סרטונים בערוץ היוטיוב
• אמילו האריס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אמילו האריס, באתר אייטונס (באנגלית)
• אמילו האריס, באתר ספוטיפיי
• אמילו האריס, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
• אמילו האריס, באתר Last.fm (באנגלית)
• אמילו האריס, באתר AllMusic (באנגלית)
• אמילו האריס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אמילו האריס, באתר דיזר
• אמילו האריס, באתר Discogs (באנגלית)
• אמילו האריס, באתר Songkick (באנגלית)
• אמילו האריס, באתר Genius
• אמילו האריס, באתר SecondHandSongs
• אמילו האריס, באתר בילבורד (באנגלית)
• אמילו האריס, באתר טיידל (באנגלית)
• אמילו האריס, באתר אמזון מיוזיק
• דורון גל, מיס אמריקה: על האלבום של אמילו האריס, באתר nrg‏, 19 ביולי 2011
• אמילו האריס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)