אמילי מואטי

אמילי חיה מואטי (נולדה ב-27 ביוני 1980) היא פוליטיקאית ישראלית, חברת כנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה. בנוסף, כיהנה בעברה גם בתפקיד סגנית יו"ר הכנסת, וכראש משלחת הכנסת למועצת אירופה.

אמילי מואטי

לידה	27 ביוני 1980 (בת 43) נתניה, ישראל
מדינה	ישראל
עיסוק	פובליציסטית, פוליטיקאית ופעילה חברתית
מפלגה	מפלגת העבודה הישראלית מייסדת רשימת "עיר ללא גבולות" לעיריית תל אביב-יפו
סיעה	מפלגת העבודה הישראלית
בן זוג	צ'ארלי זריהן (2006–2008) דניאל שק (2009–הווה)
https://www.emiliemoatti.co.il/
חברת הכנסת 6 באפריל 2021 – 15 בנובמבר 2022 (שנה ו־31 שבועות) כנסות ה-24
תפקידים בולטים סגנית יושב ראש הכנסת

כלת פרס שרת התרבות לספרי ביכורים לשנת 2018.

ביוגרפיה

מואטי נולדה וגדלה בשכונת נאות שקד (אזורים) שבנתניה, הבכורה מבין שישה אחים, בת לאליהו, עולה מתוניס, ולמונה, ילידת ישראל ממוצא תוניסאי. היא גדלה בבית דתי, למדה בבית הספר הממלכתי-דתי רמב"ם שבעיר הולדתה, והחלה את לימודיה התיכוניים בכפר הנוער הדסה נעורים. בסוף כיתה י' נשרה בטרם עת מהתיכון, והחלה לעבוד.

לא שירתה בצה"ל, כשמייד לאחר הצו הראשון אחיה חלה בסרטן מסוג לוקמיה חריפה והיא עבדה לפרנסת המשפחה, שבאותם ימים שרדה מתרומות של מוטי זיסר וארגוני צדקה.^{[דרוש מקור]}

למואטי תואר ראשון במדעי החברה והרוח מטעם האוניברסיטה הפתוחה.

קריירה

בשנת 2003 עברה זמנית לפריז לצורך לימודים, שם עבדה בפסטיבל הקולנוע הישראלי והייתה חברה במספר פורומים שעסקו בתרבות יהודית והסברה ישראלית. בשלהי 2004 ריכזה את אירועי הזיכרון ליצחק רבין מטעם עמותת אמנות לעם, שפעלה ביישובי הפריפריה בישראל, ולאחר מכן שבה לפריז.

בשנת 2010 פתחה משרד יחסי ציבור בשם "המטבחון תקשורת" שעבד, בין היתר, עם מפלגת התנועה בראשות ציפי לבני, עמותת סלעית לנשים במעגל הזנות, עמותת כ"ן, מכון הערבה, האגודה לזכויות האזרח בישראל, ישראל יוזמת, ושגרירות צרפת בישראל.

מואטי ניהלה את תחום הדיגיטל במפלגת "התנועה" גם לאחר כניסתה של יושבת ראש המפלגה, לבני, למשרד המשפטים. שימשה כיועצת התקשורת של ראובן ריבלין במסגרת המהלך שלו לבחירתו לנשיאות ב-2014.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב-2015, שימשה יועצת תקשורת במטה הבחירות לדוברי עברית של הרשימה המשותפת והייתה יועצת תקשורת למפלגת בל"ד. במרץ 2015, במהלך כנס ברמת גן, הותקפו מואטי וחברת הכנסת מטעם מפלגת בל"ד, חנין זועבי בידי פעילי ימין קיצוני ומואטי נזקקה לטיפול רפואי. והתוקף נידון לשלושה חודשי מאסר על תנאי ולקנס.

מואטי הייתה פרשנית פוליטית בתוכניות שונות, בהן יומן הערוץ הראשון ו"המטה" בערוץ 10, ופאנליסטית קבועה בתוכנית האקטואליה "שיחת היום" ברשת 13, בהגשת לוסי אהריש.

לקראת סוף 2016 הגישה שלושה חודשים את תוכנית הרדיו "שניים בשתיים" ברשת ב' לצד יהושע מור יוסף. בסוף אותה השנה הגישה ברשת ב' פינה בשם "השבוע שלי". מואטי כתבה טור קבוע בעיתון "הארץ", והייתה בעלת טור בירחון "ליברל". ב-3 במרץ 2017 הצטרפה למטה הפריימריז של חבר הכנסת עמר בר-לב, והצהירה שזהו קמפיין הבחירות האחרון שתשתתף בו כאישיות פוליטית.

בשנת 2017, במסגרת לימודי הוראה, השתתפה במיזם "ילדי אסירים" של הרשות לשיקום האסיר במהלכו ליוותה ילדי אסירים בתקופה שלפני שחרור האב מבית הסוהר.

פאנל חברי כנסת מהמרכז ומהשמאל: אמילי מואטי (העבודה), רות וסרמן-לנדה (כחול לבן), מוסי רז (מרצ), רם בן ברק (יש עתיד), שרון קנטור (מנחה). גן שמואל, מרץ 2021

ב-1 במאי 2018 יצא לאור ספרה הראשון "סימנים כחולים" בהוצאת "תכלת". הספר עוסק בצעירה בודדה שמנסה לברוח מהשוליים בהם מתנהלים חייה אך השוליים "מתנפלים" עליה באשר היא נמצאת. גיבורת הספר, איריס, נאנסת ורוצחת. בהמשך נמכרו זכויות ההסרטה של הספר במטרה להוציאו כסרט קולנוע. על ספר זה זכתה בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים לשנת 2018.

בפוליטיקה

בשנת 2011 התחילה את דרכה כפעילה פוליטית במטה של יושבת ראש "קדימה" ציפי לבני, איתה עבדה בהמשך כשזו הקימה את מפלגת "התנועה" (בן-זוגה של מואטי באותה עת, דניאל שק, שובץ במקום ה-18). בשנת 2013 ייסדה את רשימת "עיר ללא גבולות" שהתמודדה בבחירות למועצת עיריית תל אביב-יפו, אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה והתפזרה לאחר הבחירות.

ב-7 ביולי 2018 הודיעה מואטי בתוכנית "פגוש את העיתונות" על התמודדותה בפריימריז של מפלגת העבודה ועל תמיכתה באבי גבאי. בהתמודדותה הביעו תמיכה פומבית אבי גבאי, אהוד ברק, סתיו שפיר, עמר בר-לב ומרב מיכאלי. היא הגיעה בפריימריז למקום 18, אך המפלגה זכתה ב-6 מנדטים ומואטי לא נכנסה לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-23 הוצבה במקום ה-15 ברשימת העבודה-גשר-מרצ מטעם מרצ, אם כי הייתה אמורה להיות מוצבת מטעם מפלגת העבודה (במקום נמוך יותר). הרשימה זכתה ב-7 מנדטים. בבחירות המקדימות שנערכו לקראת הבחירות לכנסת ה-24 נבחרה למקום השלישי ברשימת העבודה, לאחר יו"ר המפלגה מרב מיכאלי ועמר בר-לב. המפלגה זכתה ב-7 מנדטים, ומואטי נבחרה לחברת כנסת.

בכנסת ה-24

ביום ההצבעה על הקמתה של ממשלת ישראל השלושים ושש שהתה מואטי באשפוז בשל סיבוך רפואי. בשל יחסי הכוחות הכמעט-שקולים בין התומכים בממשלה הנרקמת למתנגדים לה, הוסעה מואטי באמבולנס לכנסת כדי שתוכל להצביע במליאה. מואטי זכתה לתשבחות על כך שלמרות פציעתה הגיעה להצבעה על מנת שהממשלה אכן תקום.

במהלך כהונתה של הכנסת ה-24, הייתה מואטי חברה בוועדת החוץ והביטחון ובשדולה לבריאות הנפש.

באוקטובר 2021 טסה לביקור באבו דאבי, נסיעה שמומנה על ידי ארגון זר ולא דווחה מראש כדרוש בחוק. הנסיעה דווחה רק לאחר שפורסמה בכלי התקשורת.

במהלך כהונת הכנסת ה-24 קידמה מספר הצעות חוק, בהן חוקי הדגל, חוק התמ"ל, חוק ביטול מנגנוני הסינון המעמדיים בכניסה לאוניברסיטאות וחוק לסבסוד ופיקוח על מוצרי חלב לתינוקות.

באוגוסט 2022 דורגה בפַּרלמטר של "שקוף" ונמצאה כאחת המובילים במספר ההצעות לסדר שאושרו.

לקראת הבחירות לכנסת ה-25, התמודדה בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה, קיבלה 12,034 קולות ובזכות הבטחת השוויון המגדרי שהופעל בהרכבת הרשימה לכנסת, שובצה במקום ה-6 ברשימה המפלגה לכנסת. המפלגה זכתה ב-4 מנדטים, ומואטי לא נכנסה לכנסת.

חיים אישיים

מנישואיה הראשונים, למואטי שתי בנות. היא נשואה בשנית לדניאל שק, שהיה שגריר ישראל בצרפת. מתגוררת בתל אביב.

עמדותיה

מואטי מחזיקה בתפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית, ומגדירה את עצמה כשמאלנית ציונית. היא מתנגדת למדינה דו-לאומית ולתפיסת מדינת כל אזרחיה, ותומכת בתפיסת שתי מדינות לשני עמים. מואטי טוענת כי האינטרס הישראלי הוא להפרד מהפלסטינים, על מנת לשמור על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית.

מואטי חברה ביוזמת ז'נבה ובארגון ישראל יוזמת, ומשנת 2014 היא חברת הנהלה בעמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל. במסגרת העמותה פעלה להקמת מרכזי מנהיגות בכל הארץ, לימדה באחדים מהם ובשנת 2018 השתתפה במשלחת ישראלית לאו"ם במסגרת חודש האישה.

לקריאה נוספת

• תחיה ברק, אמילי מואטי: "שום יבחוש אשכנזי לא יגרום לי להרגיש רע", מגזין את, 6 בפברואר 2016
• דורית שילה, ביקורת על "סימנים כחולים" מאת אמילי מואטי, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 30 במאי 2018
• אמילי עמרוסי, הצל שלי ואני, באתר ישראל היום, 2 בינואר 2020

קישורים חיצוניים

• אמילי מואטי, באתר הכנסת
• אמילי מואטי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אמילי מואטי, באתר כנסת פתוחה
• אמילי מואטי, באתר "העין השביעית"
• מילה שלי | תיק תקשורת: הדיון המוחמץ על חזרתו של דרעי למשרד הפנים, סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב (אורך: 0:54), 14 בינואר 2016
• יומן – פרשת בוכריס: תת־אלוף מצטיין, אדם ערכי וחשוד בעבירות מין, סרטון בערוץ "כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 21:49), 5 במרץ 2016
• יומן – האם הקונפליקט הישראלי–פלסטיני הגיע לנקודת האל־חזור? דיון באולפן, סרטון בערוץ "כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 6:42), 9 באפריל 2016
• יומן – 68 שנים לעצמאות ישראל, השסעים החברתיים עדיין מדממים, סרטון בערוץ "כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 18:02), 14 במאי 2016
• ספי קרופסקי ושי ניב, ‏בעזרת השם, ננצח, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 בנובמבר 2018
• שירית אביטן כהן, "לפעמים אנשים כועסים עליי שאני גוזל מהם את הקטסטרופה", באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2023