אמילי פלוגה

דוגמנית אוסטרית

אמילי לואיז פלוגהגרמנית: Emilie Louise Flöge;‏ 30 באוגוסט 1874, וינה26 במאי 1952, וינה) הייתה מעצבת אופנה ואשת עסקים אוסטרית. היא הייתה בת זוגו של הצייר גוסטב קלימט.

אמילי לואיז פלוגה
Emilie Louise Flöge
Heinrich Böhler 1909 Emilie Flöge Gustav Klimt 001.jpg
לידה 30 באוגוסט 1874
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במאי 1952 (בגיל 77)
וינה, אזורי הכיבוש באוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אמילי לואיז פלוגה
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מעצבת אופנה, דוגמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג גוסטב קלימט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראשית חייהעריכה

 
"אמילי פלוגה" (1902) ציור שמן על בד מאת גוסטב קלימט

פלוגה הייתה בתו הרביעית של היצרן הרמן פלוגה (1837–1897). לאמילי היו שתי אחיות, פאולין והלן, ואח הרמן.[1]

עבודתה הראשונה הייתה תופרת, אך מאוחר יותר היא הפכה למעצבת אופנה. בשנת 1894, פאולין, אחותה הבכורה, פתחה בית ספר לתפירה[2] ואמילי עבדה שם. בשנת 1899 שתי האחיות זכו בתחרות תלבושות והוזמנו להכין שמלת מבד בטיסט לתערוכה.

קריירהעריכה

בשותפות עם אחותה הלן, אחרי 1904 התבססה פלוגה כאשת עסקים מצליחה ובעלת סלון האופנה של הוט קוטור, המכונה שווסטרן פלוגה (האחיות פלוגה) ברחוב מריה הילפר.[3] בסלון זה, שתוכנן בסגנון יוגנדסטיל על ידי האדריכל יוזף הופמן, הציגו בגדי מעצבים בסגנון הווינר וורקסטאט. פלוגה עיצבה בגדים מחוייטים, במיוחד שמלות רופפות ומעוצבות בסגנון מודרני. במהלך נסיעותיה ללונדון ופריז היא התוודעה למגמות האופנה האחרונות של מעצבים כמו קוקו שאנל וכריסטיאן דיור, אולם לאחר האנשלוס בשנת 1938, פלוגה איבדה את לקוחותיה החשובים ביותר ונאלצה לסגור את הסלון שלה, שהיה למרכז האופנה המוביל של החברה הווינאית.[4] לאחר 1938 עבדה מהקומה העליונה של ביתה באנגרגאסה 39.[5]

עיצובי שמלות של סלון האחיות פלוגהעריכה

קלימט גם צייר כמה בגדים לסלון פלוגה בסגנון הלבוש הרציונלי - סגנון שמקודמת על ידי התנועה הפמיניסטית - ומשנת 1898, בגדים אחרים שעוצבו על ידי מעצבים מתנועת ההזצסיון הווינאי. התלבושות נלבשו ללא מחוך ונתלו ברפיון מהכתפיים עם שרוולים נוחים ורחבים.[6] קהל הלקוחות של מה שהיה באותה תקופה אופנה מהפכנית היה קטן מכדי לפרנסתה, והיא הרוויחה כסף בהתאם באמצעות סגנונות שהיו מקובלים בתקופה. קלימט צייר נשים רבות מן המעמד העליון של החברה הווינאית וכך הצליח להשיג לאמילי לקוחות.[7] קלימט נפטר משבץ מוחי ב־11 בינואר 1918. מילותיו האחרונות היו: "אמילי חייבת לבוא."[8] היא ירשה מחצית מעיזבונו של קלימט, והחצי השני עבר למשפחת הצייר.[1]

היכרות עם גוסטב קלימטעריכה

אמילי פלוגה הייתה חברה בחוגי הבוהמה הווינאית. היא הייתה בת זוגו לחיים של הצייר גוסטב קלימט.[9] [10] בשנת 1891 נישאה הלן, אחותה הגדולה של אמילי, לארנסט קלימט, אחיו של גוסטב קלימט. כשארנסט נפטר בדצמבר 1892, גוסטב היה לאפוטרופוס של הלן. באותו זמן אמילי הייתה בת שמונה שנים גוסטב הפך אורח קבוע בביתם של הוריה. הוא בילה עמם את הקיץ באגם אטרזה.[1] תצלומים רבים מתעדים את קלימט עם אמילי ומשפחתה. בהמשך הפכה להיות בת זוגו ואף דגמנה לציוריו. הם מעולם לא נישאו.[11][12]

הנשיקהעריכה

  ערך מורחב – הנשיקה (קלימט)
 
"הנשיקה" 1907–1908, שמן על בד, גלריית בלוודר, וינה

לאחר 1891 צייר אותה קלימט ברבות מיצירותיו. מומחים[13] מאמינים שציורו הנשיקה (1907–1908) מציג את האמן ואמילי פלוגה כאוהבים.

אחד המוטיבים מוטיבים החוזרים בעבודותיו של קלימט הוא מוטיב החיבוק הזוגי. קיימת מחלוקת בנוגע מי דיגמנה עבור הציור; יש הטוענים כי זו הייתה אמילי פלוגה, בת זוגו של קלימט,[14] ואחרים סוברים שזו הייתה אישה שכונתה 'Red Hilda' שהופיעה ביצירות אחרות של האומן כמו "דניה".[15]

ביצירה מתוארים זוג אוהבים מחובקים על רקע שטוח בצבע זהב. הזוג נמצא בקצה שדה פרחוני שמסתיים היכן שנמצאת רגלה של האישה. האיש לובש גלימה עם תבניות גאומטריות ועם מעט סימנים דמויי מערבולות. האיש חובש כתר העשוי מגפנים, בעוד האישה חובשת כתר העשוי מפרחים. האישה לובשת שמלה עם תבניות של פרחים. פרצופו של האיש לא גלוי לעיניי המתבונן בציור, אלא הוא כפוף לנשק את לחיה של האישה. ידיו של האיש מערסלות את ראשה של האישה. עיניה של האישה עצומות, יד אחת חובקת את צווארו של האיש, יד אחרת נחה על ידו וראשה מופנה כלפי הגבר לקבלת הנשיקה.

מוות וקבורהעריכה

בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה עלה ביתה באש ולא רק אוסף הבגדים שלה נשרף, אלא גם חפצים יקרי ערך מעיזבונו של גוסטב קלימט.[16]

פלוגה נפטרה בגיל 77 בווינה בשעות אחר הצהריים של 26 במאי 1952, אך לאחר כמה שנים הקבר נפקד ונשכח מקום הימצאו. בסופו של דבר התגלה שהיא נקברה בקבר המשפחתי של משפחת פלוגה-דונר באוונגלישר פרידהוף בווינה-סימרינג. מנהלי בית הקברות הגדירו אותו כקבר מפורסם ושיקמו את המצבה לקראת שנת ה-150 להולדתו של גוסטב קלימט.[17]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אמילי פלוגה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 "Schönheitsideale & Ornamentik - Damen der Gesellschaft". Museum online. 1996. אורכב מ-המקור ב-2011-07-06. בדיקה אחרונה ב-25 בפברואר 2011. 
  2. ^ Gustav Klimt, Emilie Flöge : reforming fashion, inspiring art. Tretter, Sandra; Weinhäupl, Peter, 1962-, Leitner, Martina. Vienna. ISBN 978-3-7106-0071-5. OCLC 962180850. 
  3. ^ Gustav Klimt, Emilie Flöge : reforming fashion, inspiring art. Tretter, Sandra; Weinhäupl, Peter, 1962-, Leitner, Martina. Vienna. ISBN 978-3-7106-0071-5. OCLC 962180850. 
  4. ^ Furman, Anna (19 בספטמבר 2017). "Before Coco Chanel There Was Emilie Flöge: A Designer the Fashion Industry Forgot". Harper's BAZAAR (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2020. 
  5. ^ Gustav Klimt, Emilie Flöge : reforming fashion, inspiring art. Tretter, Sandra; Weinhäupl, Peter, 1962-, Leitner, Martina. Vienna. ISBN 978-3-7106-0071-5. OCLC 962180850. 
  6. ^ York, Neue Galerie New. "Neue Galerie New York". neuegalerie.org (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2020. 
  7. ^ Gustav Klimt, Emilie Flöge : reforming fashion, inspiring art. Tretter, Sandra; Weinhäupl, Peter, 1962-, Leitner, Martina. Vienna. ISBN 978-3-7106-0071-5. OCLC 962180850. 
  8. ^ Powell, Nicolas. "Emilie Floge and her lover Gustav Klimt." Apollo: The International Magazine for Collectors, August 1982, Vol. 116, p112-114.
  9. ^ Fischer, Wolfgang Georg, 1933- (1992). Gustav Klimt & Emilie Flöge : an artist and his muse. McEwan, Dorothea. London: Lund Humphries. ISBN 0-85331-607-4. OCLC 24743238. 
  10. ^ Powell, Nicolas. "Emilie Floge and her lover Gustav Klimt." Apollo: The International Magazine for Collectors, August 1982, Vol. 116, p112-114.
  11. ^ York, Neue Galerie New. "Neue Galerie New York". neuegalerie.org (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2020. 
  12. ^ York, Neue Galerie New. "Neue Galerie New York". neuegalerie.org (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2020. 
  13. ^ Alfred Weidinger (art historian and vice director of Belvedere Museum Vienna) in interview in ORF broadcast "Klimt am Attersee", 26 Aug 2012.
  14. ^ Klimt by Gilles Neret, 57
  15. ^ 15 Things You Should Know About Klimt’s The Kiss, www.mentalfloss.com, ‏8 ביוני 2015 (באנגלית)
  16. ^ Gustav Klimt, Emilie Flöge : reforming fashion, inspiring art. Tretter, Sandra; Weinhäupl, Peter, 1962-, Leitner, Martina. Vienna. ISBN 978-3-7106-0071-5. OCLC 962180850. 
  17. ^ Gustav Klimt, Emilie Flöge : reforming fashion, inspiring art. Tretter, Sandra; Weinhäupl, Peter, 1962-, Leitner, Martina. Vienna. ISBN 978-3-7106-0071-5. OCLC 962180850.