אמיל קרפלין

אמיל קרֶפֶּלין בשמו המלא אמיל וילהלם מגנוס גאורג קרפליןגרמנית: Emil Wilhelm Magnus Georg Kräpelin; ‏15 בפברואר 1856 נוישטרליץ - 7 באוקטובר 1926 מינכן) היה פסיכיאטר גרמני. מקובל להחשיבו כאבי הפסיכיאטריה המדעית המודרנית, הסיווג הפסיכיאטרי, הפסיכופרמקולוגיה והגנטיקה הפסיכיאטרית. בנוסף, גילה את מחלת אלצהיימר יחד עם אלואיס אלצהיימר.

אמיל קרפלין
Emil Kraepelin
E. Kraepelin.jpg
לידה 15 בפברואר 1856
נוישטרליץ, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוקטובר 1926 (בגיל 70)
מינכן, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Emil Wilhelm Magnus Georg Kraepelin עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ברג עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע פסיכיאטר, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Emil Kraepelin signature.JPG עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קריירהעריכה

קרפלין למד כסטודנט באוניברסיטת לייפציג. בשנת 1882, אחרי 13 שנים כמרצה, הוא קיבל פרופסורה מאוניברסיטת טרטו (כיום בשטחה של אסטוניה), ועמד בראשה של קליניקה אוניברסיטאית. שם למד ותיעד בפירוט היסטוריות קליניות רבות של מטופלים, מה שהוביל אותו לחשוב על חשיבות מהלך המחלה, ולהתייחס יותר לסיווג של הפרעות נפשיות. עשר שנים לאחר מכן הצהיר כי מצא דרך חדשה להתבוננות על מחלות נפשיות. הוא התייחס לראייה המסורתית כעוסקת בתסמינים בלבד, בעוד ראייתו היא "קלינית" יותר. על פי ראייתו זו, החלה במאה ה-19 הגישה של מיזוג מאות הפרעות נפשיות וקיבוצן לסוגים, תוך התבססות על תסמונות, כלומר דפוסים של תסמינים, במקום לפי דמיון של תסמינים עיקריים, כפי שהיה נהוג בעבר ולמעשה לא היה מתאים.

תאוריה והשפעהעריכה

קרפלין מזוהה במיוחד עם חלוקה של מה שבעבר נקרא פסיכוזה, לשתי צורות נפרדות: הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה.

קרפלין טען שמחלות פסיכיאטריות נגרמות מהפרעות גנטיות וביולוגיות. התאוריות הפסיכיאטריות שלו היו מרכז תחום הפסיכיאטריה של תחילת המאה ה-20, וחזרו להיות כאלה מאז סופה. קרפלין התנגד לגישתו של זיגמונד פרויד, אשר התייחס וטיפל במחלות פסיכיאטריות כנגרמות מגורמים פסיכולוגיים.

קרפלין כתב בין השאר גם על נושאים של פוליטיקה וחברה, מתוך גישה השואבת רעיונות מדרוויניזם חברתי. הוא הביע דאגה ממדיניות של מדינת רווחה, העלולה לטענתו לפגוע בתהליכי ברירה טבעית באוכלוסייה, ולחתור תחת המאבק הביולוגי של הגזע הגרמני להישרדות. בין השאר כתב גם נגד יהודים. רעיונותיו נחשבים בעלי השפעה רבה על פיתוח תאוריות של אאוגניקה ושל תורת הגזע.[1]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אמיל קרפלין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Engstrom, E. J. (1 September 2007). On the Question of Degeneration' by Emil Kraepelin (1908). History of Psychiatry. 18 (3): 389–398.