אמין אל-חאפז (סוריה)
אמין אל-חאפז (בערבית: أمين الحافظ; תעתיק מדויק: אמין אלחאפט'; 1921 - 17 בדצמבר 2009) היה נשיא סוריה, איש צבא וחבר מפלגת הבעת'.
 | |||||
| לידה |
12 בנובמבר 1921 חלב, מדינת סוריה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 בדצמבר 2009 (בגיל 88) חלב, סוריה  | ||||
| מדינה |
 הרפובליקה הערבית הסורית | ||||
| מפלגה | מפלגת הבעת' | ||||
| בת זוג | זיינב אל-חאפז | ||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהחאפז נולד בחלב במשפחה ענייה. בנערותו, בימי המנדט הצרפתי, הוא זרק אבנים על אישי ממשל צרפתים[1]. הוא בוגר האקדמיה הצבאית בחומס בשנת 1946, ולחם כקצין חי"ר במלחמת העצמאות נגד מדינת ישראל[2]. בשנת 1954 הוא השתתף בהפיכה נגד אדיב שישכלי ולאחריה קודם להיות מפקד החזית המזרחית בדיר א-זור ומפקד האקדמיה הצבאית בחומס[1]. בשנת 1957 נתמנה למפקד גדוד ובסוף שנות החמישים תמך בהקמת הרפובליקה הערבית המאוחדת — איחוד מדיני בין מצרים לסוריה[2]. לאחר הקמת האיחוד הוא נתמנה למפקד האזור הצפוני של סוריה והוטל עליו ליצור קשרים עם מפלגת הבעת' בעיראק. הוא העביר לחברי הבעת' כספים מנאצר לצורך מימון הפיכת הנפל שלהם במוסול בשנת 1959. הוא גם היה זמן מה בקהיר כמרצה במכללה צבאית[1]. הוא נשלח אחר כך לבית הספר לפיקוד ומטה במוסקבה, אך עוד לפני תום לימודיו נקרא חזרה לסוריה בעקבות ההפיכה נגד הרפובליקה הערבית המאוחדת בסוף ספטמבר 1961, ונתמנה לראש מחלקת ההדרכה של הצבא הסורי[2]. קבוצת הקצינים שבצעה מאוחר יותר את ההפיכה בפברואר 1963 יצרה איתו קשר בניסיון לצרף אותו אליהם, אך הוא סירב[1]. בעקבות ניצחון הימין בבחירות הורחק חאפז ממוקדי הכח ונשלח שוב למוסקבה, הפעם כנספח צבאי. במוסקבה הוא פעל בקרב הסורים והעיראקים המשתלמים כדי ליצור תאים חשאיים שיפעלו לתפוס את השלטון. כשהדבר נודע לשלטון בסוריה, הוא הועבר לארגנטינה[2].
לאחר ההפיכה ב-8 במרץ 1963, נקרא חאפז לשוב לסוריה ומונה לשר הפנים[3] האחראי על השירותים החשאיים[2]. חאפז מונה לתפקיד למרות שלא היה חבר מפלגה וגם לא חבר "המועצה הלאומית של הפיקוד המהפכני", גוף שחבריו היו חברי מפלגת הבעת' הסורית, שהחזיק את השלטון בפועל. המועצה נתנה לו את התפקיד מרצונה להציג אותו בחזית באופן שיסתיר אותם[1]. כך בעיתונות ברחבי העולם הוצג חאפז כאיש החזק בסוריה[4], כאשר למעשה המועצה הייתה תחת שלטונה של כת צבאית עלווית, שהסתתרה מאחורי דמותו של אל-חאפז הסוני, שהוצג לציבור כשליט[5].
בעקבות הפגנות נגד הכת הצבאית מצד תומכי נאצר, התמנה חאפז לסגן המושל הצבאי עם סמכויות חירום והטיל עוצר על המדינה למשך רוב שעות היום, בתחילת אפריל 1963[6]. חאפז דיכא היטב את המהומות בשיטות שלמד בארגנטינה[7]. במהרה נתגלעו חילוקי דעות בין חאפז לבין שר ההגנה זיאד אל-חרירי[8] וביולי 1963 הודח אל-חרירי וחאפז נטל את סמכויותיו[9]. בהמשך אותו חודש, הדיח חאפז את לואי אל-אתאסי (אנ') ראש מועצת ההפיכה ומפקד הצבא, ונטל את סמכויותיו[10]. בתחילת אוגוסט 1963 הוקמה ממשלה חדשה שבה חאפז השתתף כסגן ראש ממשלה בלבד. במקביל הוא נותר רמטכ"ל וראש מועצת ההפיכה[11].
חאפז היה בעל אידאולוגיה חילונית-סוציאליסטית[12], תוך ראיית סוריה כמדינה בעלת ייחודיות ועצמאות. הוא ביצע בארצו רפורמות סוציאליסטיות וקירב אותה למדינות הגוש המזרחי. חאפז השתייך אל הזרם הסוני; עם זאת, נקט גישה חילונית השוללת את עליונות האסלאם. הוא ראה את הלאומיות הסורית כעליונה על הלאומיות הכלל-ערבית, היה מתנגד חריף לאיחוד עם מצרים וטיהר את הצבא מגורמים פרו מצריים[13]. עמדות אלו גרמו להתנגדות ולקרע בתוך מפלגת הבעת' בין תומכי הווטניה הפטריוטיים לבין תומכי הקוומיה הכלל-ערבים.
באוגוסט 1963 השיחות על פדרציה עם מצרים עלו על שרטון. נאצר התנה חזרה לפדרציה בהדחת חאפז[14] וחאפז האשים את קהיר בניסיון לסכסך בין סוריה ועיראק[15]. בספטמבר 1963 פרץ החוצה המחלוקת בין חאפז לבין עמראן מהכת הצבאית העלאווית[16]. הצדדים התפייסו והוקמה ממשלה חדשה בה חאפז היה ראש הממשלה[17] ועמראן סגנו. אולם הממשלה לא האריכה ימים ובתחילת דצמבר התפטר עמראן[18].
באוקטובר 1964 יצא חאפז לסוריה לניתוח בכליות[19]. הוא נפגש עם דה גול לפני שחזר לסוריה באמצע נובמבר[20].
בקיץ 1965 כאשר נוצר מתח בין ההנהגה האזרחית של הבעת' לבין קבוצת הקצינים, עבר חאפז צד וחבר להנהגה האזרחית[21]. ההנהגה האזרחית של המפלגה הורתה לצלאח ג'דיד להתפטר מתפקידו, אך הוא סירב[22]. כפשרה הוקמה "מפקדה לאומית" שבראשה הועמדו חאפז וג'דיד[23]. לקראת סוף דצמבר 1965 פעלו חאפז וההנהגה האזרחית להקים ממשלה חדשה בראשות ביטאר[24]. בסוף דצמבר 1965 פרצה לחימה קצרה בין הצדדים בחומס[25], ולצדדים היה ברור שהשליטה בסוריה תקבע בלחימה[26].
ב-23 בפברואר 1966 בוצעה נגד חאפז מהפכת הנאו בעת', הפיכה של קבוצת קציני צבא חברי ותומכי מפלגת הבעת', עלווים ברובם, בהנהגת צלאח ג'דיד[27]. הם התנגדו לתפיסה הפאן-ערבית של חאפז ושאפו להקים מדינה בגבולות "סוריה הגדולה". חברי הקבוצה היו שמאלניים יותר וייצגו את קבוצות המיעוט בסוריה: העלווים והדרוזים. חאפז היה לנשיא האסלאמי האחרון של סוריה שהיה לבעל השפעה; אמנם השליט ג'דיד מינה נשיא אסלאמי, אך הלה בפועל נשלט בידי קצינים עלווים. חאפז פיקד אישית על הכוחות שהגנו על ארמונו, עד שנפצע ונעצר[28]. הוא נכלא בכלא מאזה[29]. במהלך מלחמת ששת הימים שוחרר חאפז ממאסרו[30] ולאחר מספר ימים הועמד בפני הברירה לצאת לגלות או להישאר במעצר בית וחאפז יצא ללבנון[31].
לאחר ההפיכה חי חאפז בגלות עד 2005, עת הורשה לחזור לסוריה. בשנת 2009 מת בחַלַבּ.
יחסו לישראל
עריכהמפלגת הבעת' התנגדה לעצם קיומה של מדינת ישראל ובהשפעתה התקבלה ב-1964 ההחלטה של ועדת הליגה הערבית בדבר הטיית שניים ממקורות הירדן – החצבני והבניאס. הוויכוח בתוך ההנהגה הסורית לא היה על הצורך בהשמדת ישראל - בזה היו כולם מאוחדים - אלא בסדרי העדיפויות: אל-חאפז עמד על כך שקודם צריך ליצור אחדות ושיתוף פעולה בין מדינות ערב, לחזק את המדינה על ידי רפורמות חברתיות וכלכליות ולהתכונן למלחמה תוך הכנת צבא חזק. לעומתו, צלאח ג'דיד ואנשיו חשבו שהשמדת מדינת ישראל תוביל לאחדות ערבית ולכן תמכו בתנועת הפת"ח במאבקה נגד ישראל.
אלי כהן
עריכהאל-חאפז היה אחד המדינאים הבכירים ביותר שאיתם התיידד המרגל הישראלי אלי כהן. בראיון עמו ב-2001 ניסה חאפז להמעיט בחשיבות המידע שהעביר כהן לישראל. הוא אף טען כי הוא זה שתפס את כהן, לאחר שהאחרון כשל בלשונו ואמר לו כי הוא הולך להתפלל "במסגד של מוסלמים". אל-חאפז הסביר כי משפט כזה יכול לומר רק אדם שאינו מוסלמי. עם זאת, בראיון שנתן חמש שנים מוקדם יותר הוא מסר גרסה שונה, ואמר כי כהן נלכד בידי כוחות הביטחון הסוריים בעקבות שידור אלחוטי, שבו העביר את החלטות מפלגת הבעת' הסורית[32].
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 Seale, Patrick; McConville, Maureen, Asad of Syria : the struggle for the Middle East, 1990, page 80
- ^ 1 2 3 4 5 שמואל שגב, גגראל חאפז: איש חזק בסוריה, מעריב, 25 ביולי 1963
- ^ ההפיכה בסוריה - ללא שפך דם, הצופה, 10 במרץ 1963
- ^ קאהיר: נמשיך במאבק עד שתקום ממשלה "איחודית"־נאצרית בסוריה, מעריב, 12 במאי 1963
- ^ פטריק סיל, אסד: המאבק על המזרח-התיכון, מערכות, 1993, עמוד 94
- ^ עוצר בערי סוריה, משטר ההפיכה נוקט בצעדי חירום נגד תומכי נאצר, הארץ, 2 באפריל 1963
- ^ Seale, Patrick; McConville, Maureen, Asad of Syria : the struggle for the Middle East, 1990, page 82
- ^ נאצר הזמין שוב את עארף לקהיר ייתכן ביקור של נאצר בתימן, הארץ, 4 ביוני 1963
- ^ חאפז קיבל תפקידי חרירי, דבר, 11 ביולי 1963
- ^ התפטר לואי אתאסי -אל חאפז במקומו צפויים שינויים בממשלת סוריה, הארץ, 28 ביולי 1963
- ^ הוקמה ממשלה: חדשה בסוריה; חאפז לא צורף. תיקיו נמסרו לאחרים, הארץ, 5 באוגוסט 1963
חאפז - סגן ראש הממשלה, דבר, 6 באוגוסט 1963 - ^ חאפז מגדיר משימות המשטר בסוריה, למרחב, 14 באוגוסט 1963
- ^ ב. אליעזר, בעקבות נאומו של נאצר אמש צפויות עוד "הפתעות" בסוריה, למרחב, 23 ביולי 1963
- ^ צבא עיראק מוכן להלחם למען שיחרור פלשתינה, למרחב, 29 באוגוסט 1963
- ^ חאפז: קהיר מסכסכת בין דמשק ובגדד, הַבֹּקֶר, 1 בספטמבר 1963
- ^ משה שי, משבר חדש בכת הצבאית השלטת בסוריה, הַבֹּקֶר, 15 בספטמבר 1963
חאפז תובע שתוף עם חוראני, על המשמר, 17 בספטמבר 1963
חאפז מכחיש קיום קרע בכת הצבאית, הַבֹּקֶר, 18 בספטמבר 1963
מועצת ההפיכה הסורית החליטה להדיח את ראש הממשלה אל ביטאר, מעריב, 22 בספטמבר 1963 - ^ ממשלת סוריה התפטרה הסוכנות הצרפתית: חאפז הקים ממשלה, הארץ, 13 בנובמבר 1963
- ^ ביירות: סגן ראש ממשלת סוריה התפטר מתפקידו, חרות, 3 בדצמבר 1963
- ^ אמין אל-חאפז לניתוח בפאריס, הארץ, 22 באוקטובר 1964
אורי דן, גנראל חאפז - בפאריס בא לניתוח כליות, מעריב, 27 באוקטובר 1964
אורי דן, חאפז הגיע לניתוח בפאריס, מעריב, 28 באוקטובר 1964
חאפז עוזב את בית החולים בפאריס, הארץ, 6 בנובמבר 1964 - ^ חאפז חזר לסוריה, חרות, 13 בנובמבר 1964
- ^ Seale, Patrick; McConville, Maureen, Asad of Syria : the struggle for the Middle East, 1990, page 99
- ^ הנהגת ה"בעת" בסוריה נתכנסה להכרעה בין חאפז ויריביו, הצופה, 12 באוגוסט 1965
- ^ פשרה זמנית בין שני הפלגים היריבים בצמרת השלטון בסוריה, הצופה, 16 באוגוסט 1965
- ^ סאלח ביטאר ירכיב ממשלה בסוריה, חרות, 26 בדצמבר 1965
- ^ התנגשות דמים בין חיילים מתומכי חאפז לבין מתנגדיו - באיזור חומס, הצופה, 31 בדצמבר 1965
- ^ Seale, Patrick; McConville, Maureen, Asad of Syria : the struggle for the Middle East, 1990, page 100
- ^ הפיכה בסוריה - כל ראשי השלטון נעצרו, מעריב, 23 בפברואר 1966
- ^ שמואל שגב, אמין אל חאפז פקד אישית על מגיני ארמונו - עד שנפצע, מעריב, 28 בפברואר 1966; המשך
- ^ חאפז נתון במעצר יחיד, הארץ, 27 בפברואר 1966
סעודיה וירדן עלולות לנתק יחסיהן עם סוריה, מעריב, 30 ביוני 1966
אריק רולו, מזכיר הבעת בראיון חשאי בדמשק: בסוריה שולטת כת קצינים שאינה זוכה בתמיכת העם, הארץ, 22 ביולי 1966
הצעה לשחרור חאפז ממעצר, הארץ, 18 בנובמבר 1966
משה שי, שנה לשלטון ג'דיד־אסד בסוריה, היום, 24 בפברואר 1967 - ^ שרי החוץ הערביים יוועדו בכוויית בשבת, הארץ, 15 ביוני 1967
- ^ סוריה במלחמה, למרחב, 4 באוגוסט 1967
- ^ שי שריג, ביקורת בסוריה על דברי הנשיא לשעבר בפרשיית אלי כהן, באתר וואלה, 20 ביוני 2001