אמירה הס
אמירה הֶס (נולדה ב-13 במרץ 1943) היא משוררת, ציירת ושחקנית ישראלית.
 | |
| לידה |
13 במרץ 1943 (בת 80) בגדאד, ממלכת עיראק  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| לאום | ישראלית |
| שפות היצירה |
עברית |
| בן או בת זוג |
עזרא הס |
| פרסים והוקרה |
פרס היצירה לסופרים עבריים |
  | |
ביוגרפיהעריכה
נולדה בבגדאד שבעיראק. מצד אמה היא בת למשפחת בית-אדוני, שושלת של מקובלים ומשוררים, בהם אסנת התנאית (1590-1670). בשנת 1951 עלתה לישראל עם הוריה ואחיה, ובתחילה גרה משפחתה במעברת באר יעקב. היא סיימה לימודים תיכוניים כלבורנטית ולקחה קורסים בערבית באוניברסיטה. הופיעה במספר הצגות בתיאטרון הקהילתי בקראוון ובתיאטרון החאן.
בשנת 1984 הופיע ספרה הראשון, "וירח נוטף שגעון", שזיכה אותה בפרס לוריא. שיריה מופיעים בכתבי עת ספרותיים: עיתון 77, מאזנים, הכיוון מזרח, אפיריון, ביטאון שירה, המוסך ועוד. שיריה גם הופיעו בעיתונים שונים ואחדים אף תורגמו לשפות זרות, ביניהן אנגלית, גרמנית, יוונית, ספרדית ורוסית. הס הציגה את ציוריה בשתי תערוכות ציור. האחת בגלריה עמליה ארבל והשנייה בגלריה אנתיאה שבירושלים. הס מתגוררת (2014) בירושלים ולה שתי בנות. נישאה למדבב עזרא הס ביולי 1972. השניים חיו יחד עד לפטירתו של הס בשנת 2010. בשנת 2015 זכתה בפרס יהודה עמיחי.[1]
הס נחשבת לאחת המשוררות המייצגות ביותר של המזרחיות ושל פמיניזם מזרחי.
ספריםעריכה
- וירח נוטף שגעון : שירים (עם עובד, תשמ"ה 1984)
- שני סוסים על קו האור : שירים (עם עובד, תשמ"ז 1987)
- רק במקום של הגן : דיאלוג שירי ואלתורים על התנ"ך / המשוררים - מרים איתן, אמירה הס, שמעון שלוש (ירון גולן, 1992)
- בולע האינפורמציה (ביתן, תשנ"ג 1993) <שירים>
- יובל (כרמל, תשנ"ט 1998) <שירים>
- אין אישה ממש בישראל : שירים (הוצאת כתר, 2003)
- הבולימיה של הנשמה : שירים (הליקון, תשס"ז, 2007)
- כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות : שירים (הוצאת עם עובד, תשע״ד, 2014)
- לוציפר אהובי: פואמה (הוצאת גמא, 2013)
- גלעד בלבי: שירים (הוצאת גמא, 2016)
- ספר המזלות של אמירה (הוצאת עם עובד, 2018)
- צער האהבות הכלואות (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2021)[2]
קישורים חיצונייםעריכה
- אמירה הס, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אמירה הס, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- אמירה הס, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- אמירה הס, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- הבלוג של אמירה הס, באתר "בננות"
- "ילדה תמהונית, מוזרה, נקודה אבודה", חדשות, 29 בינואר 1987
- אלמוג בהר, הדמעות, כתב הברייל של הנשמה, באתר הארץ, 29 במרץ 2007
- אלמוג בהר, הַמֵּתִים הֲכִי חַיִּים שֶׁאֶפְשָׁר לְדַמְיֵן - אלמוג בהר על שירתה של אמירה הס, באתר "העוקץ", 1 באוגוסט 2012
נועה לימונה, המשוררת אמירה הס: מי אמר שאצל המזרחים היה קיפוח? הייתי קוראת לזה שינוי, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2015- יעקב בר-און, המוזה לא שותקת: אמירה הס משחררת את חרצובות לשונה, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2016
- עידן צבעוני, תראו כמה היא קורנת, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2018
- יותם ראובני, "ספר המזלות של אמירה": אין גבול לכושר הדמיון של אמירה הס, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2018
- אלמוג בהר, אמירה בת סלימה, סיפור המתכתב עם שירה של אמירה הס| פרק א' | פרק ב' | באתר במה חדשה
- אנשים פרחים, מערכי שיעור, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
מכּתביה:
- אמירה הס באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית באתר של נילי דגן
- שירים, עתון 77, גיליון 309–310, אפריל-מאי 2006
- אישיות שאינה בנויה להתאים למציאות הזאת, באתר הארץ - שירים של אמירה הס
- האגו שלך דהר לשחקים, באתר ynet, 7 בפברואר 2010
- הַיּוֹם נוֹלָדִים עַל הַסַּכִּין, באתר הארץ, 19 במאי 2017
- הבוקר דווקא קמתי בהרגשה שתודה לאל. אני בת מזל שחוויתי אוהל. מעברה, באתר הארץ, 25 ביוני 2018
- שיר: מה מוצאי ומקורי?, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2019
- מקטעי זיכרונותי בפרוזה ובשירה, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2021
הערות שולייםעריכה
- ^ ynet, דורי מנור ואמירה הס זוכי פרס עמיחי לשירה, באתר ynet, 3 ביוני 2015
- ^ רן יגיל, מדוע לא כדאי לקרוא את אמירה הס רק מבעד למושגי הפוליטיקה של הזהויות, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2021