פתיחת התפריט הראשי

אמירות עבר הירדן

אמירות עבר הירדןערבית: إمارة شرق الأردن) הייתה מדינת חסות בריטית שהוקמה באפריל 1921 בחלקו המזרחי של שטח המנדט הבריטי על ארץ ישראל, שמהווה כיום את שטחה של ירדן.

אמירות עבר הירדן
إمارة شرق الأردن
Transjordan Emirate
Flag of the Emirate of Transjordan.svg
דגל
שטח המנדט על פלשתינה (כולל עבר הירדן)
יבשת אסיה
שפה נפוצה ערבית, אנגלית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
עמאן
משטר אמירות
הקמה
תאריך
ועידת סן רמו
11 באפריל 1921
פירוק
הקמת ממלכת ירדן

1946
ישות קודמת האימפריה העות'מאנית החל מ-1844האימפריה העות'מאנית החל מ-1844 האימפריה העות'מאנית
ישות יורשת ירדןירדן  ירדן
דת אסלאם סוני

באוקטובר 1918 לאחר כיבושו מידי העות'מאנים על ידי חיל המשלוח המצרי (1916) בקרב עבר הירדן השלישי (1918), הוכפף עבר הירדן המזרחי למנהלת שטחי האויב הכבושים(אנ') מזרח, ובפועל עם נסיגת הכוח הבריטי היה תחת אחריות כוחותיו של פייסל הראשון, שבתורם היו כפופים למפקד כוח המשלוח הגנרל אלנבי, עד קיצה של הממלכה הערבית של סוריה ביולי 1920. מקץ הממלכה ועד אפריל 1921 עת התכנסה ועידת קהיר נותר עבר הירדן המזרחי שטח הפקר.

השושלת ההאשמית שלטה במדינת חסות זו, כמו גם בשכנתה עיראק המנדטורית, בעקבות ועידת קהיר. השטח היה באופן רשמי תחת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. בתחילה כונה השטח "אזור עבר הירדן", אך מסוף 1927 שונה השם ל"אמירות עבר הירדן"[1], במקביל להחלטה להקים לאמירות פרלמנט[2] ולתת לה ולממשלתו של עבדאללה את האחריות המלאה לעניינים הפנימיים של האמירות, כך שהאמירות של עבר הירדן אוטונומית לחלוטין מארץ ישראל המנדטורית. בתחילת דרכה התנועה הציונות טענה לבעלות על שתי גדות הירדן (ניתן לראות זאת לדגומה בשירו של זאב ז'בוטינסקי, שתי גדות לירדן). האמירות ניתנה לעבדאללה כתגמול על המרד הערבי שיזם אביו. הנציב העליון של ארץ ישראל נותרו סמכויות ההגנה על הגבולות והענקת זכיונות[3]. חוזה רשמי על ההסדרים החדשים נחתם בירושלים בסוף פברואר 1928[4]. על פי החוזה, הותר לבריטים להכניס צבא לאמירות לצורך הגנתה וממשלת האמירות הייתה תחת פיקוח הממשלה האנגלית בענייני חוץ, כספים וחוקים המשפיעים על אזרחי בריטניה[5].

ב-1946 הפכה האמירות לממלכה עצמאית, שנקראה "הממלכה ההאשמית של עבר הירדן". ב-1949, לאחר שהשתלטה במהלך מלחמת העצמאות על שטחים ממערב לירדן, שונה שמה לשם הנוכחי "הממלכה ההאשמית של ירדן".

הלגיון הערביעריכה

על קיומה של האמירות הגן הלגיון הערבי שאורגן ומומן בידי הבריטים[6]. הלגיון שימש בידי עבדאללה כמכשיר לאיחוד חלקי ירדן והזדהות איתה. אחד מתפקידיו היה גיוס הבדואים שבתורו תרם להתפתחות הזדהותם עם האמירות. השלכה נוספת של הגיוס הייתה עידודה של תלות כלכלית בשלטון כמעסיק ומפרנס. ראש הלגיון, גלאב פאשא הלך בדרך זו בניגוד לגישה הבריטית המסורתית אשר גרסה כי רק הפלאחים הכפריים המעבדים את אדמתם להוטים לשמור עליה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אמירות עבר הירדן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה