ויקיפדיה

אמירת סדר העבודה

סוג פיוט
המונח "סדר העבודה" מפנה לכאן. לערך העוסק בעבודת יום הכיפורים עצמה, ראו יום הכיפורים בבית המקדש.
המונח "סדר העבודה" מפנה לכאן. לערך העוסק בשיר בשם זה מאת ישי ריבו, ראו סדר העבודה (שיר).

אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית. במקור כנראה נאמר סדר העבודה בלשון פשוטה ופרוזאית, אך במהרה הפך מנהג זה לבסיס ליצירת סוגה שלמה של פיוטים – "פיוטי עבודה" – המתארים סדר זה בלשון פיוט, ובמתכונת זו הוא נהוג בימינו. המנהג העיקרי הוא לומר את סדר העבודה בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף, שעיקרה הוא העבודה במקדש, אך ישנם גם מנהגים נוספים.

היסטוריה של אמירת סדר העבודה עריכה

אמירת סדרי העבודה היא מנהג קדום ביותר, המופיע כבר בתלמוד בכמה מקומות, כמנהג שרווח בתקופת האמוראים.
לדעת יהושע מאיר גרינץ, המנהג לומר בתפילת יום הכיפורים את סדר העבודה נהג כבר בתקופת בית שני, אף שעבודת יום הכיפורים עדיין נהגה בפועל, ולטענתו קטעי מגילות ממערות קומראן מהווים קטעים מסדר עבודה;[1] צבי מלאכי שלל הנחה זו,[2] ומאידך טען אף הוא כי הייתה אמירה של סדר העבודה כבר בתקופת הבית, ומצא אותה בקריאת התורה על ידי הכהן הגדול.[3]

בתלמוד, תוך כדי דיון על הלכות עבודת יום הכיפורים, מוזכרים שליחי ציבור שונים שאמרו את סדר העבודה ופסקו כדעה מסוימת: ”ההוא דנחית קמיה דרבה ועבד כרבי מאיר[א]”.[4] החוקרים משערים שבתקופת הגמרא לא אמרו פיוט, אלא נוסח המבוסס על משניות יומא, עם תוספות והפחתות שונות.[ב] נוסח אחד כזה נמצא בידינו, הוא סדר "שבעת ימים", וייתכן שהוא עצמו שימש בימי התלמוד.[5]

בתקופת הגאונים היו שנהגו לומר את סדר העבודה לא רק בתפילת מוסף, אלא גם בתפילות שחרית ומנחה, ובמיעוטן אפילו בתפילת ערבית.[ג] היו גאונים שהתנגדו למנהג, בטענה ש”כיון שהזכיר במוסף, למה הוא חוזר ומזכיר במנחה”,[7] אולם היו שאישרו את המנהג, וכך כתב רב סעדיה גאון ”אחרי שקבלו הרוב את המנהג לומר פיוטי הכפור גם בתפילת תמיד וגם אין בדבר הפסד לתפלה, רואה אני לרשום בשביל יום הכיפורים ג' פיוטים”.[8] המנהג נשאר בקהילות מסוימות לפחות עד המאה ה־14, וכך כותב רבי אהרון הכהן מלוניל ”והמנהג להזכיר סדר עבודה אף בשחרית מתוך חביבות הדבר”.[9] ככל הנראה, בנוסח איטליה אמרו בתקופה קדומה סדרי עבודה גם בשחרית ובמנחה, ונותרו לכך שרידים עד היום, כשבנוסח איטליה נאמרים בשחרית ובמנחה פיוטי "סדר בריות" שהם מן ההקדמה לסדר העבודה.[10]

בשונה ממנהג רוב העדות, במנהגי תימן נאמר סדר העבודה לאחר חזרת הש"ץ של מוסף ולא בתוכה, בעקבות החשש מהפסק.[11]

פיוטי סדר העבודה עריכה

מבנה הפיוטים עריכה

פיוטי סדר העבודה, החל מהפיוט אתה כוננת עולם מראש,[ד] הם פיוטים בעלי מבנה קבוע, שרק סדרים בודדים חורגים ממנו.

הפיוטים כוללים שני חלקים.[ה] החלק הראשון – סקירה היסטורית של אירועים מאז בריאת העולם ועד אהרן הכהן. הסקירה יכולה להיות קצרה, ולכלול רק פרטים מעטים (כגון אדם הראשון, שלושת האבות, ויציאת מצרים) ויכולה להיות ארוכה ולכלול פירוט רב של ההתרחשות בעולם בתקופה הנסקרת (כגון פירוט חטא עץ הדעת, דור הפלגה וכו').[ו]

החלק השני מתאר את סדר עבודת הכהן הגדול בים הכיפורים, על פי המתואר במשנה במסכת יומא, עם הוספות שונות, בין על פי הגמרא ובין על פי מקורות אחרים הדנים בעבודת בית המקדש. גם בחלק זה, יכול להיות פירוט רב, או אזכור קצר של פעולות שונות (כך לדוגמה, בתיאור הקטרת הקטורת בקודש הקודשים. בסדר אמיץ כח קיצר את התיאור, וכתב ”קִישׁ צְעָדָיו לְפָרֳכות וְקֵרַב לַבַּדִּים. קְטרֶת שָׂם בֵּינֵימו וְעִשֵּׁן וְיָצָא.” בעוד בסדר אתה כוננת כתב ”זֵרֵז עַצְמו וְנִכְנַס לַקֹדֶשׁ וְהִנִּיחַ מַחְתָּה בֵּין־בַּדֵּי הָאָרון. חָפַן וְנָתַן עַל הַגֶּחָלִים וּמִמֶנָּה נִתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּו עָשָׁן: טִמְטֵם עֵינָיו וְשָׁב לַאֲחורָיו וּמִתְפַּלֵּל בְּהֵיכָל תְּפִלָּה קְצָרָה.”[13]) החלק השני מתחיל בדרך כלל, בדומה למסכת יומא, בתיאור הפרשת הכהן הגדול מביתו ללשכת פרהדרין שבעה ימים לפני יום כיפור.

בנקודת המעבר בין שני החלקים מופיע, במרבית[ז] הסדרים, הפסוק ”כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם” (ויקרא, ח', ל"ד). מסורת זו כנראה מבוססת על מנהג הקדום לפיוטי העבודה.[15]

היחס בין שני החלקים עריכה

החוקרים העלו הסברים שונים מדוע הוצמד דרך קבע החלק ההיסטורי אל החלק הסיפורי, שהוא עיקרו של אמירת סדר העבודה.[ח]

  1. הסבר ראשון קושר זאת עם המעמדות שהיו נאמרים בבית המקדש, בהם היו קוראים קטעים מפרשת הבריאה, ופסוקים העוסקים בקרבנות היום. אמירת סדרי העבודה על שני חלקיהם, היא מעין שחזור של המעמד שהיה בבית המקדש.[ט][16]
  2. הסבר שני קושר זאת עם סגנון התפילה התנכ"י העתיק, בו תפילות רבות נפתחו בהזכרת ההיסטוריה, בין אם כדי להזכיר זכות אבות, ובין אם כדי לעורר את העם לשוב אל דרכיהם הטובות של האבות,[17] והפייטנים הראשונים שקבעו את מבנה סדרי העבודה הושפעו ממבנה התפילות הקדמון.[י][16]
  3. הסבר שלישי הוא שהפתיחה ההיסטורית היא הקדמה רעיונית לסדר העבודה, על מנת להבין את גדלות בורא העולם ואת חשיבות העולם, ומתוך כך את חשיבות עבודת הקרבנות המקיימת את העולם.[18] בדומה לזה, יש שכתבו כי הקדמת בריאת העולם ותולדותיו לסדר העבודה נועדה להדגיש את סדר עבודת יום הכיפורים כייעודה של הבריאה כולה.[19][16]

מבנה החלק ההיסטורי עריכה

ישנם הבדלים רבים בין הפיוטים ביחס לבחירת הסיפורים שמופעים בחלק ההיסטורי, אולם ישנו בסיס קבוע. הסיפורים לקוחים בדרך כלל מהתורה, אולם תיאור הסיפורים נלקח פעמים רבות מהמדרשים. הסיפורים יסודרו על פי סדר הופעתם בתורה, בין אם בפיוט יש הרבה סיפורים ובין אם מעט.

מבנה החלק הסיפורי עריכה

 
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב. הזאות הדם תופסות מקום מיוחד בסדרי העבודה השונים.

כמו שהוזכר, כל פייטן הרחיב וקיצר כפי ראות עיניו. אולם ישנה תבנית משותפת לכל סדרי העבודה. תבנית זו מכונה "וידויין והזאות".[י"א]
הווידויין הם שלושת הוידויים שהתוודה הכהן הגדול במהלך יום הכיפורים. שני וידויים על פר החטאת שלו, ווידוי נוסף על השעיר המשתלח. במהלך הווידויים, כאשר הכהן הגדול היה אומר את שם השם, מתואר שהכהנים והעם שעמדו בעזרה היו משתחווים ואומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ההזאות הם הזאות הדם שהכהן הגדול היה מזה מדם פר החטאת שלו ודם השעיר הפנימי בקודש הקודשים ובהיכל. לשתי פעולות אלו, הווידויין וההזאות, ישנו טקסט קבוע בכל סדרי העבודה, על פי נוסח המשניות הרלוונטיות במסכת יומא,[י"ב][21] והם מהווים את השלד של הסדר.[י"ג] בבתי כנסיות רבים כיום נוהגים שהקהל אומר בשקט את כל סדר העבודה, אולם את הווידויים וההזאות כל הקהל אומר בקול יחד עם החזן, במנגינה מיוחדת, ובמהלך אזכור הווידויים אף משתחווים.

אקרוסטיכונים עריכה

רוב סדרי העבודה כתובים לפי תבניות אקרוסטיכוניות של א-ב. חלקם באלף בית ישר, וחלקם באלף בית הפוך (תשר"ק), או שילוב של שני הסדרים. בחלק מהסדרים לכל אות ישנו מופע אחד בכל אקרוסטיכון, וישנם סדרים עם יותר, כגון ארבע שורות לאות, או שמונה שורות לאות. בחלק מהפיוטים ישנו בנוסף לאקרוסטיכון הא–ב גם אקרוסטיכון עם שם המחבר.

נוסח סדר העבודה עריכה

דיוקים הלכתיים עריכה

סדרי העבודה לאורך השנים היוו מקור להכרעות הלכתיות, ולדיונים הלכתיים אודות הכתוב בהם. כאמור לעיל, כבר בגמרא במסכת יומא מוזכרים בשני מקומות שליחי ציבור שאמרו בסדר העבודה שלהם כאחת השיטות, והגמרא דנה בשאלה האם נהגו כראוי. גם בראשונים ישנם דיונים ענפים סביב שאלות שונות הנוגעות להלכות עבודת יום הכיפורים, ובהם מוזכרים פעמים רבות סדרי העבודה השונים, במטרה להביא מהם ראיה או לחלוק עליהם.[י"ד] להלן נביא חלק מן הסוגיות שבהם הוזכרו סדרי העבודה ונדונו בהם.

הפייסות ביום הכיפורים עריכה

בגמרא לא נזכר האם היו פייסות ביום הכיפורים. הראשונים נחלקו בסוגיה, והביאו כאחד מהמקורות בסוגיה את הפיוטים. בעל המאור סבר שלא היו פייסות ביום הכיפורים, ולפיכך תמה על מחברי הפיוטים שכן הזכירו אותם ”והוי יודע כי בעלי הקרובו"ת שהכניסו בפיוטיהן בסדר עבודת היום ארבעה פייסות טעו כולן במשנתנו.”[24] הרמב"ן תקף אותו בחריפות, וטען שלא יכול להיות שכל הפייטנים טעו: ”אף בסדר עבודת הבבלי אשר מימי רבותינו כתוב בו פייסות, וכן בדברי הפייט הראשון ר"א ברבי קליר, ובקרובות הגאונים וחכמי הישיבות ורבני ספרד האחרונים ז"ל. ואי אפשר שיטעו כל רבותינו ואבותינו, ולבעל המאור הזה לבדו נתנה חכמה.”[25] גם בעלי התוספות, כשנדרשו לסוגיא, ציטטו את הפיוט אשוחח נפלאותיך של רבי משולם בן קלונימוס.[26][ט"ו]

מחלוקת רבי מאיר וחכמים עריכה

בתוספתא מובאת מחלוקת בין חכמים לרבי מאיר, בנוגע לנוסח הווידוי שאומר הכהן הגדול.[27] לדעת רבי מאיר, נוסח הווידוי הוא "עויתי פשעתי וחטאתי",[ט"ז] ולדעת חכמים הנוסח הוא "חטאתי עויתי ופשעתי". כבר בגמרא מוזכר שהיה חזן שאמר בסדר עבודה כרבי מאיר, בעוד רבה גער בו. רוב הפוסקים פסקו כחכמים, אולם הרי"ץ גיאת ורב סעדיה גאון פסקו כרבי מאיר.[28] בפיוטים שנכתבו על ידם ונמצאים בידינו הנוסחא היא כחכמים, אולם ייתכן שהנוסחא המקורית הייתה כרבי מאיר, והמעתיקים תיקנו את הנוסח בהתאם לשיטה המקובלת.[29] לפי נוסחאות מסוימות גם בסדר אמיץ כח הנוסח הוא כרבי מאיר.[30]

הגיית שם ה' עריכה

בירושלמי[31] נאמר שבפעם השנייה שהכהן הגדול היה מזכיר את שם ה' בווידוי, הוא היה אומר אנא בשם, ולא אנא השם,[י"ז] כפי שעולה מנוסחת המשנה.[32] חלק מהראשונים שדנו בסוגיה העידו שיש בדבר מחלוקת בין סדרי העבודה. וכך כתב הראבי"ה ”ובסדר רבינו שלמה הבבלי יסד שניה אנא השם. אבל בסדר אתה כוננת[י"ח] יש בראשונה אנא השם ובשנייה אנא בשם.”[34]

אמירת סדר העבודה עריכה

הפיוטים הנאמרים בקהילות השונות עריכה

ברוב קהילות הספרדים נוהגים כיום לומר את הסדר האנונימי[י"ט] אתה כוננת עולם מראש. סדר עבודה זה היה מקובל בקהילות קסטיליה שבספרד כפי עדות ר' דוד אבודרהם.[דרוש מקור] מאוחר יותר, עם גירוש ספרד והתגבשות מחזור התפילה הספרדי אימצו כמעט כל קהילות הספרדים את נוסח זה. גם הרבה מקהילות החסידים המתפללות בנוסח ספרד קיבלו עליהם את סדר העבודה הזה מן הספרדים, במקום הסדר "אמיץ כח", שנהוג בקהילות אשכנז.[35] מאוחר יותר סדר זה חדר אף לקצת קהילות המתפללות בנוסח אשכנז במזרח אירופה, אבל ברוב קהילות נוסח אשכנז שמרו על "אמיץ כח".

בנוסח תימן נהגו (עד למאה ה־17) לומר את הפיוט "אמוני לבב" של רבי אברהם אבן עזרא,[36] ובמאות ה־17 וה־18, בעקבות השפעתם של רבי שלמה מנזלי ושל המהרי"ץ, עברו לומר את הפיוט "אתה כוננת עולם מראש".[37] ביהדות חבאן נשמר המנהג העתיק לומר את סדר "אמוני לבב".[38]

סדר העבודה בנוסח אשכנז הוא "אמיץ כח", שנתחבר על ידי ר' משולם בן קלונימוס.

בנוסח איטליה אומרים את הפיוט "אזכר סלה", המיוחס לר' יוחנן הכהן.[39] ובימי הביניים יש שאמרו את הפיוט "אמוני לבב" של רבי אברהם אבן עזרא.[36]

בנוסח צרפת (ואפ"ם) אמרו "אתה כוננת עולם ברב חסד" ליוסי בן יוסי.

במנהג קונסטנטין, אמרו את הסדר "אזכיר גבורות", גם הוא ליוסי בן יוסי (שחיבר כנראה שלושה סדרי עבודה לכל הפחות).[40][כ]

בנוסח רומניא אמרו "אדרת תלבושת" לר' שלמה הבבלי.

בנוסח פרובנס אמרו "אמוני לבב הבינו" לר' אברהם אבן עזרא.[41][36]

בקהילות קטלוניה ואראגון אמרו את סדר העבודה "אל אלהים בך יצדקו" של רבי יוסף אבן אביתור.[42]

במחזור שפתי רננות כמנהג ג'רבא וטריפולי מופיע הפיוט "אל אל אשא דעי" של רבי יצחק אבן גיאת.[43][כ"א]

במנהג אלג'יר הישן אמרו את סדר העבודה "אל אלהי אבותיכם" של רבי משה אבן עזרא.[כ"ב][46]

מנהגים בשעת אמירת סדר העבודה עריכה

סדר העבודה מנוסח כטקסט תיאורי המתאר את שהיה במקדש. אולם מתוך תפיסה שאמירת סדר העבודה מהווה תחליף לקיום העבודה בפועל ("ונשלמה פרים שפתינו"), נוהגים בשעת אמירתו לבצע פעולות שונות המשחזרות את המעמד המקורי, לאור ההבנה ”שאנחנו עכשיו מדמין נפשינו במקום הכהנים בזמן שבית המקדש קיים”[47].
המנהג הרווח ביותר הוא להשתחוות לאחר אמירת הווידויים, בהתאמה למעשיהם של העומדים בעזרה בזמן בית המקדש. מכיוון שהשתחוויה זו אינה ממש במקדש, חל עליה איסור השתחוואה מחוץ למקדש, ולכן לא משתחווים ממש, אלא רק כורעים כשהראש צמוד לרצפה, אבל לא בשכיבה מלאה. כמו כן, במקרה שהרצפה עשויה מאבן מפרידים בינה לבין הראש בעזרת חומר אחר (כגון מגבת).
מנהגים נוספים הם: לומר יחד עם החזן את הווידוי, להכות על הלב במהלך אמירת הווידוי,[47] לומר את המילים "אנא השם" בקול רם[כ"ג][49]

פיוטים סביב סדר העבודה עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פייטנים רבים צירפו קודם סדר העבודה פיוט הנקרא "סדר בריות" העוסק בגדולת ה' ובבריאת העולם (ומכאן שמו – בריאות כמו "בריאות"). כותרתו הקבועה היא "עד לא מכון, כסאך נכון".[50] במרבית המנהגים המאוחרים השמיטו פיוט זה.

בנוסף לכך, נהוג לפתוח את סדר העבודה בתפילה שעניינה בקשת רשות של הש"ץ מהקב"ה לומר את סדר העבודה. חלק מכותבי העבודות כתבו מראש גם פיוט כזה. כיום, במנהג האשכנזים נהוגות הרשויות האנונימיות הקדומות "אוחילה לאל" ו"היה עם פיפיות", ובמנהג הספרדים ישנן רשויות שחיברו רבי שלמה אבן גבירול ורבי משה אבן עזרא.) לאחר סדר העבודה נאמרים פיוטים במבנה דמוי "רהיטים": בעלי שורות קצרות, המלווים במילות קבע בראשי הטורים או בסופם, ובאקרוסטיכונים אלפביתיים מרובים. ישנם פיוטים העוסקים בשבח הכהן הגדול (הידוע שבהם הוא כאוהל הנמתח בדרי מעלה), המובילים לפיוטי קינות על אובדן סדר העבודה, חורבן בית המקדש ותפארתו והגלות (למשל תכפו עלינו צרות), ולאחר מכן בקשות לגאולה (למשל תתן אחרית לעמך). חלק מבקשות אלה דומות בתוכנן לפיוטי סליחות קדומים (למשל אל תעש עמנו כלה), ולעיתים הם אף משמשים בפועל כפיוטי סליחות בהקשרים אחרים. בשל כך, קינות אלו לעיתים מתקשרות ישירות לסליחות של תפילת מוסף.[51]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • צבי מלאכי, ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית תשל"ד. כרך א – מחקר על סדר העבודה, כרך ב – אנתולוגיה של סדרי עבודה שונים.
  • צבי מלאכי, בנועם שיח – פרקים מתולדות ספרותנו, מכון הברמן למחקרי ספרות, לוד תשמ"ג.
  • יוסף יהלום, אז באין כול: סדר העבודה הארץ-ישראלי הקדום ליום הכיפורים, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים תשנ"ז.
  • צבי זוהר, "ומי מטהר אתכם -- אביכם שבשמים", AJS Review‏ 14 (אביב 1989), עמ' 1–28.
  • צבי זוהר, "מקוה ישראל ה'", AJS Review‏ 19 (1994), עמ' 1–23.
  • יוסף טובי, פיוטי רב סעדיה גאון: מהדורה מדעית של היוצרות ומבוא כללי ליצירתו, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית תשמ"ב, עמודים 118-123
  • פיטר לנרד, "'אז אוהבי שם יעלצו, יעלזו בכבוד': עיון בסיומי פיוטי העבודה ליום הכיפורים", מסורת הפיוט ה–ו (תשע"ז), עמ' 73–124.

קישורים חיצוניים עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ שיטת רבי מאיר שונה משיטת חכמים לגבי נוסח וידויו של הכהן הגדול, וראו על כך עוד בהמשך הערך.
  2. ^ ההפחתות ברובן נועדו כדי להתעלם ממחלוקות שהופיעו במשנה, אבל אין צורך להזכירם בתפילה.
  3. ^ אחת הקהילות שנהגו כך היא קהילת בגדאד, כך על פי תשובת רב האי גאון המובאת בספר מאה שערים לרי"ץ גיאת.[6]
  4. ^ גם לסדר העבודה "שבעת ימים", שהוא הקדמון ביותר שיש בידינו, קיימת פתיחה היסטורית ("אתה בראת"), אולם היא לא חלק אינטגרלי מהסדר, אלא פיוט בפני עצמו שהוצמד כפתיחה לסדר, ואין אנו יודעים מתי חובר.[12]
  5. ^ ראו אצל צבי מלאכי (ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 4) שהעיר שמבחינה תוכנית החלק הראשון גם הוא מחולק לשני חלקים – בריאת העולם, והשתלשלות ההיסטוריה לאחריה.
  6. ^ יש הקושרים חלק זה בפיוטי העבודה אל השיר 'שבח אבות עולם' מתוך ספר בן סירא, שגם הוא עורך סקירה היסטורית דומה, אך ללא תיאור העבודה. השיר פותח בחנוך, נוח, אברהם, שלושת האבות, שנים עשר השבטים, משה ואחרי כן מציין בהרחבה את בחירתו של אהרן לכהן הגדול, תפקידיו בקודש, הופעתו ולבושו. הפיוט מסיים בתיאור מפורט של הכהן הגדול בן זמנו של בן-סירא, בעת צאתו מקודש הקודשים ביום הכיפורים: "מה נהדר בהשגיחו מאוהל ובצאתו מבית הפרוכת" וגו'.
  7. ^ על פי צבי מלאכי, הפסוק חסר בסדרים הבאים: אתה כוננת עולם מראש, סדרים של רבי משה אבן עזרא ורבי אברהם אבן עזרא, אשוחח פועל, ובפיוט של רבי נחמיה בן שלמה בן הימן הנשיא, בו הפסוק נמצא מעט אחרי התחלת החלק השני.[14]
  8. ^ יש להעיר, כי ישנם מקומות נוספים בעולם הפיוט בו נהוג באופן קבוע לדון בבריאת העולם ותולדותיו, לעיתים תוך הדגשת נושא מסוים, כך למשל בפיוטי "סדר עולם" בתפילת גשם ותפילת טל, ובקדושתאות לחג השבועות.
  9. ^ אמנם גם לפי הסבר זה לא ברור מדוע מובאים סיפורים מההשתלשלות ההיסטורית, ואין מעבר ישיר מבריאת העולם אל תיאור העבודה, כפי שהיה במעמדות. לדעת מלאכי, ייתכן שהסיפורים הללו נועדו לגשר על המרחק הרעיוני בין בריאת העולם להקרבת הקרבנות.
  10. ^ אמנם מלאכי שם מציין שהסבר זה בעייתי, משום שסדרי העבודה אינם תפילות במובנה הרגיל של המילה, כפנייה אל ה', אלא תיאור היסטורי של מה שהיה, ולפיכך אין כל כך סיבה לקשר בין מבנה תפילות קדומות למבנה סדרי העבודה.
  11. ^ לפי מנחם שמלצר הווידויים וההזאות הם עיקר סדר העבודה, ותיאור העבודה שלא כולל אותם לא נחשב לסדר עבודה. לדעתו זו הסיבה שאף על פי שהגאונים התנגדו לאמירת סדר העבודה בתפילות שאינן מוסף, הם התירו לומר פיוטים על עבודת הכהן הגדול, שלא כללו וידויים והזאות (מכונים במחקר "עבודה קטנה").[20]
  12. ^ אמנם ראו אצל יעקב נחום אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, עמודים 971–972, באתר היברובוקס שייתכן שהתיאור "והכהנים והעם וכו'" לא הופיע במקור במשנה, ונכנס אליה מסדרי העבודה.
  13. ^ אמנם ראו אצל צבי מלאכי[22] שמציין ש"ברוב העבודות לא נזכרו ההזיות ו"וכך היה מונה", ונראה שזו תוספת מאוחרת". לעומתו דניאל גולדשמידט[23] קובע ש"כך הייתה כנראה כוונת הפייטן בעבודת "אתה כוננת", ואחריו הלכו שאר הפייטנים".
  14. ^ ראו למשל בבית יוסף באורח חיים סימן תרכא שכתב כהקדמה לדיון הלכתי בסדרי העבודה: ”והסדר הפשוט לקרות בני ספרד הוא סדר אתה כוננת... ויש בו כמה דברים שאינם כהלכה, ואין לתמוה עליו, שהרי כתבו התוספות בפרק קמא דיומא (ח. ד"ה דכולי) גבי טבילה בזמנה מה שעשה רבינו אליהו באזהרות שלו טבילה בזמנה ועל ארבע גדילים יתד על אזנך תכסה הגדולים מנהגם היה שלא היו מקפידין לכתוב כהלכתא”. ולאחר מכן הביא רשימה ארוכה של תיקונים לסדר "אתה כוננת עולם מראש".
  15. ^ להרחבה על נושא בפייסות ביום הכיפורים והופעתם בפיוטים ראו שמאי ליבוביץ, "הפייסות ביום הכיפורים – ההלכה והפיוטים", עלון שבות בוגרים 4 (תשנ"ה).
  16. ^ וכן על זו הדרך בכל פעם שהכהן מתוודה, כגון עוו פשעו חטאו, או כפר לעוונות לפשעים ולחטאים.
  17. ^ על משמעות ההבדל בין השם לבשם ראו גדליה אלון, בשם, תרביץ כא, תשרי תש"י, באתר JSTOR
  18. ^ ככל הנראה מדובר בסדר אתה כוננת עולם ברב חסד שחיבר יוסי בן יוסי.[33] ראו כאן את הפיוט. בפיוט אתה כוננת עולם מראש שנאמר על ידי קהילות הספרדים ככל הנראה היה רשום גם בפעם השנייה "אנא השם" (ראו סדר רב עמרם גאון, חלק ב עמוד נ, באתר היברובוקס), אולם כיום ברבים מהדפוסים גם בנוסח זה נאמר בפעם השנייה "אנא בשם" (ראו למשל תשלום אבודרהם, עמוד 49, באתר היברובוקס שהנוסחא ששונתה יותר, כדי להתאימה להלכה המקובלת, נוסחת ה"שפעת רביבים" גורסת בפעם השנייה אנא בשם).
  19. ^ מקורות רבים מייחסים סדר עבודה זה ליוסי בן יוסי, אבל ככל הנראה הוא קדום יותר, והייחוס המוטעה נבע מבלבול עם הסדר בעל הפתיחה הדומה "אתה כוננת עולם ברב חסד" שכנראה באמת של יוסי בן יוסי.
  20. ^ סדר עבודה זה הביא גם רס"ג בסידורו, וסדרים נוספים נמצאו בגניזה.
  21. ^ הרב מאיר מאזוז מעיד שבדורות האחרונים לא נהגו לאומרו, אלא אמרו "אתה כוננת עולם מראש".[44]
  22. ^ במאה ה-18 העבירו במנהג אלג'יר את אמירת הקדושתאות אל אחרי חזרת הש"ץ, ואז בוטלה גם אמירת סדר העבודה של רמב"ע (מלבד בית כנסת אחד) ומאז נאמר במקומו הסדר "אתה כוננת".[45]
  23. ^ זכר למסופר בגמרא[48] שהכהן הגדול היה מרים את קולו בעת אמירת מילים אלו.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יהושע מאיר גרינץ, פרקים בתולדות בית שני, ירושלים תשכ"ט, עמודים 155–158. מובא גם אצל אהרן מירסקי, בהקדמת מהדורתו לפיוטי יוסי בן יוסי.
  2. ^ צבי מלאכי, ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 120 הערה 9.
  3. ^ צבי מלאכי, שם, עמודים 150–151.
  4. ^ ציטוט זה מתלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ו, עמוד ב', אזכור נוסף של המנהג מופיע במסכת יומא בדף נ"ו, עמוד ב'.
  5. ^ דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם כרך ב - יום כיפור, עמוד יח, באתר היברובוקס; יום-טוב ליפמן צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, מהדורת פרנקל עמוד 102; צבי מלאכי, ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 152
  6. ^ שערי שמחה חלק א', באתר היברובוקס
  7. ^ רב עמרם גאון בשם רב נטרונאי גאון, סידור רב עמרם גאון, תפילת מנחה ליום כיפור, (עמוד קסט [פסקא קכה] במהדורת דניאל גולדשמידט); וכן מזכיר את שיטתם בעל ספר המנהיג (סימן סג מהלכות ראש השנה ויום הכיפורים, עמוד שנה במהדורת יצחק רפאל) שם הוא כותב שגם רב האי גאון סבר כמותם. צבי מלאכי (ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמ' 156) מביא בשם שרגא אברמסון שגם רבי פירקוי בן באבוי סבר כך.
  8. ^ סדר רב סעדיה גאון, הלכות יום הכיפורים, (עמוד רסד במהדורת אסף דוידזון ויואל, באתר היברובוקס)
  9. ^ סדר יום הכיפורים פסקא לב, באתר היברובוקס
  10. ^ שולמית אליצור ומיכאל רנד, רבי אלעזר בירבי קליר: פיוטים ליום הכיפורים, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשפ"א, עמ' 5 הע' 18.
  11. ^ רחמים שר–שלום, ‏מנהגים ודינים ליהודי תימן, באתר "דעת"; שם טוב גאגין, כתר שם טוב, עמוד תמה, באתר היברובוקס
  12. ^ צבי מלאכי, ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 14
  13. ^ הנוסח על פי השחזור המשוער של הנוסח המקורי של הפיוט שיצר דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם כרך ב - יום כיפור, עמוד כא, באתר היברובוקס. הנוסח שנאמר כיום ארוך בהרבה, ומשקף תוספות של מגיהים שונים שרצו להוסיף יותר פרטים לאמירה.
  14. ^ צבי מלאכי, ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 118 הערה 4
  15. ^ שולמית אליצור, סוד משלשי קודש (ירושלים: האיגוד העולמי למדעי היהדות, תשע"ט), עמ' 55.
  16. ^ 1 2 3 צבי מלאכי, ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמודים 119–122.
  17. ^ כגון מקרא ביכורים והתפילה שנאמרה במעמד אמנת נחמיה, וראו דוגמות נוספות אצל מלאכי בעמוד 120
  18. ^ אהרן מירסקי, פיוטי יוסי בן יוסי, מוסד ביאליק, תשנ"א, עמ' 291; הרב אליהו מונק, עולם התפילות כרך שני, מוסד הרב קוק, ירושלים (הדפסה שנייה) תשמ"ו, עמוד רפג.
  19. ^ שולמית אליצור, שירה של פרשה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"ט, עמ' 19.
  20. ^ מנחם שמלצר, ""עבודה קצרה" לרב יצחק אבן גיאת", צבי מלאכי (עורך), יד להימן, מכון הברמן לוד תשמ"ד, עמוד 159.
  21. ^ ראו משניות יומא:ג,ח; ד,ב; ה,ב–ג; ו,ב
  22. ^ ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית, האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמ' 154
  23. ^ מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם כרך ב - יום כיפור, עמוד כד, באתר היברובוקס
  24. ^ בעל המאור יומא א א (על דף כו ב).
  25. ^ מלחמות ה' לרמב"ן יומא א א
  26. ^ תוספות מסכת יומא, דף כ', עמוד ב' דיבור המתחיל משום חולשא (הקטע הרלוונטי נמצא בהמשך התוספות בדף כא.)
  27. ^ יומא פרק ב הלכה א, מובא גם בגמרא מסכת יומא, דף ל"ו, עמוד ב'
  28. ^ שערי שמחה חלק א', באתר היברובוקס. אמנם לגבי דעת רס"ג, ייתכן שחזר בו ופסק כחכמים. ראה השגות ר' מבשר על רס"ג ניו יורק תשט"ו, עמודים 121–122 ובהערה 306; וראה פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה מוסד הרב קוק ירושלים תשמ"ד, עמוד קלג הערה 14. כשיטה הזו פסק גם ספר המנהיג (הלכות יום הכיפורים סימן סב).
  29. ^ כך משער שאול ליברמן (תוספתא כפשוטא יומא עמוד 756 פרק ב הערה 17), וכך גם מעיד המפרש על סדר העבודה של הרי"ץ גיאת (צבי מלאכי, סדר עבודת יום הכיפורים לר' יצחק אבן גיאת הספרדי מכון הברמן למחקרי ספרות, לוד תשנ"ז, עמוד 90) שהרי"ץ גיאת סידר כרבי מאיר, אולם רוב החכמים פסקו כרבנן, "ולכך הביאו בנוסח הזה 'חטאתי...' כדברי חכמים ז"ל".
  30. ^ אברהם בר עזריאל, ערוגת הבושם, חלק ג עמוד 525, באתר היברובוקס
  31. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ג', הלכה ז'
  32. ^ אמנם ראו אצל שאול ליברמן, תוספתא כפשוטה כפורים עמודים 753–754 שהיו כאלה שגרסו אחרת גם במשנה.
  33. ^ כך כותב שאול ליברמן, תוספתא כפשוטה כפורים עמוד 754 הערה 9
  34. ^ אליעזר בן יואל, ספר ראבי"ה, מהדורת אביגדור אפטוביצר חלק ב עמוד 196, באתר היברובוקס וראו שם בהערות 3–6 דיון באילו סדרי עבודה מדובר, ובאילו סדרי עבודה נוספים יש הבדלים.
  35. ^ בהרבה מחזורי נוסח ספרד הדפיסו את שתי הנוסחאות. עיין לדוגמה במחזור כל בו.
  36. ^ 1 2 3 הפיוט נדפס על ידי דניאל גולדשמידט, "סדר עבודת יום הכפורים לר' אברהם אבן עזרא", בתוך: ספר אדם נח, ירושלים תש"ל, עמ' שא–שיד. נדפס שוב בתוך מחקרי תפילה ופיוט (הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1978), עמ' 349–362.
  37. ^ משה גברא, מחקרים בסידורי תימן, כרך ד' תפילות ר"ה ויום כיפור, עמודים 346–351. וראו שם שהוא משער שלפני תקופתו של האבן עזרא אמרו בתימן את פיוטי רס"ג.
  38. ^ שלום יצחק מעטוף, תכלאל עטרת זקנים <מנהג חבאן> - יום הכפורים, תשס"ח, עמ' קנח–קפ., באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  39. ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי עורכים, מחזור ליום כיפור כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ח, עמוד 336
  40. ^ מחזור קטן: כמנהג מתא קצונטינא, תונס תרע"ג, דף נב: ואילך.
  41. ^ סדר של יום כיפור כמנהג קהל קודש אויגניון, וכן מחזור מנהג קרפנטרץ (אויניון) לימים נוראים ולסוכות.
  42. ^ תפלת יעקב: מחזור לשחרית ומוסף יום כיפור כפי מנהג ק"ק קאטאלאן יע"א, (שלוניקי, ה'תרפ"ז), עמ' 102, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); מחזור מנהג אראגון לימים נוראים, באתר הספרייה הלאומית (סדר העבודה בתצלום מס' 89).
  43. ^ שפתי רננות, ונציה תע"א, ספר סרוק באתר הספרייה הלאומית (סדר העבודה בתצלום מס' 192).
  44. ^ הרב נאמ"ן ס"ט (מאיר מאזוז), "מנהגי ימים נוראים בג'רבא ובתוניסיה", אור תורה (תשרי תשמ"ו), עמוד ו.
  45. ^ מחזור קטן לימים נוראים כמנהג ק"ק ארגיל, ליוורנו תרמ"ו, דף קעא.
  46. ^ מקור הרשימה הנ"ל אצל דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם כרך ב - יום כיפור, עמוד כג, באתר היברובוקס על פי מאמר בגרמנית של יצחק משה אלבוגן.
  47. ^ 1 2 ט"ז אורח חיים סימן קיג סעיף קטן ד.
  48. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ', עמוד ב'
  49. ^ הרב משה מת, מטה משה, סימן תתע"ו, באתר היברובוקס
  50. ^ אליצור, סוד משלשי קודש, עמ' 484. ראו דוגמאות אצל גולדשמידט, מחזור ליום כפור, עמ' 431–433.
  51. ^ אליצור, סוד משלשי קודש, עמ' 295; שם עמ' 485; גולדשמידט, מחזור ליום כפור, עמ' כד.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אמירת_סדר_העבודה&oldid=37650822"