אמיר גוטפרוינד

סופר ישראלי

אמיר גוּטפרוינד (23 ביולי 196327 בנובמבר 2015) היה סופר ישראלי ובעל טור בעיתון מעריב השבוע.

אמיר גוטפרוינד
גוטפרוינד בפברואר 2013
גוטפרוינד בפברואר 2013
לידה 23 ביולי 1963
ישראלישראל חיפה, ישראל
פטירה 27 בנובמבר 2015 (בגיל 52)
חיפה, ישראל
עיסוק סופר
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה ספרות
יצירות בולטות "שואה שלנו", "בשבילה גיבורים עפים", "אחוזות החוף", "שעת נעילה"
פרסים והוקרה פרס בוכמן (2001)
פרס ספיר (2003)
פרס היצירה לסופרים ומשוררים (2013)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אמיר גוטפרוינד נולד בחיפה בשכונת נווה שאנן, להורים ניצולי השואה.

הוא התגייס לצה"ל כעתודאי, לאחר שסיים תואר ראשון בטכניון במתמטיקה שימושית. שירת בענף חקר ביצועים בחיל האוויר. בעת שירותו הצבאי השלים תואר שני בטכניון בחקר ביצועים ופרסם את שלושת ספריו הראשונים. השתחרר משירות קבע בצה"ל בגיל 42 בדרגת סגן-אלוף.

ספרו הראשון "שואה שלנו" זכה בפרס בוכמן בשנת 2001, וספרו השני "אחוזות החוף" זכה בפרס ספיר בשנת 2003. בשנת 2013 זכה גוטפרוינד בפרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש רה"מ לוי אשכול. גוטפרוינד היה חבר מועצת יד ושם.

סגנונו שנחשב למיוחד ניכר היה בעברית הקולחת והאמינה, בהיעדר יומרות "ספרותיות", ובתיאור אוהב ואירוני של רגעי מבוכה מול הבלתי נמנע והבלתי-צפוי. בספריו שילב חוויות מנוף ילדותו בחיפה ובקריית חיים. ספריו של גוטפרוינד תורגמו לאנגלית, צרפתית, גרמנית, הולנדית, צ'כית והונגרית. בין היתר שימש גוטפרוינד כתסריטאי בסדרת הטלוויזיה בני ערובה ובסדרה שעת נעילה.

בשנת 2010 יצא לאקרנים סרטו של הבמאי אבי נשר "פעם הייתי", המספר על עלילות חבורת ילדים בחיפה של שנת 1968. התסריט לסרט נכתב בהשראת ספרו של גוטפרוינד "בשבילה גיבורים עפים". ספר זה שימש גם השראה לסדרת דרמה ושמה "בשבילה גיבורים עפים", שהופקה על ידי שידורי קשת ואשר זכתה בפרס סדרת הדרמה הטובה ביותר בפסטיבל קאן לטלוויזיה. בסדרה, שיצר עמרי גבעון, מככבים נינט טייב, משה אשכנזי, מיכאל אלוני, תומר קאפון ואחרים.[1]

היה נשוי פעמיים ואב לשלושה מנישואיו הראשונים. אשתו הראשונה נפטרה מסרטן בשנת 2011, בעת שכתב את הספר "מזל עורב".[2] ההקדשה שבתחילת הספר היא "לנטע שמיר ז"ל, אשתי, אהובתי. ספר ראשון בלעדייך". התגורר ביישוב יובלים עם אשתו השנייה, מיכל, ילדיו וילדיה.

ב-27 בנובמבר 2015 נפטר גוטפרוינד בגיל 52 בבית החולים רמב"ם, לאחר שחלה גם הוא בסרטן.

 
שלט הנצחה ליד בית ילדותו של אמיר גוטפרוינד

ספריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

בעקבות מותו:

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שולייםעריכה


הקודם:
גיל הראבן,
שאהבה נפשי
פרס ספיר
2003
"אחוזות החוף"
הבא:
דן צלקה,
ספר האלף בית