פתיחת התפריט הראשי

אמנון הורביץ

עיתונאי ישראלי
אין תמונה חופשית

אמנון הורביץ (26 ביולי 18872 ביולי 1966)[1] היה בכור בני הביל"ויים בגדרה; אגרונום, מומחה לחקלאות ועיתונאי, בעיקר בתחום החקלאות והאגרונומיה. חוקר דברי ימי ביל"ו וגדרה.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד לצבי הורביץ, מראשוני הבילויים בגדרה, וללאה, בתו של יהושע דב בנינסון. מאחר שבגדרה עוד לא היו בתי מגורים, הוא נולד במושבה ראשון לציון הסמוכה. למד ב"חדר" של המושבה אצל ותיקי המחנכים, ובהם יוסף ויתקין ויוסף מנחם אשבל. למד בבית הספר למלאכה של חברת כי"ח בירושלים והיה מבאי ביתו של המורה מרדכי אזרחי-קרישבסקי, שלימים היה לחותנו. לאחר מכן למד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל.

בשנת 1909 התנחל הורביץ על שטח בן מאה דונם מאדמת "גאולה", שהיה השטח הראשון שנוסף על אדמת גדרה. באותה תקופה התמחה בחקלאות ובאגרונומיה. השתתף במסעות במטעי השקדים בארץ לחקירת גורמי נגע הקפנודיס (Capnodis) שתקף את עצי השקדים, ויחד עם האגרונום עמרם חזנוב גילה את החיפושיות שהיו מקור הנגע.

בין השנים 19121927 התגורר במצרים, שם חכר אחוזה גדולה והתמחה בענפי החקלאות המצריים: כותנה, קני סוכר ועצי תמר. כמו כן עסק בניסיונות גידול בננות ובזיבולים שונים מטעם החברה הממלכתית לחקלאות במצרים.

ב-1927 עזב הורביץ את מצרים לצמיתות והתקבל לעבודה בשירות מחלקת ההדרכה שליד תחנת הניסיונות של ההנהלה הציונית כמדריך נודד בהתיישבות החדשה שבעמק יזרעאל. ב-1928 התקבל למנהל המשרד היפואי של חברת "ניטראם" מיסודו של סר אלפרד מונד (הלורד מלצ'ט). בתפקידו זה כתב את הספרות השימושית והמדעית על החומרים הכימיים החקלאיים, שפורסמה בחוברות שהוציאה החברה, וכן במאמרים בכתבי עת שונים, כמו "בוסתנאי" ו"הדר", ואף בעתונים ערביים. בשנת תר"ץ (1930) הופיע ספרו על "גידול הבננים בארץ ישראל".

פרסם בעיתונות העברית והישראלית ("הפועל הצעיר", "הבוקר", "דבר", "הארץ" ועוד) רשימות וסיפורים מחיי גדרה ומתקופת שהותו במצרים.

לאחר קום המדינה ועד מותו התמסר הורביץ לחקירת דברי ימי ביל"ו וגדרה, וכתב את "ספר גדרה" המכיל מספר כרכים.

אמנון הורביץ נפטר בקיץ 1966, בן 79 במותו. נטמן בבית העלמין בגדרה.

משפחתועריכה

בתקופת מגוריו במצרים היה הורביץ שב מדי פעם לביקורים קצרים בארץ ישראל. באחד מביקוריו בארץ, בשנת 1921, נשא לאישה את רבקה, בתו של מרדכי אזרחי-קרישבסקי. הוא שב איתה למצרים, שם שהו כחמש שנים. למרות הסביבה הערבית חונכו ילדיו באווירה עברית.

ילדיו: יעקב-אורי הורביץ, והפסנתרנית תמירה אריה מתל אביב.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה