אמנון שמוש

סופר ישראלי (1929–2022)

אמנון שָמוֹש (‏28 בינואר 1929, י"ז בשבט ה'תרפ"ט1 במרץ 2022, כ'ט באדר א' ה'תשפ"ב) היה סופר, משורר ומחנך ישראלי. ממייסדי קיבוץ מעיין ברוך וחבר הקיבוץ.

אמנון שמוש
אמנון שָמוֹש
אמנון שמוש בביתו במעיין ברוך, ספטמבר 2009
אמנון שמוש בביתו במעיין ברוך, ספטמבר 2009
לידה 28 בינואר 1929
י"ז בשבט ה'תרפ"ט
חלב, סוריה
פטירה 1 במרץ 2022 (בגיל 93)
כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב
ישראלישראל מעיין ברוך, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה מעיין ברוך
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19642022 (כ־58 שנים)
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

שמוש נולד בשנת 1929 בעיר חלב שבסוריה. אביו נפטר כשהיה בן תשע, ושמוש עלה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיו יצחק, שהוזמן ללמד באוניברסיטה העברית. אח נוסף, טוביה שמוש, שעלה לארץ קודם לכן, היה אף הוא סופר ומתרגם.

לאחר העלייה התגורר בתל אביב, ולמד בגימנסיה הרצליה.

היה חבר בתנועת "המחנות העולים". בשנת 1946 התגייס לפלמ"ח במסגרת הכשרת כפר גלעדי של התנועה המאוחדת. בשנת 1947 הקים עם חברי ההכשרה את קיבוץ מעיין ברוך.

אחרי שנה בהכשרה, הוא נשלח להדרכה וללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, והשתתף במלחמת העצמאות כחייל בירושלים הנצורה.

בקיבוצו, מעיין ברוך, עסק ברעיית צאן, היה מזכיר הקיבוץ והדריך קבוצות נוער עולה.

קריירה מקצועית עריכה

שמוש עבר לעסוק בחינוך, לאחר שהשתלם בבית ברל ובאוניברסיטה העברית, ואף היה מנהל בית הספר התיכון האזורי עמק החולה.

על יצירותיו עריכה

חלק גדול מכתיבתו עוסק ביהדות המזרח, מתוך שאיפה למזג את התרבויות והשפות שעליהן גדל, העברית, הערבית והצרפתית. על ספרו הידוע ביותר, "מישל עזרא ספרא ובניו" כתב כי "לא הייתי יכול לכתוב את 'מישל' אלמלא נולדתי וגדלתי במזרח, ולא הייתי יכול לכתוב אותו כך – אלמלא יצאתי ממנו". הרומן עובד לסדרת טלוויזיה בת חמישה פרקים, בהשתתפות שחקנים רבים מהשורה הראשונה בישראל, בבימויו של נסים דיין. הסדרה שודרה לראשונה בטלוויזיה הישראלית בשנת 1983, והוקרנה פעמים נוספות לאורך השנים.

בזקנתו התדרדרה מאוד ראייתו, עד לכדי עיוורון. חרף זאת הוסיף לעסוק בכתיבה ספרותית.

ספריו עריכה

ספריו של שמוש תורגמו לערבית, אנגלית, צרפתית וספרדית. יצירות בודדות שלו תורגמו ל-18 שפות.

  • קרחונים ופעמונים, קובץ סיפורים לילדים בהוצאת מסדה (1966)
  • ארנב ושמו אורחים
  • יומיה, רומן לבני נעורים בהוצאת אחיאסף (1969)
  • דרך אניה בלב ים, נובלה בהוצאת יוסף שרברק (1972)
  • אחותי כלה, קובץ סיפורים בהוצאת מסדה (1974) רב מכר[1]
  • מישל עזרא ספרא ובניו, רומן בהוצאת מסדה (1978) רב מכר. עובד למיני-הסדרה מישל עזרא ספרא ובניו
  • קנה וקינמון, קובץ סיפורים בהוצאת מסדה (1979)
  • קיבוץ הוא קיבוץ הוא קיבוץ, קובץ סיפורים ומחזה בהוצאת מסדה (1980)
  • דיוואן ספרדי, קובץ שירים בהוצאת מסדה (1981)
  • איתי מלבנון, קובץ סיפורים בהוצאת הקיבוץ המאוחד (1981)
  • מעיין חתום, קובץ סיפורים בהוצאת הקיבוץ המאוחד (1984)
  • עלי הגיון בכנור, קובץ שירים בהוצאת ספרית פועלים (1984)
  • הכתר - סיפורו של כתר ארם צובא, מחקר בהוצאת מכון בן-צבי (1987)
  • מן המעין, שיחות ומאמרים בהוצאת כרטא (1988)
  • ארזים, רומן בהוצאת מסדה (1990)
  • הר האנוסים, קובץ סיפורים בהוצאת מסדה (1991)
  • סיפורי סתיו צבעי שלכת, קובץ סיפורים בהוצאת מודן (1995)
  • תמונות מבית הספר העממי, כתבים: סיפורים מוקדמים, אביב, (2000)
  • דרך ארץ המשי, הוצאת אביב (2000)
  • צעדים ראשונים (2000)
  • כי מעבר באת ואל עבר תשוב, הוצאת אביב (2007)
  • גלויות מעולם האמת, איור: מנשה קדישמן, הוצאת ספרות עכשיו, (2010)
  • אנה פרנק ואני, הוצאת אבן חושן (2010)
  • תמונות משני עולמות, מסדה, (2011)
  • פרקי לירי - סיפורי המחצית השלישית, מסדה, (2015)
  • בוקר טוב אלץ היימר, מסדה, (2015)
  • לירי, מסדה, (2016)
  • תמונה בית ספר עממי (2018)

פרסים והוקרה עריכה

חיים אישיים עריכה

שמוש התגורר בקבוץ מעיין ברוך, היה נשוי לחנה עד למותה ב-2016, אב לשלושה וסב לשישה.

שמוש נפטר ב-1 במרץ 2022, בגיל 93 ונקבר בקיבוצו[1].

לקריאה נוספת עריכה

  • אוריאל זוהר, מישל הציפורים, אני והאור, מאמר על ספרו של אמנון שמוש: מן המעין, משא עיתון דבר, 19 באוגוסט 1988
  • אוריאל זוהר, מעשים שהיו, מאמר על ספרו של אמנון שמוש: ארזים, משא ספרות ותרבות, עיתון דבר, 16 בנובמבר 1990
  • לביא-פלינט אורנה, "...ואנכי בסוף מזרח": המשפחה הישראלית בטלוויזיה כזירת התגוששות אידאולוגית 1980-2000, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ' ג'אד נאמן, 2017 עמ' 37–73
  • נורית גוברין, "עולמות נפרדים ומשתלבים - יצירתו של אמנון שמוש", 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ח', הוצאת צבעונים, תשפ"ב / 2022, עמ' 187 - 193. לראשונה: אוקטובר 2019.
  • אוריאל זוהר, Ouriel Zohar., « A. Shamosh, L'homme de théâtre au Kibboutz, et le bon usage des voyages », in Théâtre du Monde, Revue de l'Université d'Avignon, Institut de Recherches Internationales sur les Arts du Spectacle, Faculté des lettres et des sciences humaines, No. 9, pp. 161-167, 1999
  • אמנון שמוש, סיפורו של כתר ארם צובא, "הרצאות מהכורסא"[2]
  • רם גופנא, אברהם יעקבזון, משה ליסק, בתיה בר (עורכים), מכפר גלעדי למעין ברוך, ספריית יהודה דקל - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2015.
  • נורית גוברין, "עולמות נפרדים ומשתלבים - יצירתו של אמנון שמוש", עמ' 187 - 193; "אדם נמחק - אבדן הזיכרון בספרות העברית" - על 'בוקר טוב אלץ-היימר', עמ' 247 - 248; בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ח', הוצאת צבעונים ואוניברסיטת תל אביב, תשפ"ב 2022.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אלי אשכנזי‏, הסופר אמנון שמוש ("מישל עזרא ספרא ובניו") הלך לעולמו בגיל 93, באתר וואלה!‏, 1 במרץ 2022
  2. ^ סיפורו של כתר ארם צובא, באתר הרצאות מהכורסא (באנגלית אמריקאית)