אמנת רמסר

אמנה בינלאומית העוסקת בשימור מקווי מים

אמנת רַמסָר (שמה הרשמי: אמנה על מקווי מים בעלי חשיבות בינלאומית, במיוחד כבתי גידול לעופות מים[1]) היא אמנה בינלאומית העוסקת בשימור מקווי מים (Wetlands) ובתי גידול לחים ובשימוש בר-קיימא בהם, מתוך הכרה בתפקיד האקולוגי הבסיסי שלהם ובערכם הכלכלי, המדעי והתרבותי. היא קרויה על שם העיר ראמסר שבאיראן, שם נחתמה האמנה ב-1971. החל מ-1997 נחגג מדי שנה יום רמסר, המציין את תאריך חתימת האמנה ומוקדש לשמירה על בתי הגידול הלחים.

אמנת רמסר
Úmluva o mokřadech majících mezinárodní význam především jako biotopy vodního ptactva
מקום יצירה ראמסר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 2 בפברואר 1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות צ'כית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו אמנת רמסר

האמנה עריכה

האמנה עובדה ונחתמה על ידי 21 מדינות ב-2 בפברואר 1971, בכינוס שנערך בראמסאר בחסות המשרד האיראני לאיכות הסביבה. היא נכנסה לתוקף ב-21 בדצמבר 1975. תיקונים לאמנה נתקבלו פעמיים, בפריז (1982) ובעיר רגינה שבקנדה (1987).

נכון לאוקטובר 2021, חתומות על האמנה 172 מדינות. מדינת ישראל חתמה על האמנה ב-1993, אשררה אותה ב-1996, והיא נכנסה בה לתוקף ב-1997.

אתרי רמסר עריכה

 
שמורת החולה, אחת משני אתרי רמסר בישראל

האמנה מגדירה מקווי מים באופן רחב, לרבות שטחי ים שעומקם בשעת השפל מגיע עד לשישה מטרים, ברכות דגים, שדות אורז ובריכות אידוי למלח.

מכוח האמנה נוצרה רשימה של למעלה מ-2,000 מקווי מים בעלי חשיבות בינלאומית, הידועים כאתרי רמסר. האתרים הכלולים ברשימה מכסים יחד שטח של 2 מיליון קילומטרים מרובעים. המדינה בה מצוי מספר האתרים הרב ביותר (170) היא הממלכה המאוחדת. המדינה שבה שטח הקרקע הגדול ביותר של אתרים שברשימה היא בוליביה, שבה הם משתרעים על פני 140 אלף קילומטרים מרובעים.

בישראל הוכרו שני אתרי רמסר – שמורת החולה ושמורת עין אפק.

יישום האמנה עריכה

מטה מוסדות האמנה, המשותף להם ולאיגוד השימור העולמי, נמצא בגלנד שבשווייץ. המוסדות כוללים מזכירות, ועדה מדעית, וועדה מתמדת. המדינות החתומות על האמנה נפגשות בכינוס הנערך אחת לשלוש שנים.

האמנה מיושמת בשיתוף פעולה עם חמישה ארגונים בינלאומיים: איגוד השימור העולמי, BirdLife International, המכון הבינלאומי לניהול מים, Wetlands International, והקרן העולמית לשימור חיות הבר. ארגונים אלה מסייעים ליישום האמנה על ידי מתן ייעוץ טכני מקצועי, מעניקים סיוע כספי, ומשתתפים בביצוע מחקרי שדה. נציגיהם משתתפים בוועדה המדעית והם בעלי מעמד של משקיפים בכינוסים התלת-שנתיים של המדינות החתומות על האמנה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אמנת רמסר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Convention on Wetlands of International Importance, especially as Waterfowl Habitat.