אמסיה
אמסיה (בטורקית: Amasya) היא עיר בצפון טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז הים השחור. העיר שוכנת על גדות נהר ישילאירמאק כ-265 ק"מ צפון-מזרחית לבירה אנקרה. לפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסיית העיר מנתה 149,592 תושבים.
 | |
| מראה חלקי של העיר במבט מטירת אמסיה (אנ'). | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | מחוז הים השחור |
| ראש העיר |
ד"ר באיראם צ'ליק (מפלגת התנועה הלאומית) |
| שטח | 1,826 קמ"ר |
| גובה | 411 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 149,592[1] (2022) |
| ‑ צפיפות | 81.92 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 40°39′N 35°49′E / 40.650°N 35.817°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://www.amasya.bel.tr | |
היסטוריה עריכה
עד שנת 183 לפנה"ס שימשה אמסיה כבירתה של ממלכת פונטוס. בשנת 70 לפנה"ס השתלטה עליה הרפובליקה הרומית, וכעבור חמש שנים הפך אותה גנאיוס פומפיוס מגנוס לבירת הפרובינקיה ביתיניה ופונטוס. מאוחר יותר שלטו בעיר הביזנטים, הסלג'וקים, הדנישמנדים והמונגולים. בתקופת האימפריה העות'מאנית שימשה העיר בסיס חשוב לצבא הסולטאן, בדרכו למלחמות מול פרס, ואף הפכה למרכז דתי חשוב, כש-18 מדרסות פעלו בה במהלך המאה ה-19.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נערכה בעיר ועידה של התנועה הלאומית הטורקית שהתכנסה ב-21 ביוני 1919 במחנה סראידיזי (Saraydüzü Kışlası), ואשר פרסמה את חוזר אמסיה (Amasya Genelgesi), המסמך הכתוב הראשון אשר הניע את גלגליה של מלחמת העצמאות של טורקיה. ב-22 באוקטובר 1919 נפגשו מוסטפא כמאל ובכירי מפלגתו עם שר הימייה העות'מאני באמסיה, וזאת במטרה לאתר דרכים לשמירה על השלמות הלאומית. הצדדים חתמו על מזכר הבנות שנודע לימים כ"פרוטוקול אמסיה" וחשיבותו העיקרית הייתה בכך ששימש ראיה להכרתה הזמנית של הממשלה העות'מאנית באיסטנבול בתנועת הלאומית המתהווה באנטוליה.
הנוסעים בני המאה ה-16, שלמה אבן וירגה ויוסף הכהן הרופא, ציינו בכתביהם אודות עלילת דם אשר התרחשה נגד יהודי העיר בין השנים 1530-1545. מספר יהודים הואשמו ברצח אדם נוצרי מקומי והודו בכך תחת עינויים. כתוצאה מכך נתלו הנאשמים. עם שובו של הנוצרי אשר נרצח לכאורה, קבע סולימאן המפואר, סולטאן האימפריה העות'מאנית, כי האשמות עתידיות בדבר רצח על רקע ריטואל דתי ידון בבית משפט מלכותי ולא מקומי.
תיירות עריכה
באמסיה מספר אתרי תיירות, בהם הקברים העתיקים של מלכי פונטוס, החצובים בצוק החולש עליה מצפון. בסך הכול חצובים בצוק 18 קברים, כולם ריקים, והמוקדמים שבהם מתוארכים למאה ה-4 לפנה"ס. בנוסף בעיר מצודה מימי הביניים ומספר מסגדים ומבנים מהמאה ה-13 ומהמאה ה-14[2].
אמסיה ידועה במיוחד בריכוז הגדול של מבנים שנבנו בסגנון עות'מאני מסורתי, המשלבים עץ ואבן.
ערים תאומות עריכה
לאמסיה יש 10 ערים תאומות:
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אמסיה (בטורקית)
אמסיה, ברשת החברתית פייסבוק
אמסיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אתר התיירות של אמסיה (אורכב 02.02.2007 בארכיון Wayback Machine)
- אמסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
