אמצע הקיץ
ערך מחפש מקורות
| |
אמצע הקיץ (בשוודית: Midsommar) הוא חג החל מדי שנה ביום ההיפוך הקיצי, היום הארוך ביותר בשנה. המאורע צוין על ידי מספר תרבויות פגאניות בימי הביניים, לרבות הגרמאנים, הקלטים והרומים. השבטים המשיכו לערוך את הפסטיבל גם לאחר התנצרותם, וציינו בו את לידתו של יוחנן המטביל. בימינו פסטיבל אמצע הקיץ, החל בסוף יוני או בתחילת יולי, הוא חג רשמי במספר מדינות באירופה.

היסטוריהעריכה
מקורו של החג אינו ידוע, אך קיימות עדויות המראות שהחג נחגג על ידי העמים הגרמאנים, הקלטים והרומים. במהלך ימי הביניים, רוב תושבי צפון אירופה התנצרו והחג נטמע בנצרות והפך לאחד מימי החג לזכרו של יוחנן המטביל. אף על פי שמבחינה אסטרולוגית היום הארוך בשנה חל ב-21 ביוני, הכנסייה הקתולית קבעה את חגה ב-24 ביוני. תאריך זה מקביל לערב חג המולד, 24 בדצמבר. בקרב בני הוויקה וקבוצות נאו-פגניות נוספות ידוע החג בשם ליד'ה (Litha), כנראה על שם חודש יוני על פי לוח השנה של בני הוויקה. כמו כן, בחצי השני של השנה בהתאמה, 21 בדצמבר, חל חג אמצע החורף.
מסורות החג במדינות שונותעריכה
במדינות שונות התפתחו מסורות ומנהגים שונים לכבוד היום הארוך בשנה.
אוסטריהעריכה
באוסטריה ההיפוך הקיצי נחגג בכל שנה בתהלוכה מרהיבה של ספינות לאורך נהר הדנובה. הספינות היורדות במורד הנהר עוברות דרך גידולי יין "באכאו" שבעמק צפוני של וינה. 30 ספינות מפליגות במורד הנהר בשורה לצד זיקוקי דינור ומדורות המאירות את הדרך לספינות.
ברזילעריכה
החג הגיע לברזיל במהלך התקופה הקולוניאלית על ידי הפורטוגזים והפך במרוצת השנים לפסטיבל פופולרי הנחגג לאורך שבועיים - מיום אנתוניוס הקדוש (12 ביוני) ועד יום פטרוס הקדוש (29 ביוני). הפסטיבל נקרא "הפסטה ג'ונינה" (פסטיבל יוני, בפרטוגזית São João). כיוון שברזיל נמצאת בחצי הכדור הדרומי לקו המשווה, הפסטיבל מתרחש ברוב המדינה באמצע החורף.
בולגריהעריכה
בבולגריה, בה מסורת ארוכה של נצרות אורתודוקסית, יום אמצע הקיץ מוקדש לזכרו של יוחנן הקדוש. ביום זה מתקיים טקס ההליכה על האש, הנקרא "Nestinarstvo". במהלך הטקס נוהגים גברים ונשים להתאסף ולצעוד לאורך שביל גחלים ברגליים יחפות. בפולקלור הבולגרי מוזכרות נשים האוספות עשבי מרפא בשביל ההולכים על הגחלים ואמונה טפלה גורסת כי אדם אשר ילך בחג יוחנן הקדוש על הגחלים יהיה בריא לאורך כל השנה.
דנמרקעריכה
בדנמרק חג אמצע הקיץ נחגג עוד לפני בוא הנצרות, בימי הוויקינגים. ביום זה מדליקים מדורות ועל פי המסורת שורפים מכשפות.[דרוש מקור]
יווןעריכה
ערב יום חג המולד של יוחנן המטביל הוא פסטיבל בערים ובכפרים רבים ברחבי יוון. החג נקרא קלאידונאס (ביוונית: "Κλήδονας"), שמשמעותו "אורקל" או "סימן". ביום זה שורפים זרי "יום המאי" במדורה ורוקדים על הגחלים.
איראןעריכה
באיראן חג הטרינאג'אה (פרסית: تیرگان) הוא חג עתיק ומקורו בדת הזורואסטריות. הטרינאג'אה הוא הפסטיבל המקביל לחג אמצע הקיץ המערבי.
אירלנדעריכה
באירלנד מקובל לציין את החג בקרנבלים שונים שמוקדשים לאניה. בעבר היה מקובל להדליק מדורות, אך בשנים האחרונות הדלקת המדורות נאסרה.
אוקראינה ורוסיהעריכה
במדינות סלאביות בעלות מסורת נוצרית אורתודקסית 23 ביוני ו-6 ביולי ידועים כ"לילה של איוון" (יוחנן המטביל) ונקראים ברוסית "Kupala". בחלק מהמדינות, רוסיה ואוקראינה ביניהן, החג הגיע מהמסורת הפגנית הקדם נוצרית. מנהגי החג במדינות אלה קשורים למוטיבים של טבע ופוריות ונהוג להדליק מדורות ולהשיט זרי פרחים בנהרות ומקורות מים אחרים.
שוודיהעריכה
אמצע הקיץ (בשוודית: midsommar) נתפס בעיני השוודים כסמל תרבותי וכאחד החגים המרכזיים והחשובים ביותר בשנה[1]. השוודים מציינים את המאורע ביום שבת שבין 20-26 ביוני. בחג נוהגים השוודים לנסוע לאזור הכפרי ולערוך ארוחות משפחתיות או אירועי ברביקיו. נהוג להציב "עמוד מאי"[2], הנקרא בשוודית "majstång" (עמוד אמצע הקיץ), עמוד מקושט ופרחוני שרוקדים ומשחקים משחקים קבוצתיים סביבו. לשוודים חג אחר בו מדליקים מדורות, וולבורג (valborg) החל ב-30 באפריל.
אסטוניהעריכה
באסטוניה נקרא החג Jaanipäev ובדומה לסקנדינביה, נחגג החג באזורים כפריים ומלווה בהדלקת מדורות, שתיית משקאות אלכוהוליים ושהייה בסאונות.
קישורים חיצונייםעריכה
- אמצע הקיץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יעל אלטמן חדד, 6 חגיגות צבעוניות של "אמצע הקיץ" מרחבי העולם, מדדים של קסם, יוני 2019.
הערות שולייםעריכה
- ^ איתי וגשל, חגיגות היום הארוך ביותר בשוודיה, GoTravel
- ^ ראו Maypole, ויקיפדיה האנגלית