אמריקה (ספר)

אמריקה או הנעדרגרמנית: Der Verschollene) היא נובלה בלתי גמורה של פרנץ קפקא. ספר זה היה הרומן הראשון שכתב קפקא ונכתב בין השנים 19111914, אך פורסם רק ב-1927, כ-4 שנים לאחר מותו של קפקא.

אמריקה
Der Verschollene
כריכת המהדורה השנייה
כריכת המהדורה השנייה
  • The Stoker
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מאת פרנץ קפקא
שפת המקור גרמנית
סוגה נובלה
מקום התרחשות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1927
מספר עמודים מהדורה ראשונה - 270
מהדורה שנייה - 264
הוצאה בעברית
הוצאה שוקן
תאריך מהדורה ראשונה - 1945
מהדורה שנייה - 1997
תרגום מהדורה ראשונה - יצחק שנברג
מהדורה שנייה - אברהם כרמל
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001780254, 002061596, 002061593, 002061589, 003510279
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הספר כולל היבטים רבים אשר הושפעו מקרובי משפחתו של קפקא אשר היגרו לארצות הברית. שמו של הספר במקור הוא האדם שנעלם, אך השם "אמריקה" נבחר על ידי מקס ברוד, כאשר אסף את החלקים הבלתי גמורים של הספר ופרסם אותם לאחר מותו של קפקא.

הספר מתחיל עם סיפור קצר בשם "המסיק", אשר פורסם בשנת 1913. קפקא כתב את הסיפור במטרה להיות הפרק הראשון של הספר, אך לבסוף זנח את עבודתו על הספר ופרסם את הסיפור בנפרד.

קפקא הושפע מאוד מהאוטוביוגרפיה של בנג'ימין פרנקלין (אנ') ומספריו של צ'ארלס דיקנס, וכתב ביומנו כי כוונתו היא לכתוב ספר בסגנונו של דיקנס.

עלילה עריכה

קרל רוסמן, נער גרמני אשר פותה על ידי המשרתת של הוריו והכניס אותה להריון נשלח על ידי הוריו לארצות הברית. אחרי ההגעה לנמל ניו-יורק הוא נזכר ששכח את המטרייה שלו בספינה. הוא מפקיד את המזוודה שלו בידי אחד משותפיו להפלגה וחוזר לבטן הספינה המתרוקנת, שם הוא כמעט הולך לאיבוד ופוגש את מסיק התנורים שמתלונן בפני רוסמן על יחס מזעזע כלפיו בידי שוּבּאל, המכונאי הראשי. בשלב זה רוסמן כבר לא בטוח אם השותף להפלגה שמר על המזוודה או הלך לדרכו, והוא הולך עם המסיק ומגיע לישיבה של הקברניט והצוות. לאחר הדיון בנושא המסיק, מתגלה שאחד הנוכחים בישיבה הוא איש עשיר ומוכר בארצות הברית אשר הוא דודו הרחוק של רוסמן. הדוד מבטיח לאמץ אותו ולקחת אותו לביתו.

בבית הדוד, לומד רוסמן אנגלית וזוכה לחדר ואף להבטחות לעתיד אקדמי וקריירה בארצות הברית, אך בעת מפגש עם חברו של דודו, שמגלה ידידות רבה כלפי רוסמן, ולאחר שהלך לאיבוד בווילה שלו, שמתוארת בצורה אבסורדית כענקית ואינסופית, יחד עם בת חברו של דודו, ולאחר שלקח הזמנה מחברו בלי אישורו של דודו בעל העקרונות המחמירים, דודו מחליט לגרש אותו מביתו.

לאחר שרוסמן חזר להיות כמעט חסר כל, הוא עובר לאכסניה, שם הוא פוגש מהגר אירי בשם רובינסון ומהגר צרפתי בשם דילראמש שמדיחים אותו לדבר עבירה. הוא מצליח להשתחרר מהם ומוצא עבודה כבל-בוי בבית מלון המתואר גם הוא כענק ואינסופי. לאחר תקופת הסתגלות ומשמרות ארוכות, מואשם רוסמן בידי המלצר הראשי על עבירה שלא ביצע ונזרק מהמלון בבושת פנים. הוא נתקל שוב בדילראמש ורובינסון, שגרים עכשיו בדירה יחד עם זמרת בשם ברונדלה ומזמינים אותו לגור איתם.

אחרי חיכוכים נוספים עם דילראמש ורובינסון, מצטרף רוסמן לתיאטרון נודד וענקי מאוקלהומה, שם הוא רושם את עצמו בתור "נגרו, עובד טכני" והולך לאיבוד בתוכו. סוף זה הוא יחסית אופטימי ליצירת קפקא, ומצד שני אמביוולנטי ומעורפל.

תרגומים עבריים עריכה

  • פרנץ קפקא, אמריקה: רומן; תרגם: יצחק שנברג, ירושלים: שוקן, תש"ה. (מהדורה שנייה, תשכ"ד[1])
  • פרנץ קפקא, הנעדר (אמריקה); תרגום מגרמנית: אברהם כרמל, ירושלים ותל אביב: שוקן, תשנ"ח 1997.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ במהדורה זו מופיע המתרגם בשמו המעוברת: יצחק שנהר.