אן בולין
אן בולין (אנגלית: Anne Boleyn; 1501 או 1507 - 19 במאי 1536) הייתה אשתו השנייה של הנרי השמיני, ואימה של אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה. כמעט מיד לאחר נישואיהם סר חינה בעיני הנרי, ושלוש שנים לאחר מכן היא הוצאה להורג באשמת ניאוף.
 | |||||||
| לידה |
1507 בליקלינג (אנ'), ממלכת אנגליה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הוצאה להורג |
19 במאי 1536 (בגיל 29 בערך) לונדון, ממלכת אנגליה | ||||||
| מדינה |
 ממלכת אנגליה | ||||||
| מקום קבורה |
 מצודת לונדון, לונדון | ||||||
| עיסוק |
אריסטוקרטית, בת לוויה | ||||||
| בן או בת זוג |
הנרי השמיני, מלך אנגליה (4 בפברואר 1533, 25 בינואר 1533–29 במאי 1536) | ||||||
| שושלת Boleyn family | |||||||
| |||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
ביוגרפיהעריכה
בולין נולדה לסר תומאס בולין, הרוזן הראשון מווילטשייר, ולאשתו ליידי אליזבת הווארד, בתו של דוכס נורפוק השני. ב-1519 מונה אביה לשגריר בצרפת והיא התלוותה אליו לשם ונכנסה לשירותה של קלוד, נסיכת צרפת, אשת המלך פרנסואה הראשון. בחצר המלוכה הצרפתית אן השלימה את לימודי השפה הצרפתית, התרבות ומנהגי הנימוס. ב-1522 נצטוותה על ידי אביה לשוב לאנגליה, כדי להתחתן עם בן דודה האירי, ג'יימס באטלר, רוזן אורמונד התשיעי. תוכניות הנישואים נקטעו, ובמקום זאת היא החלה לשמש כבת לוויה לאשתו של המלך הנרי השמיני, קתרין מאראגון.
בולין נודעה בעיקר בזכות שנינותה וחוכמתה. היא לא נחשבה יפה במיוחד על פי מודל היופי באותם זמנים, כיוון שהייתה כהה ורזה מאוד. חרף זאת, מנהגיה הצרפתיים, החן וה"שיק" (Chique) שרכשה בחצר המלכות הצרפתית, הפכו אותה לאחת הנשים הנערצות בחצר המלוכה האנגלית, והיא יצרה לעצמה מעגל תומכים רחב בקרב אנשי החצר, נשים וגברים כאחת.
הנרי שם ליבו לאן והחל להעדיפה על פני אחותה, מרי בולין, ששימשה כמאהבת שלו זה מספר שנים. בולין לא נעתרה בקלות לחיזוריו של הנרי ופלירטטה עמו שנים אחדות. בני משפחתה, שהיו מודעים לאכזבתו של הנרי מקתרין, שלא הצליחה ללדת לו יורש עצר זכר, עודדו אותה. אן החלה להיענות לחיזוריו החל מ-1527, אך עדיין עמדה בסירובה לממש את הקשר עימו.
כיון שהליך ביטול נישואיו של הנרי לקתרין התמשך זמן רב, בולין ומשפחתה חששו כי עניינו של הנרי בה יתפוגג. אן החליטה להסתכן ומימשה את הקשר עם הנרי בקיץ 1532, כשבע שנים מתחילת מערכת היחסים ביניהם. בהמשך העניק לה הנרי את תואר המרקיזה מפמברוק בזכות עצמה, כדי להבטיח את מעמדה והונה העתידי, במקרה שימות לפני שישאנה לאשה.
אן בולין הרתה בחורף 1532, מה שהאיץ מאוד את הליכי נישואיהם. ב-1533 הם נישאו בסתר, וביוני אותה שנה הוכתרה אן כמלכת אנגליה, בהיותה הרה בחודש השישי.
ב-7 בספטמבר 1533 ילדה אן את בתם, אליזבת. הולדת הבת היוותה אכזבה קשה להנרי, שחרף מאמציו בביטול נישואיו לקתרין ונישואיו לבולין, טרם נולד לו בן שיירש את כיסאו ויבטיח את עתיד שושלתו. מרגע זה החלה להתפוגג האהבה וההערכה שחש כלפי אן בולין ועינו החלה נודדת לכיוון נשים אחרות. אחרי לידת אליזבת הרתה אן עוד שלוש פעמים, אך כל הריונותיה הסתיימו בהפלה.
עם בנות לווייתה של אן בולין נמנתה ג'יין סימור, שהחלה מושכת תשומת ליבו של הנרי, וכמו אן לפניה התמידה בסירובה להפוך למאהבתו. הנרי החל לסלוד מכוחניותה של אן, שהמשיכה לבחוש בענייני השלטון כמנהגה לפני נישואיה. בינואר 1536 הרתה בולין ברביעית. היא חשה שהריון זה הוא הסיכוי האחרון להצלת נישואיה ומעמדה בעיני הנרי. ואולם, קצת אחרי שהנרי נפגע בנפילה מסוס במהלך קרב רמחים, אירוע שגרם לאן זעזוע רב, היא איבדה את תינוקה, שהיה לדברי שגריר האימפריה הרומית הקדושה אסטאס שאפווי, בן זכר.
רבים מהאויבים שצברה אן כמלכת אנגליה החלו טומנים בראשו של המלך חשדות לגבי נאמנותה. לא נדרש מאמץ רב לעורר בהנרי, שהיה כבר מאוהב בג'יין סימור, חשד עמוק שאן בוגדת בו. המלך הורה על פתיחת חקירה רשמית נגדה ונגד מקורביה. תחת עינויים, הצליחו החוקרים לסחוט "הודאות" מארבעה מבני לווייתה שהם היו מאהביה. גם אחיה ג'ורג', נעצר והואשם בגילוי עריות עם אחותו וכן המשורר תומאס וייאט, שהורשע וזכה בחנינה[1].
אן בולין הובאה בפני חבר שופטים במאי 1536 ונמצאה אשמה בניאוף ובבגידה במלך, שתי עבירות שעונשן אז היה עונש מוות.
בולין הוצאה להורג ב-19 במאי 1536, לאחר שנישואיה להנרי בוטלו בעטייה של מערכת היחסים שהוא קיים עם אחותה, מרי, שנים לפני כן. אחיה, ג'ורג' בולין, וארבעה אנשי חצר נוספים הוצאו להורג עוד לפניה.
השפעתהעריכה
חסידיה של אן בולין כיום רואים בה אחד מחלוצי הפרוטסטנטיות. זאת משום שבפועל, ייסוד הכנסייה האנגליקנית העצמאית והניתוק מן הוותיקן התרחשו כדי להכשיר את נישואיה להנרי, ובכך הפכו את ממלכת אנגליה למדינה פרוטסטנטית. באופן רשמי, הליך ייסוד הכנסייה האנגליקנית הושלם סופית בידי בתה אליזבת, שירשה את כיסאו של הנרי מאחותה הבכורה מרי. אוהדיה רואים בה אדם שהוענש על לא עוול בכפו; שונאיה ראו בה מכשפה, שהשתמשה בכישוף שחור על מנת להפוך למלכת אנגליה, ובמעלליה הפרידה בין הקתולים באנגליה לבין האמונה האמיתית היחידה.
אן בולין בתרבותעריכה
בנוסף לעשרות ספרים ומחזות על התקופה, יוחדו יצירות רבות לדמותה של אן בולין, או שהיא משמשת בהן דמות מרכזית. בין היצירות הפופולריות והידועות ביותר נמנות:
- האופרה אנה בולנה מאת דוניצטי (1830)
- המחזה "אדם לכל עת" על חיי תומאס מור מאת רוברט בולט, וכן סרט זוכה פרס האוסקר "אדם לכל עת" מ-1966, בו גילמה ונסה רדגרייב את דמותה של אן בולין
- המחזה "אן של אלף הימים" מאת מקסוול אנדרסון, וכן סרט בשם זה מ-1969, בו גילמה את דמותה השחקנית ז'נבייב בוז'ולד
- מיני סדרה בריטית משנות ה-70 "שש נשותיו של הנרי השמיני" וכן גם סרט מ-1972. את דמותה של אן בולין גילמה דורותי טוטין שהייתה מועמדת לפרס באפטא על משחקה.
- הסרט בת בולין האחרת (2008) בו נטלי פורטמן גילמה את דמותה של אן בולין.
- סדרת הטלוויזיה שושלת טיודור בה גילמה נטלי דורמר את דמות אן בולין בעונות הראשונה והשנייה, וכן בהופעת אורח בפרק האחרון של הסדרה בעונה הרביעית.
- בולין היא דמות מרכזית ברומן של הילרי מנטל, וולף הול. בסדרת הטלוויזיה לפי רומן זה, ששודרה ב-BBC, גילמה קלייר פוי את דמותה.
- בבריטניה הועלה ב-2018 לראשונה המחזמר Six, המבוסס על סיפורן של שש נשותיו של הנרי השמיני, בהן אן בולין. המחזמר צפוי לעלות בברודוויי בפברואר 2020.
אילן יוחסיןעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אן בולין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אן בולין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ "תיק אן בולין" (באנגלית)