פתיחת התפריט הראשי

אן אינז מק'קפריאנגלית: Anne Inez McCaffrey,‏ 1 באפריל 1926 - 21 בנובמבר 2011) הייתה סופרת אירית-אמריקאית, שכתבה בעיקר ספרי מדע בדיוני עם אלמנט של פנטזיה, חלקם רבי מכר. האשה - הסופרת הראשונה שזכתה בפרס הוגו למדע בדיוני ובפרס נבולה. ידועה בעיקר בסדרת רוכבי הדרקונים של פרן (Dragonriders of Pern), אותה החלה לכתוב ב-1968 ושזיכתה אותה בפרסים ספרותיים רבים. ב-2005 הייתה הסופר ה-22 (והסופרת השנייה בלבד אחרי אורסולה לה גווין), שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים, המחולק החל מ-1975 לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה או שנתיים, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה[1].

אן מק'קפרי
Anne McCaffrey
Anne McCaffrey 2005.JPG
לידה 1 באפריל 1926
קיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בנובמבר 2011 (בגיל 85)
מחוז ויקלו, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Anne Inez McCaffrey עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, מחברת רומנים, כותבת מדע בדיוני, סופרת ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Todd McCaffrey עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת רדקליף, אוניברסיטת הרווארד, בית ספר סטויארט הול, תיכון מונטקלייר, ניו ג'רזי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות ספקולטיבית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Restoree, רוכבי הדרקונים של פרן, The Ship Who Sang, Dragonsdawn עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס מרגרט אדוארדס (1999)
  • פרס הוגו לרומן הטוב ביותר (1968)
  • פרס נבולה לנובלה הטובה ביותר (1968)
  • הפרס לזכר אדוארד אלמר סמית' (1976)
  • פרסי בלרוג (1980)
  • Eurocon (1980)
  • פרס רוברט היינליין (2007)
  • פרס דיטמאר (1979)
  • פרס גנדלף (1979)
  • סופרי העתיד (2004)
  • פרס גרנד מאסטר של דיימון נייט (2005)
  • היכל התהילה של המדע הבדיוני והפנטזיה (2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אן מק'קפרי, אוגוסט 2005

קורות חייםעריכה

מק'קפרי נולדה ב-1926 בקיימברידג' שבמסצ'וסטס. היו לה שני אחים והיא הייתה השנייה משלושת ילדיהם של אן דורותי (לבית מק'אלרוי) ולויטננט קולונל ג'ורג' הרברט מק'קפרי (18901954). האם הייתה ממוצא אירי והאב היה ממוצא אנגלי - אירי. האב שירת בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה והיה בין השאר המושל הצבאי של מחוז פלרמו שבסיציליה. ביולי 1943 היו מי שהאשימו אותו בפשע מלחמה, משום שעמד בראש קבוצת חיילים אמריקאים שניסו לפזר המון של אזרחים איטלקיים שבזזו מפעל בפלרמו. כשההמון המשיך את הביזה למרות האזהרות הוא הורה לחייליו לירות בהמון ושמונה אזרחים נהרגו. התקיימה חקירה, ובסיומה מק'קפרי לא הואשם בשום עבירה בעניין זה והמשיך בשירותו הצבאי, כרגיל. בפי מאשימיו של מק'קפרי מכונה האירוע בשם "טבח קניקאטי".

מק'קפרי למדה בפנימיה לבנות בווירג'יניה, בית ספר תיכון בניו ג'רזי ואחר כך במכללת רדקליף, שם סיימה ב-1947, בהצטיינות, תואר ראשון בספרות ובשפות סלאביות.

נישאה ב-1950 להוראס רייט ג'ונסון ונולדו להם שלושה ילדים. ב-1970 התגרשה, ובעקבות פטור ממס הכנסה, שאירלנד נתנה לסופרים, היגרה למדינה זו יחד עם שני ילדיה הצעירים יותר וזמן קצר אחר כך הצטרפה אליהם גם אימה, שבאותה עת כבר הייתה אלמנה. בעלה לשעבר של מק'קפרי, שנשאר בארצות הברית מת ב-2009. מק'קפרי חיה מ-1970 ועד יום מותה ב-2011, באירלנד.

כתיבתה[2]עריכה

כוונתה המקורית של מק'קפרי הייתה להיות שחקנית או זמרת אופרה, והיא אכן הופיעה על במות אחדות כשחקנית וכזמרת, ואף הספיקה לביים אופרה אחת, אבל הצלחתה הספרותית שינתה כוונות אלה.

הסיפור הקצר הראשון שלה Freedom of the Race, ראה אור ב-1953 במגזין המדע הבדיוני של הוגו גרנסבק, Science Fiction Plus. סיפור קצר שני The Lady in the Tower פורסם רק כשלוש שנים אחר כך ב-The Magazine of Fantasy and Science Fiction. במשך כעשור לאחר מכן מק'קפרי פרסמה רק סיפורים קצרים, וגם זאת לא בכמות גדולה, עד שיצא לאור ב-1967 ספרה הראשון Restoree. הספר היה בין השאר גם סאטירה למבוגרים, על הדרך בה תיאר המדע הבדיוני של אותה תקופה את הנשים, כחסרות ישע לחלוטין. גיבורת הספר הייתה אשה חזקה מאוד דווקא, בנוסף להיותה יפהפייה.

סדרת "רוכבי הדרקונים של פרן", סדרת ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה, שהקנתה למק'קפרי את עיקר פרסומה, כללה במקורה שלושה ספרים בלבד: Dragonflight, אשר יצא לאור ב-1968 ותורגם לעברית תחת השם מעוף הדרקון, Dragonquest, שיצא לאור שלוש שנים אחריו ו-The White Dragon, שיצא לאור כעבור עוד שבע שנים, ב-1978. הספר הראשון בסדרה זו, "מעוף הדרקון", היה הספר השני של מק'קפרי והוא זכה בשנת צאתו לאור, 1968, הן בפרס הוגו (עבור הסיפור Weyr Search) והן בפרס נבולה (עבור הסיפור Dragon Rider) וסלל בעצם את המשך דרכה הספרותית של המחברת. לנוכח הצלחת הסדרה, מק'קפרי גם הרחיבה מאוד את תוכניותיה לגביה, תוך כדי כתיבתה, ובסופו של דבר כתבה לא פחות מ-24 ספרים שונים על העולם של פרן, שבראה, חלקם יחד עם בנה, טוד מק'קפרי, סופר מדע בדיוני בזכות עצמו (חלק מספריו יצאו לאור תחת השם טוד ג'ונסון).

במקביל לסדרת פרן יצרה מק'קפרי עוד לפחות שלוש סדרות ספרים אחרות, בנוסף לכתיבת ספרי מדע בדיוני ופנטזיה העומדים בזכות עצמם, שלא כחלק מסדרה. שלוש הסדרות האחרות שכתבה היו:

  • סדרת "פגאסוס", סדרה בת שני ספרים בלבד - To Ride Pegasus (יצא לאור ב-1973) ו-Pegasus in Flight (יצא לאור ב-1990), העוסקת בקבוצה של פרפסיכולוגים חוקרים הפועלים בעתיד קרוב יחסית לזמננו.
  • סדרת ספרי "אירטה", גם היא בת שני ספרים: Dinosaur Planet (שיצא לאור ב-1978), ו-Dinosaur Planet Survivors (אשר יצא לאור כשש שנים לאחר מכן)
  • סדרת קילשנדרה, בת שלושה ספרים: The Crystal Singer (יצא לאור ב-1982), Killashandra (אשר יצא לאור ב-1985), ו-Crystal Line (אשר יצא לאור ב-1992).

בין הספרים שאינם חלק מסדרה, שכתבה היו: (Decision at Doona (1969), The Ship who Sang (1969), The Rowan (1990 ועוד.

שלושת ספרי הדרקונים המקוריים של מק'קפרי תורגמו ויצאו לאור גם בעברית: מעוף הדרקון (תרגום: יוסף כרוסט. יצא לאור פעמיים, ב-1981 בהוצאת מעריב וב-2002 בהוצאת אופוס), מסע הדרקון והדרקון הלבן (שני האחרונים יצאו לאור ב-2002 בהוצאת אופוס בלבד, תרגום: ענבל שגיב)[3][4]. בנוסף, תורגם ויצא לאור ב-1981 בהוצאת "עם עובד" גם הספר הספינה המזמרת (תרגום: אריה חשביה), ובהוצאת זמורה ביתן יצא לאור ב-1998 הספר שירת הגבישים, שהוא הראשון משלושת ספרי סדרת קילשנדרה של מק'קפרי.

פרסים[5]עריכה

מק'קפרי זכתה בפרסים רבים על כתיבתה. בנוסף לפרסי הוגו (1968) ונבולה (1969), שהוזכרו, היא זכתה גם בפרס סקיילרק (1976), "עט הזהב", "פרס מרגרט אדוארדס", "פרס דיטמר" (1979, אוסטרליה), "פרס גנדלף" (1979) לספר הפנטסיה הטוב ביותר שיצא בשנה הקודמת, על ספרה "הדרקון הלבן", בלרוג (1980, שני סוגים), ספר השנה של מועדון ספרי המדע הבדיוני (SFBC 1994, 1993, 1992, 1990 ,1989 ,1986), פרס HOMer‏ (1991), פרס קרל אדוארד וגנר (2000), ב-2005 "אגודת סופרי המדע הבדיוני והפנטזיה של אמריקה" הכתירה אותה ל-Grand Master ה-22 שלה וב-2007 זכתה בפרס רוברט היינליין.

בפסטיבל אייקון 2012 בישראל התקיים כנס מיוחד לכבודה[6][7].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • טוד מק'קפרי (עורך), "Dragonwriter: A Tribute to Anne McCaffrey and Pern",‏ 2013
  • רובין רוברטס, Anne McCaffrey: A Life With Dragons, הוצאת אוניברסיטת מיסיסיפי, 2007
  • קארן ווין פונסטאד, The Atlas of Pern, הוצאת דל ריי, 1984

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה