לא תיתני ענוה דאיכא אנא

לא תיתני ענוה דאיכא אנא היא אמירה של האמורא רב יוסף בתגובה למשפט "משמת רבי בטלה ענווה". הפירוש הפשוט של המשפט הוא שלא בטלה ענווה מכיוון שהוא עדיין חי. אמירה זו מביעה לכאורה גאווה ולפיכך נוגדת את דבריה עצמה על ענוותנותו. קושי זה שעולה מן המשפט עורר דיון נרחב על פרשנותו ועל משמעותו.

מקור

המשנה בסוף מסכת סוטה מונה את שבחי רבי יהודה הנשיא ואומרת "משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא", על כך נכתב בגמרא:^[1]

"אמר ליה רב יוסף לתנא, לא תיתני ענוה דאיכא אנא, אמר ליה רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא"

רש"י בפירושו על דברי הגמרא מבאר^[2] שרב נחמן ורב יוסף מורים לתנא לא לשנות את המעלות "ענווה" ו"יראת חטא", מפני שמעלות אלו לא בטלו והם אוחזים במידה זו.

השאלות

לא סביר שרב יוסף יאמר על עצמו שהוא עניו כמו רבי יהודה הנשיא.
מהותו של משפט זה סותר את מושג הענווה.
קיימת בעיה בדיבור של גאווה גם כאשר הוא לא מבטא גאווה.^[3]
מהנראה מסוגיות הגמרא לא נראה שרב יוסף היה עניו.^[4]

הסברים הנותנים פרשנות שונה למשפט

ביאור הגר"א

בכמה ספרים^[5] כתבו בשם הגר"א יישוב מחודש לדברי הגמרא: כוונת האמוראים לאמורא אשר שמו אנא. מספר חוקרים כתבו על דבריו שלגודל ענוותנותו של אמורא זה לא נמצא לו זכר בתלמוד. המהרי"ל דיסקין פקפק בשמועה זו וטען שלא יצאה מפי הגר"א.^[6] יעקב שמואל שפיגל טען אף הוא כן.^[7]

בעקבות פירושו של הגר"א מספר אחרונים ביארו עם דבריו סוגיות נוספות:

בספר אוצר יד החיים^[8] ביאר כך את דברי רב נחמן האומר על עצמו שהוא ראוי להיות משיח^[9] ושהוא מומחה לדיני בכורות.^[10]
בספר פרי שלמה^[11] ביאר כך את דברי רב חסדא ורב ששת המונים את עצמם לכאורה ברשימת תלמידי חכמים.

מספר זיהויים נמצאו בספרות לרבי אנא, רב אינא או רב איניא המוזכר בירושלמי מספר פעמים.^[12] או רבי איניא בר סיסי.^[13] יש שזיהו את אנא בסיפור המוזכר בירושלמי חלה (א ג) שרבי יונה שאל אלמוני שאלה ונענה "אף אנא סובר כן" ומפני חיסרונו של השואל יש שהסיקו שהוא אנא, רב יצחק לנדא בספרו לשמוע בלמודים^[14] זיהה אותו כרב עינא המוזכר בחולין (פד:) כאדם שלא משיב על חרפתו.

הסברים נוספים

הרב ראובן מרגליות טען שהמילה אנא בארמית (בחיריק) משמשת גם ל"הוא" וכמו שניתן להגיד "האנשים ההם" במילה "אינהו". לדבריו, רב נחמן אמר שרב יוסף עניו ורב יוסף אמר שרב נחמן עניו.^[15]

הרב בצלאל זאב שפרן,^[16] ביאר שטענו שרבי יהודה הנשיא לא היה עניו מפני שאומר במשנה, "אומר אני", וזה לא דרך ענווה. הרב חיים ברלין ביאר^[17] שאמרו לשונה המשנה שהם יודעים שהוא עניו ועל כן לא ישנה כך במשנה.

הסברים שונים למילה ענווה

הנצי"ב טען שרב יוסף התכוון להתנהגות שלא בגסות.^[18] הרב שמעון לפיד ביאר שבאומרו ענווה התכוון לויתור על מעמד מה שרב יוסף עשה כשויתר על ראשות הישיבה.^[19] השפת אמת^[14] ביאר שהתכוון להגיד שהם אוחזים במידה זו וודאי שיש עוד רבים כמותם, בדרך זו ביאר גם הרב אהרון היימן.^[20] הרב יהודה יודיל אפשטיין סבר שענוה פירושה סובלנות.^[21] פירוש רווח הוא שאין זו גאווה אלא הכרה בערך עצמו,^[22] הרב אהרון הירץ ביאר שסבר שלא בטלה הענווה, והראיה שיש הרבה אנשים המעריכים אותו וזה מוכרח להיות מפני שהם ענווים.^[23] הראי"ה קוק סבר שזהו השמינית שבשמינית של גאווה שתלמיד חכם מחויב בה,^[24] פירושים רבים אחרים ניתנו למימרא זו בספרי המפרשים.^[25]

לקריאה נוספת

הרב ישראל דנדרוביץ, "אנא – האמורא שנעלם", היו דברים מעולם, ערד, תשפ"ג, עמ' 1–14^[26]

הערות שוליים

^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד ב'
^ דאיכא אנא – שאני ענוותן
^ ראו הראי"ה קוק, מוסר אביך, פרק ג סעיף ד
^ לדוגמה, מימרתו בפסחים סח: "אִי לָאו הָאי יוֹמָא דְקָא גָרִים כַּמָּה יוֹסֵף אִיכָּא בְשׁוּקָא" ועוד. כן הקשה בספר "ילקוט החנוכי" אשר נדפס בראש שו"ת הרב"ז לרבי בצלאל זאב שפרן
^ רבי אשר לוינזון, ליקוטי שושנים, וילנא תרל"ה, כפתור ב עמ' ט:, דברי אליהו סוטה מט: ועוד
^ ש.מ. וולך, מעילו של שמואל, פרק כח עמ' קצב
^ יעקב שמואל שפיגל, "אמר אליהו" (ב), ישורון, ז, עמ' תשכד-תשכה.
^ לבוב תרצ"ד, אות תקל
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ז, עמוד א', רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו ישראל קדושים אות ז אכן הקשה על דברי הגמרא כן
^ ברכות מז.
^ הוריות ג ב, יבמות ח ה, גיטין א ה
^ ירושלמי מעשר שני ד ג
^ ¹ ² סוטה מט:
^ הרב ראובן מרגליות, לחקר שמות וכינויים בתלמוד, אות ה הערה ד, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ך, עמ' לג
^ בצלאל זאב שפרן, שאלות ותשובות הרב"ז, ילקוט החנוכי, תשובה ב, באתר היברובוקס
^ שו"ת נשמת חיים, מהדורת קוסובסקי, בני ברק תשנ"ב, סימן ר
^ הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, מרומי שדה, מסכת סוטה, מט:
^ הרב שמעון לפיד, "לא תיתני ענווה דאיכא אנא", כתב העת, אורות עציון, כה, תשנ"ה, 150-151, כך ביאר גם הרב דוד כוכב בפורטל הדף היומי
^ תולדות תנאים ואמוראים, קריה נאמנה, תשכ"ד, ירושלים, עמ' 929–930, מובא אצל חיים חמיאל
^ רבי יהודה יודיל אפשטין, מנחת יהודה, באתר היברובוקס
^ ענווה והכרת הערך העצמי, באתר ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם, ‏3 בundefined 2021
^ הרב אהרן שמואל הירץ הכהן, וצוה הכהן, באתר היברובוקס
^ הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות הקודש, חלק ד, אות טו, עמ' תפג
^ ליקוטים הובאו כאן בפורום אוצר החכמה וכאן באתר הלכה ברורה
^ נדפס לראשונה בשם: "לזהותו הנעלמת של האמורא אנא", נזר התורה ט, כסלו–טבת תשס"ה, עמ' קעא–קעז (להורדה).

[1] תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד ב'

[2] דאיכא אנא – שאני ענוותן

[3] ראו הראי"ה קוק, מוסר אביך, פרק ג סעיף ד

[4] לדוגמה, מימרתו בפסחים סח: "אִי לָאו הָאי יוֹמָא דְקָא גָרִים כַּמָּה יוֹסֵף אִיכָּא בְשׁוּקָא" ועוד. כן הקשה בספר "ילקוט החנוכי" אשר נדפס בראש שו"ת הרב"ז לרבי בצלאל זאב שפרן

[5] רבי אשר לוינזון, ליקוטי שושנים, וילנא תרל"ה, כפתור ב עמ' ט:, דברי אליהו סוטה מט: ועוד

[6] ש.מ. וולך, מעילו של שמואל, פרק כח עמ' קצב

[7] יעקב שמואל שפיגל, "אמר אליהו" (ב), ישורון, ז, עמ' תשכד-תשכה.

[8] לבוב תרצ"ד, אות תקל

[9] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד ב'

[10] תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ז, עמוד א', רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו ישראל קדושים אות ז אכן הקשה על דברי הגמרא כן

[11] ברכות מז.

[12] הוריות ג ב, יבמות ח ה, גיטין א ה

[13] ירושלמי מעשר שני ד ג

[סוטה-14] ¹ ² סוטה מט:

[15] הרב ראובן מרגליות, לחקר שמות וכינויים בתלמוד, אות ה הערה ד, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ך, עמ' לג

[16] בצלאל זאב שפרן, שאלות ותשובות הרב"ז, ילקוט החנוכי, תשובה ב, באתר היברובוקס

[17] שו"ת נשמת חיים, מהדורת קוסובסקי, בני ברק תשנ"ב, סימן ר

[18] הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, מרומי שדה, מסכת סוטה, מט:

[19] הרב שמעון לפיד, "לא תיתני ענווה דאיכא אנא", כתב העת, אורות עציון, כה, תשנ"ה, 150-151, כך ביאר גם הרב דוד כוכב בפורטל הדף היומי

[20] תולדות תנאים ואמוראים, קריה נאמנה, תשכ"ד, ירושלים, עמ' 929–930, מובא אצל חיים חמיאל

[21] רבי יהודה יודיל אפשטין, מנחת יהודה, באתר היברובוקס

[22] ענווה והכרת הערך העצמי, באתר ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם, ‏3 בundefined 2021

[23] הרב אהרן שמואל הירץ הכהן, וצוה הכהן, באתר היברובוקס

[24] הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות הקודש, חלק ד, אות טו, עמ' תפג

[25] ליקוטים הובאו כאן בפורום אוצר החכמה וכאן באתר הלכה ברורה

[26] נדפס לראשונה בשם: "לזהותו הנעלמת של האמורא אנא", נזר התורה ט, כסלו–טבת תשס"ה, עמ' קעא–קעז (להורדה).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 17.3.2025).