אנג'לו די ליוויו
אנג'לו די ליוויו (באיטלקית: Angelo Di Livio; נולד ב-26 ביולי 1966 ברומא) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדות הקשר האחורי והימני.
די ליוויו, 2015 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
26 ביולי 1966 (בן 58) רומא שבאיטליה | |||
שם מלא | אנג'לו די ליוויו | |||
גובה | 1.73 מטר | |||
עמדה | קשר אחורי, קשר ימני | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
די ליוויו שיחק לאורך כל הקריירה באיטליה, ובמרבית הקריירה שיחק בקבוצות פדובה, יובנטוס ופיורנטינה. כשחקנה של נבחרת איטליה, נכלל די ליוויו בסגל לשני מונדיאלים ושתי אליפויות אירופה.
כינויו של די ליוויו היה "סולדאטינו" (באיטלקית: "Soladtino", חייל קטן). את הכינוי העניק לו החלוץ האיטלקי רוברטו באג'ו.
קריירת משחק
עריכהדי ליוויו החל את דרכו בקבוצת הנוער של רומא מעיר הולדתו. הוא עלה לקבוצה הבוגרת בעונת 1984/1985, אך לאחר עונה אחת בה לא זכה לדקות משחק, יצא די ליוויו להשאלות בקבוצות רג'אנה ונוצ'רינה מהליגה השלישית. עונת ההשאלה האחרונה שלו הייתה 1987/1988, במהלכה שיחק במדי פרוג'ה מהליגה הרביעית, וסייע לה להעפיל לליגה השלישית. בסיום עונת ההשאלה הפך מעברו של די ליוויו מרומא לפרוג'ה לקבוע, והוא שיחק בקבוצה עונה מלאה אחת נוספת בטרם עבר לפדובה מהסרייה ב' כחודשיים לאחר פתיחת עונת 1989/1990.
לאחר ארבע עונות במרכז הטבלה ובשולי הצמרת, עבר די ליוויו בצוותא עם חברו לקבוצה אלסנדרו דל פיירו לקבוצת הפאר יובנטוס, אותה אימן אז ג'ובאני טרפטוני. די ליוויו הפך במהרה לשחקן הרכב קבוע בקבוצה. הוא רשם את הופעת הבכורה שלו בסרייה א' ב-5 בספטמבר 1993, בגיל 27. בעונתו השנייה בקבוצה הוחלף טרפטוני במרצ'לו ליפי, וגם תחת המאמן החדש היה די ליוויו שחקן מפתח. באותה עונה הוא זכה עם הקבוצה בדאבל המקומי והגיע איתה לגמר גביע אופ"א, שם נוצחה על ידי פארמה. בעונת 1995/1996 זכה די ליוויו עם יובנטוס בליגת האלופות, לאחר ניצחון במשחק הגמר על אייאקס אמסטרדם בדו-קרב פנדלים. די ליוויו נכנס כמחליף במהלך המחצית השנייה. בעקבות הזכייה בליגת האלופות זכתה יובנטוס גם בתוארי הגביע הביניבשתי והסופר קאפ האירופי, ובשני המפגשים פתח די ליוויו בהרכב קבוצתו. הוא הוסיף לשחק ביובנטוס עד לתום עונת 1998/1999, ובסך הכל בשש עונות במדי הקבוצה רשם די ליוויו 187 הופעות ליגה וזכה עם קבוצתו באליפות אירופה, שלוש אליפויות איטליה, גביע, גביע ביניבשתי, סופר קאפ אירופי ופעמיים בתואר הסופר קאפ האיטלקי.
לקראת עונת 1999/2000 עבר די ליוויו מיובנטוס לפיורנטינה. הוא הוחתם על ידי המאמן שהביא אותו ליובנטוס, ג'ובאני טרפטוני. לאחר עונה אחת הוחלף המאמן בפתיח טרים הטורקי, ובאותה עונה הוחלף המאמן בשנית, על ידי רוברטו מנצ'יני. תחת מנצ'יני זכתה הקבוצה בגביע האיטלקי. החל מעונת 2001/2002 החל די ליוויו לשמש כקפטן הקבוצה, במקומו של רוי קושטה שעבר למילאן. בסיום העונה ירדה הקבוצה לליגת המשנה, אך מצבה החמיר לאחר שפשטה רגל, פורקה והוקמה מחדש בליגה הרביעית. די ליוויו בן ה-36, שבאותו קיץ עוד ייצג את נבחרת איטליה במונדיאל 2002, היה שחקן הסגל היחיד שהחליט להישאר בקבוצה[1]. יחד עם פיורנטינה, טיפס די ליוויו במעלה הליגות עד שהקבוצה הבטיחה את עלייתה בחזרה לליגה הבכירה בסיום עונת 2003/2004. די ליוויו הוביל את הקבוצה עונה אחת נוספת בסרייה א', עד שבשנת 2005, בגיל 39, פרש ממשחק פעיל.
לאחר פרישתו, נכלל די ליוויו בצוות המקצועי של קבוצת הנוער של רומא בין 2006 ל-2008, ובצוות המקצועי של מרצ'לו ליפי בנבחרת איטליה בין 2008 ל-2010.
נבחרת איטליה
עריכהלאחר שפרץ במדי יובנטוס בגיל מאוחר יחסית, גם הקריירה הבינלאומית של די ליוויו במדי נבחרת איטליה החלה בגיל 29 בלבד. הוא זומן לנבחרת על ידי המאמן אריגו סאקי, ומשחק הבכורה שלו היה ב-6 בספטמבר 1995, במסגרת מוקדמות יורו 1996, בניצחונה הביתי של איטליה 1-0 על סלובניה.
די ליוויו זומן על ידי סאקי לטורניר יורו 1996 באנגליה, ופתח בהרכב במשחק הראשון של שלב הבתים, בניצחון 2-1 על רוסיה. לאחר שלא שותף בהפסד לצ'כיה, נכנס די ליוויו כמחליף מול גרמניה (0-0), במשחק שלאחריו סיימה איטליה את דרכה בטורניר.
בעקבות ההדחה המוקדמות הוחלף סאקי בצ'זרה מלדיני, ודי ליוויו היה חלק משמעותי מהתוכנית המקצועית של המאמן החדש. הוא שותף בשמונה משחקים במוקדמות מונדיאל 1998, וזומן לסגל הנבחרת של מלדיני לקראת המונדיאל בצרפת. בשלב הבתים פתח די ליוויו בהרכב במשחק הראשון של איטליה, שהסתיים בשוויון 2-2 מול צ'ילה, ונכנס כמחליף לשבע דקות במשחק השני בו ניצחה איטליה 3-0 את קמרון. הוא חזר לשחק בשלב שמינית הגמר בו ניצחה איטליה 1-0 את נורווגיה, כשנכנס כמחליף במהלך המחצית השנייה, והודח עם איטליה מהטורניר בשלב רבע הגמר, בו הפסידה איטליה למארחת צרפת בפנדלים. די ליוויו נכנס למשחק לקראת פתיחת ההארכה, ולא נטל חלק בדו-קרב הבעיטות.
בתום הטורניר הוחלף מלדיני בדינו זוף, ובשנתיים בהן היה זוף המאמן זכה די ליוויו לארבע הופעות בלבד. שתיים מההופעות היו במסגרת שלב הבתים של טורניר יורו 2000, אותו סיימה איטליה כסגנית אלופת אירופה.
עזיבתו של זוף החזירה את די ליוויו לתפקיד מרכזי בנבחרת, שכן לתפקיד המאמן נבחר ג'ובאני טרפטוני, שהביע אמון בדי ליוויו פעמיים בעבר, כשהחתים אותו ביובנטוס ובפיורנטינה. די ליוויו שיחק חמש פעמים במסגרת מוקדמות מונדיאל 2002, ובגיל 36 זכה מטרפטוני לזימון לסגל הנבחרת לקראת טורניר מונדיאל 2002 ביפן ובקוריאה הדרומית. די ליוויו עלה כמחליף במשחק הראשון בו ניצחה איטליה 2-0 את אקוודור, ומשחקו השני בטורניר, והאחרון במדי נבחרת איטליה, היה כשעלה כמחליף בהפסדה של איטליה בשמינית הגמר 2-1 למארחת קוריאה הדרומית בהארכה.
בסך הכל בשבע שנים בהן נמנה עם סגל איטליה, רשם די ליוויו 40 הופעות.
תארים
עריכה- אליפות אירופה: 1995/1996
- אליפות איטליה (3): 1994/1995, 1996/1997, 1997/1998
- הגביע האיטלקי: 1994/1995
- הגביע הביניבשתי: 1996
- הסופר קאפ האירופי: 1996
- הסופר קאפ האיטלקי (2): 1995, 1997
- אליפות אירופה: 2000 (מקום שני)
סטטיסטיקות
עריכהמועדונים
עריכהעונה | קבוצה | ליגה | בליגה | |
---|---|---|---|---|
הופעות | שערים | |||
1984/1985 | רומא | סרייה א' | 0 | 0 |
1985/1986 | רג'אנה | סרייה C1 | 13 | 0 |
1986/1987 | נוצ'רינה | סרייה C1 | 31 | 1 |
1987/1988 | פרוג'ה | סרייה C2 | 34 | 3 |
1988/1989 | סרייה C1 | 33 | 1 | |
1989/1990 | 5 | 0 | ||
1989/1990 | פדובה | סרייה ב' | 29 | 2 |
1990/1991 | 36 | 3 | ||
1991/1992 | 36 | 3 | ||
1992/1993 | 36 | 3 | ||
1993/1994 | יובנטוס | סרייה א' | 33 | 0 |
1994/1995 | 27 | 1 | ||
1995/1996 | 32 | 2 | ||
1996/1997 | 32 | 1 | ||
1997/1998 | 30 | 0 | ||
1998/1999 | 33 | 1 | ||
1999/2000 | פיורנטינה | סרייה א' | 30 | 1 |
2000/2001 | 33 | 1 | ||
2001/2002 | 32 | 1 | ||
2002/2003 | סרייה C2 | 21 | 0 | |
2003/2004 | סרייה ב' | 43 | 4 | |
2004/2005 | סרייה א' | 12 | 0 | |
סך הכל קריירה | 611 | 28 |
נבחרת לאומית
עריכהנבחרת איטליה | ||
---|---|---|
שנה | הופעות | שערים |
1995 | 2 | 0 |
1996 | 7 | 0 |
1997 | 10 | 0 |
1998 | 6 | 0 |
1999 | 2 | 0 |
2000 | 5 | 0 |
2001 | 5 | 0 |
2002 | 3 | 0 |
סה"כ | 40 | 0 |
קישורים חיצוניים
עריכה- אנג'לו די ליוויו, באתר Transfermarkt
- אנג'לו די ליוויו, באתר Soccerway
- אנג'לו די ליוויו, באתר WorldFootball.net
- אנג'לו די ליוויו, באתר National Football Teams
- אנג'לו די ליוויו, באתר FootballDatabase.eu
- אנג'לו די ליוויו, באתר ESPN
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים
עריכה- ^ איזי עין דור, נאמנות גבוהה. די ליביו נשאר בפיורנטינה, באתר וואלה, 15 באוגוסט 2002
נבחרת איטליה – יורו 1996 | ||
---|---|---|
1 פרוצי • 2 אפולוני • 3 מלדיני • 4 קרבוני • 5 קוסטקורטה • 6 נסטה • 7 דונאדוני • 8 מוסי • 9 טוריצ'לי • 10 אלברטיני • 11 באג'ו • 12 טולדו • 13 רוסיטו • 14 דל פיירו • 15 די ליוויו • 16 די מטאו • 17 פוזר • 18 קזיראגי • 19 קייזה • 20 ראבנלי • 21 זולה • 22 בוצ'י • מאמן: סאקי |
נבחרת איטליה – מונדיאל 1998 | ||
---|---|---|
1 טולדו • 2 ברגומי • 3 מלדיני • 4 קנבארו • 5 קוסטקורטה • 6 נסטה • 7 פסוטו • 8 טוריצ'לי • 9 אלברטיני • 10 דל פיירו • 11 ד' באג'ו • 12 פליוקה • 13 קואיס • 14 די ביאג'ו • 15 די ליוויו • 16 די מטאו • 17 מוריירו • 18 ר' באג'ו • 19 אינזאגי • 20 קייזה • 21 ויירי • 22 בופון • מאמן: צ' מלדיני |
נבחרת איטליה – יורו 2000 (מקום שני) | ||
---|---|---|
1 אביאטי • 2 פרארה • 3 מלדיני • 4 אלברטיני • 5 קנבארו • 6 נגרו • 7 די ליוויו • 8 קונטה • 9 אינזאגי • 10 דל פיירו • 11 פסוטו • 12 טולדו • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 אמברוזיני • 17 זמברוטה • 18 פיורה • 19 מונטלה • 20 טוטי • 21 דל וקיו • 22 אנטוניולי • מאמן: זוף |
נבחרת איטליה – מונדיאל 2002 | ||
---|---|---|
1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 מלדיני • 4 קוקו • 5 קנבארו • 6 זאנטי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 אינזאגי • 10 טוטי • 11 דוני • 12 אביאטי • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 די ליוויו • 17 טומאסי • 18 דלווקיו • 19 זמברוטה • 20 מונטלה • 21 ויירי • 22 טולדו • 23 מטראצי • מאמן: טרפטוני |