אנדומטריוזיס

מחלה גינקולוגית כרונית

אנדומטריוזיסאנגלית: Endometriosis) היא מחלה גינקולוגית כרונית, דלקתית ותלוית אסטרוגן, הנגרמת כאשר יש הימצאות של תאים דמויי רירית הרחם (אנדומטריום) מחוץ לרחם, המתמקמים באזורים שונים בגוף, בעיקר באזור האגן. המחלה פוגעת בכ-10% מהנשים בגיל הפריון, פעמים רבות למן הווסת הראשונה, ומספר החולות בעולם מוערך בכ-200 מיליון. המחלה גורמת לרוב לכאבי אגן וגב קשים אשר מחמירים במהלך הביוץ או הווסת, כאבים ביחסי מין, בעיות עיכול, קשיי פריון ועוד, ופוגעת באופן משמעותי באיכות החיים של החולות בה.

אנדומטריוזיס
Blausen 0349 Endometriosis.png
תחום גינקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי בטן עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
  • ethisterone
  • leuprolide
  • ethinyl estradiol / norethindrone
  • medroxyprogesterone
  • etonogestrel
  • levonorgestrel
  • goserelin
  • goserelin acetate
  • desogestrel
  • 17α-hydroxyprogesterone
  • nafarelin
  • leuprolide
  • ethynodiol diacetate
  • norethindrone
  • danazol עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 271899 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D004715
סיווגים
ICD-11 GA10 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אנדומטריוזיס כפי שנראה במהלך ניתוח לפרוסקופי
תכשיר היסטולוגי של אנדומטריוזיס על השחלה. מימין-רקמה של רירית הרחם (אנדומטריוזיס), משמאל - רקמת השחלה

התאים דמויי אנדומטריום הנמצאים מחוץ לרחם מגיבים לשינויים הורמונליים בדומה לתאי האנדומטריום שבתוך הרחם, ובפרט לאסטרוגן. כאשר יש דימום משכבת האנדומטריום שברחם, ייתכן גם דימום מרקמת האנדומטריום שמחוץ לרחם וכן ייתכנו תהליכים דלקתיים שונים. לדם המופרש מהתאים שמחוץ לרחם אין דרך להיפלט מהגוף, והצטברותו גורמת בסופו של דבר להידבקויות בין הרקמה המדממת שאינה במקומה לבין איברים סמוכים, לנגעים ולרקמות צלקתיות בחלל האגן, למוקדים דלקתיים שעלולים לחדור לאיברים, ולציסטות שוקולד (אנדומטריומות)[1].

המחלה קשה לאבחון. אבחון מוחלט וודאי של המחלה יכול להתבצע באמצעות ניתוח לפרוסקופיה (זעיר-פולשני) ובדיקה היסטולוגית של הרקמות שהוסרו[2].

חלוקה לסוגים ולדרגותעריכה

המחלה מתבטאת בארבעה סוגים עיקריים[3]:

  1. אנדומטריוזיס פריטונאלי - מוקדי אנדומטריוזיס שטחיים על פני אברי האגן או הפריטונאום (חלל הצפק: הנוזל המכסה את איברי האגן)
  2. אנדומטריוזיס שחלתי - ציסטות שחלתיות (אנדומטריומות)
  3. אנדומטריוזיס עמוק - מוקדי אנדומטריוזיס עמוקים החודרים לעומק הרקמות השכנות (מעי, שלפוחית, נרתיק ועוד)
  4. אדנומיוזיס - הימצאות של תאי אנדומטריום בשריר הרחם

האזורים הנפוצים ביותר בהם ניתן למצוא את מוקדי האנדומטריוזיס הם איברי הרבייה והאגן, שלפוחית השתן, הרקטום והמעיים. במקרים נדירים יותר נמצאו תאים אלו אף בסרעפת, ריאות, עיניים, מוח ועוד. במקרים בודדים נמצאו נגעי אנדומטריוזיס גם בגברים[4].

המחלה מתחלקת לדרגות שונות ע"פ חומרת המחלה וכמות הנגעים, אך חשוב לציין שאין קורלציה בין חומרת המחלה והתפשטותה לבין חומרת התסמינים שחווה האישה, ואף יש נשים עם מחלה בדרגה חמורה שאינן חוות שום תסמינים, אך כן נמצאה קורלציה בין חומרת המחלה לבין נוכחות של בעיות פוריות. החלוקה הנפוצה היא[5]:

  • דרגה 1 - אנדומטריוזיס מזערי: נגעים בודדים וספורים, לרוב ללא הידבקויות.
  • דרגה 2 - אנדומטריוזיס קל: נגעים שטחיים הקטנים מ-5 ס"מ, או דלקת בתוך וסביב איברי חלל האגן, ללא הידבקויות משמעותיות. סוג זה קשה מאוד לאבחון באולטרסאונד, MRI או CT אך עלול לגרום לכאב עז ופגיעה קשה באיכות החיים.
  • דרגה 3 - אנדומטריוזיס בינוני/מתון: נגעים נרחבים ועמוקים יותר, המתחילים לחדור לאיברי האגן או לפריטונאום. נוכחות של הידבקויות סביב השחלות והחצוצרות.
  • דרגה 4 - אנדומטריוזיס חמור: נגעים עמוקים באיברים רבים באזור האגן, ציסטות שחלתיות משמעותיות והידבקויות בין איברים שונים באגן.

תאוריות להיווצרות המחלהעריכה

סיבת המחלה אינה ידועה לאשורה, אך יש מספר תאוריות שונות המנסות להסביר את היווצרותה[5]:

  • זרימת וסת הפוכה - תופעה זו מתרחשת כאשר תאי רירית הרחם זורמים חזרה דרך החצוצרות אל חלל הבטן ואינם מופרשים מן הגוף כדימום וסתי. תאים אלו נטמעים באברי האגן ומשגשגים שם עד שנוצרים נגעים והידבקויות. מידה זו או אחרת של זרימה הפוכה קיימת ככל הנראה אצל מרבית הנשים אולם בדרך כלל מסוגל הגוף להיפטר משיירי הרקמה מבלי שתתפתח בעיה. מניחים שאנדומטריוזיס יתפתח אצל נשים שגופן אינו מסוגל להתמודד עם התופעה וכיום זוהי הסברה המקובלת ביותר. אולם, תאוריה זו אינה מסבירה מדוע אף נשים שרחמן נכרת ממשיכות לפתח אנדומטריוזיס.
  • נטייה תורשתית - קיימת נטייה משפחתית ללקות באנדומטריוזיס ולכן עלול להיות מרכיב תורשתי למצב. אולם, פעמים רבות לנשים עם אנדומטריוזיס אין בנות משפחה נוספות החולות במחלה, וזהו לא הסבר מספק.
  • נדידת תאים במחזור הדם או דרך מערכת הלימפה - אף שהמנגנון אינו ידוע, נודדים ככל הנראה התאים האנדומטריוטיים דרך מחזור הדם או דרך מערכת הלימפה. תאוריה זו מסבירה כיצד במקרים נדירים אפשר למצוא תאי אנדומטריום במקומות מרוחקים כמו הריאות והמוח.
  • כשל חיסוני - מערכת החיסון של חלק מהנשים הלוקות באנדומטריוזיס אינה מסוגלת לטפל ביעילות בתאים האנדומטריום. חלק מהלוקות במצב רגישות יותר לזיהומים מנשים שאינן לוקות באנדומטריוזיס אם כי הדעות חלוקות האם זהו גורם למצב או שמא תוצאה שלו.
  • מטפלזיה - זהו שמו של תהליך התמיינותם של תאי רקמה מסוג אחד לתאי רקמה מסוג אחר. תהליך זה מתרחש בשלב העוברי. לפי סברה זו חלק מהתאים משמרים את יכולתם העוברית להפוך לתאי רירית רחם גם בבגרות. תאוריה זו יכולה להסביר כיצד נצפו תאי רירית רחם ואנדומטריוזיס במקרים נדירים גם אצל גברים.

תסמיניםעריכה

התסמינים האופייניים הם כאבי אגן כרוניים, כאבים קשים במהלך הוסת או הביוץ, כאבים קשים בגב התחתון המחמירים בזמן הוסת, כאבים בקיום יחסי מין, בעיות עיכול כגון עצירות, נפיחות, דימום רקטלי וכאבים ביציאות, תחושות צריבה, תכיפות וקושי בהטלת שתן, שתן דמי, בחילות, הקאות ועילפון בזמן הוסת, תשישות כרונית, כאבי רגליים ומיגרנות[2]. כ-30-50% מהנשים עם אנדומטריוזיס יחוו גם בעיות פוריות[1]. חלק מהתסמינים חופפים למחלת האדנומיוזיס, המתאפיינת בהימצאותם של תאים דמויי רירית רחם בשריר הרחם, המיומטריום. תסמינים הקשורים יותר לאדנומיוזיס מאשר אנדומטריוזיס הם, דימום וסתי כבד וקרישיוכאבים לאחר אורגזמה. ההערכה היא שבין 20-65% מהחולות באנדומטריוזיס נשים רבות חולות גם באדנומיוזיס.

אבחוןעריכה

אף על פי שאבחנה חד משמעית של אנדומטריוזיס נעשית באמצעות ניתוח לפרוסקופי בלבד. אפשר להיעזר בבדיקות נוספות על מנת לאבחן אנדומטריוזיס ללא ניתוח, או לאשר מעורבות של איברים שכנים כגון מעורבות מעיים, מערכת עיכול ועוד. בדיקות אלו כוללות לדוגמה: חוקן בריום, אולטרסאונד רקטלי, אולטרסאונד של דרכי השתן, CT ,MRI וכדומה[5].

אין עדיין בדיקות דם המאפשרות את אבחון המחלה. ישנם בדם שני סמנים הנקראים CA-125 ו-CA19-9 שרמתם עלולה להיות מוגברת אצל נשים עם אנדומטריוזיס. הבעיה היא שהסמנים אינם ספציפיים ויכולים להיות מוגברים במצבים רבים כולל דלקת באגן, זיהום, סרטן השחלה או סתם בזמן מחזור רגיל. לכן, הסמנים לרוב אינם משמשים לצורך אבחון אך לעיתים ניתן להיעזר בהם לצורך מעקב אצל נשים המטופלות באופן שמרני כדי לנסות לזהות שינוים בחומרת המחלה וסיכוי להתמרה סרטנית. על אף שיש נשים רבות שאולטרסאונד וגינאלי מספיק כדי לזהות אצלן נגעים, הידבקויות או ציסטות, בקרב רבות אחרות האולסטרסאונד לא מוצא דבר. יתרה מכך, גם בדיקות הדמיה מתקדמות כ-MRI, קולונסקופיה או CT לא תמיד מזהה נגעים בשל מיקומם או גודלם[2].

עקב הקושי באבחון, חשוב להגיע לגינקולוגים בעלי ידע רב במחלה, בעדיפות לכאלו שעברו התמחות-על בניתוחים אנדוסקופיים במרכז לאנדומטריוזיס.

אפשרויות טיפולעריכה

אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית שנכון להיום לא ניתן להירפא ממנה. עם זאת, ניתן בדרכים שונות לשפר את איכות החיים ולהקל על הסימפטומים כדי לאפשר לחולות לתפקד בחיי היום יום בצורה מרבית[6].:

  • טיפול תרופתי - לאור הכאבים הקשים והכרוניים לה גורמת המחלה, נשים רבות מסתייעות במשככי כאבים, לעיתים לאורך זמן רב. כאבים מתונים יותר ניתן להקל באמצעות נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID's). בכאבים קשים ניתן לטפל בתרופות ממשפחת האופיואידים. כמו כן, ניתן לטפל בכאב באמצעות קנאביס רפואי.
  • טיפול הורמונלי - טיפול זה הוא סוג הטיפול הנפוץ ביותר שניתן לנשים אם אינן מתכננות להרות בקרוב. הוא נועד לדכא את המחלה באמצעות שליטה במצב ההורמונלי ובכך למנוע את שגשוג תאי רירית הרחם והיווצרות נגעים וציסטות. פעמים רבות טיפולים שכאלו אכן מסייעים, אך אין זה נדיר שנשים יחושו כאב גם במהלך הטיפול ההורמונלי. כמו כן, פעמים רבות נשים רבות סובלות מתופעות הלוואי של טיפולים אלו. הטיפולים ההורמונליים מתחלקים לשלושה סוגים:
  1. גלולות על בסיס פרוגסטרון / התקן תוך רחמי הורמונלי[7] – מכיוון שאנדומטריוזיס היא מחלה תלוית אסטרוגן, פעמים רבות קו הטיפול הראשון יהיה נטילת גלולות על בסיס פרוגסטרון בלבד, דוגמת ויזאבל (דיאנוגסט) שהיא התרופה הייעודית היחידה אשר פותחה עבור אנדומטריוזיס, ופועלת לדיכוי התפתחות הנגעים. התרופה מונעת שגשוג של תאי האנדומטריום, ומדכאת את הפרשת הציטוקינים שגורמים לדלקות מקומיות. הפרוגסטרון מעכב את הביוץ ואת צמיחת רירית הרחם, כמו גם את שגשוגם של מוקדי האנדומטריוזיס, ולכן הוא שימושי מאוד בדיכוי המחלה. ויזאבל מפחיתה כאבים, מפחיתה את גודל ומספר התאים האנדומטריים (תאי רירית הרחם המצויים באזורים אחרים בגוף)[8]. גם סרזט היא גלולה אשר מבוססת על פרוגסטרון בלבד, אך אינה מותווית רק לאנדומטריוזיס. כמו כן, התקנים תוך רחמיים הורמונליים משמשים לטיפול בתופעות האופייניות לאנדומטריוזיס. התקנים אלו משחררים כמות קטנה של ההורמון ישירות לחלל הרחם. ההתקן מתאים גם לנשים לפני לידה, אך הכנסת ההתקן מלווה לעיתים קרובות בכאב ובהתכווציות, לעיתים אף מספר חודשים לאחר מכן.
  2. גלולות משולבות למניעת הריון – הגלולה המשולבת למניעת הריון מכילה אסטרוגן ופרוגסטוגן. אף שהגלולה אינה מתווית לטיפול באנדומטריוזיס ומכילה אסטרוגן, פעמים רבות היא משמת כאמצעי יעיל לשיכוך הסימפטומים של אנדומטריוזיס. לגלולות עשויות להיות תופעות לוואי דוגמת כאבי ראש, בחילות, עלייה במשקל, ירידה בחשק המיני וכדומה.
  3. אנלוגים של GnrH – ההורמון משחרר גונדוטרופינים מופרש מההיפותלמוס במוח ומשפיע על בלוטת יותרת המוח, אשר מפרישה הורמונים המשפיעים על מערכת הרבייה. תרופות תואמות GnRH (דוגמת לוקרין, דקפפטיל ועוד) פועלות על ההיפותלמוס ומונעות הפעלה של המעגל ההורמונלי הזה וכך למעשה "מדכאות" את הפעילות ההורמונלית של השחלות ומפחיתות בצורה משמעותית את הפרשת האסטרוגן והפרוגסטרון בגוף. תרופות אלה, אשר ניטלות בזריקה, נחשבות יעילות למדי בטיפול בתסמיני האנדומטריוזיס. הטיפול יכול לגרום ליובש בנרתיק, גלי חום, שינויים במצב הרוח וכדומה.
  • טיפול כירורגי - הטיפול הניתוחי באנדומטריוזיס הוא באמצעות לפרוסקופיה, שהיא הליך ניתוחי חדשני שאינו מצריך פתיחת בטן. הלפרוסקופיה היא אבחנתית וטיפולית - במהלך הניתוח כורתים נגעים וציסטות, משחררים הידבקויות ולעיתים אף כורתים אזורים הנגועים באנדומטריוזיס. גם לאחר הניתוח נגעי האנדומטריוזיס עלולים לחזור, לעיתים למרות טיפול הורמונלי שניתן במקביל. במצבים מסוימים הניתוח אינו אופציה אלא הכרח - אם יש ציסטות גדולות, נגעים שמשפיעים על תפקודם של איברים מסוימים וכדומה.

אנדומטריוזיס בישראלעריכה

בישראל קיימים מספר מרכזי אנדומטריוזיס הנמצאים בבתי החולים הציבוריים ובקופות החולים, ומציעים טיפול רב מקצועי הכולל תהליך אבחון מקיף, מעקב רפואי, טיפול כירורגי. ממאי 2019 פועלת עמותה בשם "קהילת אנדומטריוזיס ישראל" בייסודן וניהולן של רוני טבת, איה ורטהיימר וניצן ברנשטיין, אשר פועלת לקידום המחקר, ההכרה, הזכויות והטיפול הולם בחולות האנדומטריוזיס. העמותה מקיימת כנסים, מחקרים, פעולות להעלאת מודעות, שיתופי פעולה עם רופאים ומטפלים ומיזמים שונים לקהילת החולות, וכן עוסקת במיצוי זכויות מול רשויות המדינה: קופות החולים, הביטוח הלאומי, צה"ל וכדומה[9].

החל ממרץ 2021, מכיר משרד הבריאות באנדומטריוזיס כמחלה כרונית לצורכי סל הבריאות[10].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנדומטריוזיס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.