אנדוקתקציה
אֶנְדוֹקֶתֶקְצְיָה (באנגלית: Endocathection) הוא מונח בפסיכולוגיה, המתאר הפניית יתר אנרגיה ליבידינלית של אדם (קתקסיס) לפעילותו הפנימית למחשבותיו ולרגשותיו; ניתן להגדיר מונח זה גם כמתאר מצב של נסיגה מהחיים המעשיים והתעסקות בחיים התאורטיים. מונח זה הוא הפכו של המונח אֶקְסוֹקֶתֶקְצְיָה.
היסטוריה ואטימולוגיה עריכה
את המונח אֶנְדוֹקֶתֶקְצְיָה טבע הפסיכולוג האמריקני הנרי אלכסנדר מוריי (1893-1988 Henry Alexander Murray) בספרו "חקירות של אישיות" (Explorations in Personality) שיצא לאור בשנת 1938.[1]
Endo: the cathection of thought or emotion for its own sake. A preoccupation with inner activities: feeling fantasies, generalizations, theoretical reflections, artistic conceptions, religious ideas. Withdrawal from practical life.[2]
המונח נבנה בשפה האנגלית (התחילית: endo + המילה cathexis > cathection) אך האטימולוגיה של המילה היא מיוונית שבה המשמעות המילולית של השם אֶנְדוֹקֶתֶקְצְיָה (κάθεξις+ ἔνδον) היא אחיזה חיצונית.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Henry Alexander Murray,Dan McAdams, Explorations in Personality, New York: Oxford University Press, 1938 (עמ' 148 ועמ' 210)
- Nevitt Sanford, Self & Society: Social Change And Individual Development, New York 1966 (ראו מהדורת 2009 עמ' 65)
- Gary R. VandenBos, A.P.A. dictionary of psychology, American Psychological Association, 2007