אנדרו קואומו

אנדרו מארק קואומואנגלית: Andrew Mark Cuomo; נולד ב-6 בדצמבר 1957) הוא פוליטיקאי אמריקאי מהמפלגה הדמוקרטית המכהן כמושל מדינת ניו יורק ה-56, מאז ינואר 2011. הוא נבחר כמושל בבחירות בנובמבר 2010. לאורך כהונתו ניו-יורק אישרה נישואים חד-מיניים, העבירה חוקים לבקרת נשק וכן שכר מינימום הדרגתי וגמיש של 15 דולר. לפני כן כיהן כמזכיר השיכון והפיתוח העירוני של ארצות הברית, תחת הנשיא ביל קלינטון, וכתובע הכללי ה-64 של ניו יורק משנת 2007 ועד לדצמבר 2010.

אנדרו קואומו
Andrew Cuomo
Andrew Cuomo by Pat Arnow cropped.jpeg
אנדרו קואומו
לידה 6 בדצמבר 1957 (בן 63)
קווינס, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה
  • אוניברסיטת פורדהם
  • הפקולטה למשפט של אלבני
  • תיכון הארכיבישופ מולוי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עורך דין, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג קרי קנדי (9 ביוני 19902005) עריכת הנתון בוויקינתונים
Sandra Lee (20052019) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.governor.ny.gov
מושל מדינת ניו יורק
1 בינואר 2011–מכהן
(10 שנים)
חתימה Andrew Cuomo Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

 
קואומו במצעד הגאווה בניו יורק, 2013

אנדרו קואומו נולד בקווינס שבניו יורק, כבן בכור למשפחה בת חמישה ילדים ממוצא איטלקי. משפחת אביו, מריו קואומו, שכיהן כמושל ה-52 של ניו יורק במשך שלוש כהונות בין השנים 19831995, הגיעה מדרום איטליה, בעוד משפחתה של אימו הגיעה מהאי סיציליה. הוא סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1975. קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת פורדהאם בשנת 1979, ותואר בעריכת דין מבית הספר למשפטים שבעיר אולבני. כשאביו החל לרוץ למשרת מושל ניו יורק, שירת בתפקיד בכיר בניהול קמפיין הבחירות שלו. לאחר מכן שימש כעוזר לתובע מחוזי בניו יורק, ובסופו של דבר החל לעבוד בשוק הפרטי. הוא היה חבר בוועדה לחסרי בית של ניו יורק בשנים 19901993.

בהמשך קואומו הצטרף לממשלו של הנשיא ביל קלינטון בשנת 1993, כעוזר המזכיר לתכנון קהילתי ופיתוח במחלקת השיכון והפיתוח העירוני. לאחר מכן שימש כמזכיר השיכון והפיתוח העירוני בשנים 19972001.

בשנת 2002 רץ לקמפיין לא מוצלח למועמדות המפלגה הדמוקרטית לתפקיד מושל ניו יורק. תחילה נחשב כמועמד המוביל, אך לאחר מספר טעויות, פרש מן המירוץ לטובת המועמד הנבחר קארל מקאל. מקאל הפסיד בבחירות אלה לג'ורג' פטאקי. בשנת 2006 נבחר לתובע הכללי ה-64 של ניו יורק .

לאחר שהמושל המכהן דייוויד פטרסון אולץ לחדול מקמפיין בחירתו המחודשת עקב סקנדלים שונים, הכריז קואומו על התמודדותו בפריימריז למועמד הדמוקרטי כמושל במאי 2010. לאחר שניצח בפריימריז ללא תחרות, הביס בבחירות הכלליות את יריבו הרפובליקני קארל פלדינו, וזכה ב-62% ממניין הקולות.

בבחירות בשנת 2014 נבחר לכהונה שנייה, לאחר שגבר על יריבו הרפובליקני רוב אסטרינו ברוב של 54% ממניין הקולות, לעומת 40.6% לאסטרינו.[1] בבחירות בשנת 2018 נבחר לכהונה שלישית, לאחר שגבר על יריבו מרק מולינארו ברוב של 57.9% לעומת 36% למולינארו.

יחסו לישראלעריכה

באוגוסט 2014, בעת מבצע צוק איתן, ערך קואומו ביקור בישראל.[2]

ביוני 2016 חתם קואומו על צו מנהלי המורה למדינת ניו יורק להחרים כל בית עסק המחרים את ישראל, כחלק מהמאבק בארגון ה-BDS.

ב-5 במרץ 2017, בעת ביקור בישראל, הכריז קואומו על ״יום שמעון פרס״ שיצוין במדינת ניו-יורק בכל יום ראשון הראשון של חודש יוני, זאת לציון ״תרומתו האדירה של הנשיא לשעבר לקידום השלום בישראל ובעולם וכמי שאחראי על ביסוס ישראל כבית לעם היהודי״. ביוני 2019, ביקר בישראל באופן רשמי ונפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

סקנדל בתי האבותעריכה

ב-2020 במהלך מגפת הקורונה הורה קואומו לבתי האבות לקבל בחזרה לבתי האבות את הדיירים שפונו לבית החולים לאחר שחלו בקורונה בכדי להפחית את העומס על בתי החולים בניו יורק, החזרת הדיירים החולים גרמה לגל הדבקות בבתי החולים, במשך רוב זמן המגפה סירבו במשרדו של קואומו לפרסם את המספר המדויק של המתים שנפטרו בבתי האבות, ב-2021 לאחר כניסתו של נשיא ארצות הברית החדש ג'ו ביידן לתפקיד פורסם כי מספר המתים בבתי האבות גבוה בהרבה ממה שנטען בתחילה על ידי צוותו של קואומו, לאחר מכן הסבירה אחת מעוזרותיו של המושל שהסיבה לכך שלא מסרו את המספרים המלאים הייתה מכיוון שחששו מנשיא ארצות הברית דאז דונלד טראמפ, הדברים גרמו לסערה והרשויות הפדרליות פתחו בחקירה בחשד לטיוח נתונים.

טענות בדבר הטרדות מיניותעריכה

ב-13 בדצמבר 2020, לינדזי בוילן, עוזרת לשעבר של קואומו, טענה כי הטריד אותה מינית במשך שנים[3]. היא הרחיבה את האשמותיה בפברואר 2021, וסיפרה שקואומו הפציר בה לשחק איתו פוקר תוך שהיא חשופה במהלך טיסה באוקטובר 2017 ונשק לה בכוח על פיה במשרדו במנהטן ב-2018.[4].

ב-27 בפברואר 2021 האשימה אותו גם שרלוט בנט, עוזרת בכירה ויועצת למדיניות הבריאות של קואומו בהטרדה מינית ואמרה כי הוא שאל אותה על חיי המין שלה בכמה הזדמנויות בסוף אביב 2020 ושאל אותה האם הייתה בקשרים מיניים עם גברים מבוגרים[5].

ב-1 במרץ התייצבה אישה שלישית וטענה שקואומו הטריד אותה מינית ונגע בה ללא הסכמה. אנה רוך לא עבדה תחת קואומו, אך סיפרה כי נתקלה בו בקבלת פנים בחתונה בספטמבר 2019. היועצת המשפטית לממשלה של מדינת ניו יורק, לטיה ג'יימס, אמרה כי היא בוחנת אפשרויות לחקירה עצמאית כנגד קואומו. לאחר תלונתה של רוך, פרסם הניו יורק טיימס תצלום מהאירוע בו נראה קואומו שם את ידיו על פניה של רוך. לדבריה, מעשיו גרמו לה להרגיש "לא בנוח ומבוכה"[6]. קואומו הכחיש את דברי השלושה.

אישה רביעית התייצבה ב-6 במרץ וטענה שקואומו נגע בה בצורה בלתי הולמת בגבה התחתון ונשק לידה[7]. באותו יום התייצבה אישה חמישית שטענה שהוא חיבק אותה יותר מדי זמן וחזק מדי. ב-9 במרץ, אישה שישית טענה שקומו נגע בה שלא כראוי[8]. ב-11 במרץ 2021 אישרה האספה בניו יורק חקירת הדחה על האשמות בגין התנהלות מינית פסולה נגד קואומו[9]. ב-12 במרץ התייצבה אישה שביעית בטענה שקואומו הושיט יד מתחת לחולצתה בזמן שהייתה באחוזתו[10]. שבוע לאחרה מכן אישה נוספת התלוננה על קואמו, האחרונה טענה כי קואמו כינה אותה ואת עמיתותיה לעבודה "mingle mamas" ואף שאל אותה סדרת שאלות בעניין גירושיה[11].

משפחתועריכה

ב-1 בינואר 2015, ביום בו הושבע לכהונה שנייה, נפטר אביו, מריו קואומו, בגיל 82. ב-1990 נישא קואומו לקרי קנדי, בתו של הסנטור רוברט קנדי ואחייניתו של הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי, ולזוג נולדו שלוש בנות. ב-2003 הם נפרדו ובשנת 2005 הם התגרשו. בשנת 2011 החל לצאת עם מנחת הטלוויזיה סנדרה לי.[12] בשנת 2019 הזוג הודיע כי הם נפרדו.[13] הוא מתגורר במעון הרשמי של מושל מדינת ניו יורק בעיר הבירה אולבני. אחיו הוא העיתונאי כריס קואומו מרשת CNN.

ספריועריכה

  • All Things Possible: Setbacks and Success in Politics and Life, New York: Harper, 2014. ISBN 978-0-06-230008-9
  • American Crisis: Leadership Lessons from the COVID-19 Pandemic, New York: Crown, 2020. ISBN 978-0-593-23926-1

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנדרו קואומו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Kaplan, Thomas (4 בנובמבר 2014). "Andrew Cuomo Is Re-elected New York Governor, but Loses Clout". New York Times. בדיקה אחרונה ב-15 בינואר 2014. 
  2. ^ דוסיבלוג, תמיכה אמריקאית: מושל ניו יורק ערך ביקור בישראל, 14 באוגוסט 2014
  3. ^ ניו יורק טיימס"אני לא האישה היחידה": יועצת לשעבר של מושל ניו יורק מאשימה אותו בהטרדה מינית, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2020
  4. ^ Amanda Macias, Former Cuomo staffer accuses NY governor of sexually harassing her for years — he denies it, CNBC, ‏2020-12-13 (באנגלית)
  5. ^ McKinley, Jesse (27 בפברואר 2021). "Cuomo Is Accused of Sexual Harassment by a 2nd Former Aide". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2021. 
  6. ^ מערכת ישראל היום, "אנדרו קואומו התנהג בצורה מטרידה, הוא חייב להתפטר", באתר ישראל היום, ‏2 במרץ 2021
  7. ^ Safdar, Jimmy Vielkind, Deanna Paul and Khadeeja (7 במרץ 2021). "WSJ News Exclusive | Cuomo Faces New Accusations of Inappropriate Behavior From Third Former Aide". Wall Street Journal (באנגלית). ISSN 0099-9660. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2021. 
  8. ^ Brendan J. Lyons, Cuomo faces new sexual harassment allegation, this time at Executive Mansion, Times Union, ‏2021-03-09 (בAmerican English)
  9. ^ הלחץ על קואמו להתפטר גובר - מנהיג הרוב הדמוקרטי הצטרף לקריאות נגדו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 במרץ 2021‏
  10. ^ New York assembly approves 'impeachment investigation' into Andrew Cuomo, the Guardian, ‏2021-03-12 (באנגלית)
  11. ^ אי-פי, תלונה שמינית נגד קואומו: יועצת למושל ניו יורק סיפרה שהסתכל במורד חולצתה, באתר הארץ, 20 במרץ 2021
  12. ^ Jennifer Fermino, Cuomo’s gal talks about life as the governor’s girlfriend, New York Post, ‏2011-01-03 (בAmerican English)
  13. ^ McKinley, Jesse (25 בספטמבר 2019). "Governor Cuomo and Sandra Lee Have Split Up (Published 2019)". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2021.