אנדרטאות מלחמת ששת הימים בירושלים

אנדרטת גדוד 66 בגבעת התחמושת סמוך לאחר חנוכתה, מאי 1968. למטה: הגלעד הזמני שהוקם במקום בו ניצבת האנדרטה
הגלעד הזמני הספונטני לחיילים שנהרגו בגבעת התחמושת על הגבעה החשופה 1967

עשרים ושתיים אנדרטאות הוקמו בירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים.[1][2][3] האנדרטאות, כמעט כולן ישראליות, ממלאות את התפקיד של הנצחת המערכה שניטשה בעיר ושל הנצחת גבורת הלוחמים שהשתתפו בה וההקרבה של נופליה. מספרן הרב של האנדרטאות מבטא את המקום החשוב שתפסה המערכה בחיי העיר, את תוצאותיה הדרמטיות ואת המחיר הכבד בחיי אדם ששילמה ישראל במהלכה.

אתר ההנצחה בגבעת התחמושת מנציח את המערכה כולה. יתר האנדרטאות, למעט אחת, ממוקדות בהנצחת הנופלים בקרבות והן קטנות בהרבה. אלו הן אנדרטאות קבוצתיות ואנדרטאות לחיילים בודדים. הן הוקמו במסגרת מהלכים מכוונים של גופים ציבוריים כמו גם ביוזמה מקומית של אנשים מעטים.

תולדות האנדרטאות ועיצובןעריכה

 
האנדרטה לכלל הנופלים במערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים, במוזיאון גבעת התחמושת

שלוש חטיבות צה"ל השתתפו במערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים: חטיבת הצנחנים 55, חטיבת ירושלים וחטיבת הראל, ועמן פעלו יחידות טנקים מגדוד השריון של פיקוד המרכז (לסיפור המערכה כולה ראו בערך הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים).

האנדרטאות הראשונות למלחמה ולנופליה הוקמו בעיר תוך כדי המערכה ומיד לאחריה. חלק מחיילי היחידות הלוחמות ביקשו להקים יד לחבריהם שנהרגו והקימו באתרי הקרבות אנדרטאות מאולתרות, עשויות אבנים, כלי נשק וציוד וחומרים אחרים ונושאות כתובות שנכתבו ביד.[4]

בשנה שלאחר המלחמה נרתמו יחד למאמץ משולב המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון ועיריית ירושלים לשם הקמת אנדרטאות לנופלים לפי דגם אחיד. לשם כך הוקמה ועדה ציבורית שהיו בה גם נציגים ללוחמים בעיר. אנדרטאות אלו הוקדשו להנצחת קבוצות של נופלים לפי מוקד גאוגרפי ולפי השתייכות חטיבתית, לשלוש החטיבות שהשתתפו בקרבות בעיר. האתרים לאנדרטאות אלו נבחרו בין מוקדי הקרבות השונים בעיר ובמידת האפשר על בסיס האנדרטאות המאולתרות שכבר התקיימו בשטח.[5] כך הוקמו ארבע אנדרטאות לנופלי חטיבת הצנחנים 55, ארבע אנדרטאות לנופלי חטיבת ירושלים, אנדרטה אחת לנופלי חטיבת הראל ואנדרטה לטייס חיל האוויר שמטוסו הופל בדרום העיר. רוב האנדרטאות הקבוצתיות למלחמה בעיר הן פרי מהלך זה.

עשר האנדרטאות עוצבו כל אחת כלוח אבן רחב, שהוצב אנכית על גבי גל של אבנים מקומיות. בראש הלוח נחקק סמל החטיבה הנוגעת בדבר (או סמל חיל האוויר, באנדרטה לטייס) ומתחתיו שמות הנופלים מהחטיבה באותו מוקד קרב. מתחת לשמות תוארו הנסיבות שבהן נהרגו החללים, באופן שנתן את ההקשר ההיסטורי לנפילתם ביחס למערכה כולה. בשולי לוחות האנדרטה נחקקה הכתובת "ירושלים, אייר תשכ"ז".[6] מסביב לכל לוח זיכרון הוקמה גינת נוי קטנה. עשר האנדרטאות נחנכו ב-1 במאי 1968, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.[7]

בשנת 1975 נחנך בעיר אתר ההנצחה בגבעת התחמושת, שהפך לאתר העיקרי לזיכרון המערכה על העיר במלחמת ששת הימים ולנופליה. באתר זה הונצחו לראשונה שמות כל הנופלים בקרב על העיר - מהם אחדים ששמותיהם לא הונצחו על איזו מן האנדרטאות שהוקמו בעיר קודם לכן.

בצד האנדרטאות הקבוצתיות שהוקמו ב-1968 ואתר גבעת התחמושת ניצבות בעיר עשר אנדרטאות נוספות. תשע מהן מוקדשות להנצחת מספר קטן של נופלים. אלו הן ברובן אנדרטאות קבע, אשר החליפו אנדרטאות מאולתרות שהקימו חבריהם לנשק של אותם חללים. אנדרטה אחת בלבד (בבית הכרם - ראו להלן) איננה נושאת שמות של חללים שנפלו במערכה.

שתיים מעשר האנדרטאות הנוספות שצוינו (הניצבות במוצב הפעמון וליד גשר גת שמנים - ראו להלן) שונות בסגנונן מיתר האנדרטאות בעיר בכך שהן אינן מבוססות על לוח זיכרון, אלא הן אנדרטאות פיסוליות.

שתי אנדרטאות בלבד (בבית הכרם ובעמק המצלבה - ראו להלן) לא מוקמו בזירות הלחימה בחלקה המזרחי של ירושלים, אלא בחלקה המערבי.

כיום מונצח שמו של כל אחד מהנופלים במערכה על העיר - 182 במספר - על גבי אנדרטה אחת לפחות, ומקצתם על שתי אנדרטאות ואף על שלוש.

אחדות מהאנדרטאות לנופלים שהוקמו בירושלים הורחבו לאחר שנים על מנת שישמשו כאנדרטה לנופלים מאותה יחידה בכל מלחמות ישראל.

האנדרטאות שופצו מעת לעת, לאחרונה לקראת יום השנה ה-50 למערכה על ירושלים באביב 2017, ואגב כך השתנה עיצובן מעט.

אנדרטה אחת ניצבת בירושלים לזכר החיילים הירדנים שנהרגו במערכה על העיר (ראו להלן).

משמעותן ותפקידן הסמלי של האנדרטאותעריכה

החוקר מעוז עזריהו כתב אודות תפקידן הסמלי של האנדרטאות למלחמות ישראל בירושלים, לרבות האנדרטאות למערכה ב-1967.[8] הוא מציין כי הכללתה של ירושלים במדינת ישראל נעשתה בשני שלבים: תחילה הוכללה העיר המערבית במדינת ישראל במלחמת העצמאות, ולאחר מכן הושלם שילוב העיר בישראל בעקבות איחוד שני חלקיה בקרבות מלחמת ששת הימים. ב-1949 החלה בירושלים פעילות הנצחה, שנתנה באמצעות האנדרטאות שהוקמו בעיר ובדרך אליה ביטוי לניצחון במלחמת העצמאות ולהקרבה שהייתה כרוכה בו.[9] עזריהו מציין שמלחמת ששת הימים הוסיפה על פרק המערכה על העיר במלחמת העצמאות את פרק הניצחון הסופי שחסר בו, ובכך ניתנה למלחמת העצמאות משמעות חדשה בהיסטוריה של העיר, כמבוא לעלילת גבורה שהגיעה לשיאה באיחוד העיר ב-1967.[10]

לדברי עזריהו מנציחות האנדרטאות למלחמת ששת הימים בעיר באופן ישיר את המערכה שניטשה בה, כאשר מרביתן מתמקדות בהקרבה ההרואית של חללי המערכה שנפלו בסביבתה של כל אנדרטה. הן השתלבו באתרים שבהם הוצבו ונתנו להם משמעות בתמונת המערכה הכללית. לעומת האנדרטאות הנפרדות לחללים הפך אתר ההנצחה בגבעת התחמושת למוזיאון גבורה למערכה כולה ולכלל הנופלים בה. הקרב המר והדרמטי שהתחולל בגבעה, אשר הפך מיד לאחר המלחמה למרכיב בפולקלור הישראלי, היה התנאי המסייע להפיכת האתר למוזיאון שכזה. בשל הפיכתו לאנדרטה למערכה כולה הוא הפך לנקודת מוקד טקסית, שבה נערך הטקס השנתי לציון שחרור ירושלים, והוקנתה לו משמעות כלל-לאומית ולא רק מקומית. לדעת עזריהו קיום אתר גבעת התחמושת איננו גורע מחשיבות האנדרטאות האחרות בעיר למלחמת ששת הימים, ואף מעניק להן - בזכות התצוגה שבו על הקרבות בעיר - משמעות ומובן בהקשר ההיסטורי הרחב של המערכה.[11]

האנדרטאותעריכה

סקירת האנדרטאות המתוארות להלן מובאת בעיקרה על פי התייחסותן לשלוש החטיבות שלחמו בירושלים.

אתר גבעת התחמושתעריכה

 
מראה חלקי של אתר גבעת התחמושת
  ערך מורחב – הקרב על גבעת התחמושת#אתר הנצחה

אתר זה[12] הוא כאמור אתר ההנצחה המרכזי להנצחת המערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים והנופלים בה. האתר הוקם על גבי מוצב גבעת התחמושת, שבו ניטש אחד הקרבות המרים ביותר במערכה. האתר משמש להנצחת המערכה על העיר והקרב על הגבעה גם יחד.

ערב המלחמה השתרע המוצב על גבי גבעה מיוערת בחלקה שעליה ניצבו מספר מבנים, ובה הוקמה רשת של תעלות לחימה שבצידן בונקרים. לאחר המלחמה יועד אתר המוצב - כמו מרבית השטחים שסביבו - לבניית שיכוני מגורים. בהשפעת הורים שכולים שבניהם נפלו בו שונה ייעודו לאתר הנצחה למערכה ב-1967.[13] האתר נחנך ביום ירושלים באביב 1975.

אתר ההנצחה משתרע על פני מרבית שטחו המקורי של המוצב. שומרו בו חלק מהבונקרים, תעלות הלחימה והמבנים שנמצאו במוצב עם כיבושו ומוצגים בו כלי רכב צבאיים ישראלים וכלי נשק נוספים. בנקודה הגבוהה ביותר באתר ניצבת אנדרטת חללי גדוד 66 (ראו להלן), שנחנכה ב-1968. במרכזו הוקם מכלול מוזיאוני, הבולט במבנים המקושתים שבהם הוא ממוקם. הוא כולל בין השאר קיר הנצחה לשמות כל 182 חללי המערכה על העיר ב-1967, שהונצחו על פי שיוכם היחידתי. המוזיאון מכיל גם תצוגה של תמונות הנופלים ויצירות אומנות מעיזבונם. בשטח האתר ניטעו עצים כמספר הנופלים.

תצוגה פתוחה נפרדת באתר מספרת את סיפורה של ירושלים מימי השלטון העות'מאני ועד לאיחודה במלחמת ששת הימים ובכך מספקת את ההקשר ההיסטורי הרחב למערכה עליה במלחמה זו. תצוגה אחרת, אור קולית, מספרת את סיפור המערכה ב-1967 בכל גזרות הלחימה בעיר כמכלול.

באתר הוכשר גם אמפיתיאטרון פתוח המשמש לכינוסים. לאתר נוספו בהדרגה לאחר פתיחתו מבנים המשמשים לתצוגה, להדרכה ולשירות קהל המבקרים. תכנון האתר נעשה על ידי משרד האדריכלים בנימין אידלסוןגרשון צפור, ועיצוב הפנים והתצוגה נעשה על ידי רפי בלומנפלד. הוא מופעל על ידי עמותת גבעת התחמושת.

האירוע החשוב ביותר הנערך באתר גבעת התחמושת הוא כאמור הטקס הממלכתי השנתי לציון יום ירושלים והאזכרה לנופלים במערכה עליה. האתר משמש להנחלת מורשת הקרב על ירושלים לחיילים, תלמידים והציבור הרחב. נערכים בו טקסי השבעה צבאיים, ומזה מספר שנים הוא משמש כאתר ההתייצבות לגיוס לצה"ל של צעירים מאזור ירושלים.

האנדרטאות לחטיבה 55עריכה

 
אנדרטת גדוד 28
 
האנדרטה לחללי היחידות החטיבתיות שליד מוזיאון רוקפלר. מימין ניצב לוח הזיכרון שנוסף לאנדרטה לאחר שנים

שמונה אנדרטאות הוקמו בירושלים לחטיבה 55 ולנופליה. החטיבה לחמה בעיקר בגזרה הצפונית של שדה המערכה, ובעקבות זאת הוקמו שם רוב האנדרטאות.

ארבע משמונה האנדרטאות הן מהאנדרטאות הקבוצתיות שנחנכו ב-1968:

  • אנדרטה לזכר חללי גדוד צנחנים 66 ובני משפחותיהם[14] - הוקמה בגבעת התחמושת והייתה היחידה באתר זה עד 1975. ראשיתה של האנדרטה בגלעד שהוקם על ידי חיילי גדוד 66 שעות מעטות לאחר תום הקרב הקשה על הגבעה.[15] אנדרטת הקבע נושאת את שמות 36 חללי הגדוד במערכה על ירושלים. רובם נהרגו בקרב על גבעת התחמושת. האחרים נפלו בבית הספר לשוטרים, שכונת שיח' ג'ראח ומתחם אוגוסטה ויקטוריה. לימים הורחבה האנדרטה ונוספו לה שני לוחות זיכרון, המנציחים גם את שמות חללי הגדוד שנפלו לאחר 1967 ואת שמות בני משפחות חיילי הגדוד שנהרגו בשירותם הסדיר ובפעולות איבה. האנדרטה, הניצבת בנקודה הגבוהה ביותר בגבעה, איננה נבלעת באתר ההנצחה שבה ונשמר לה מקום בולט בו.
  • לוח זיכרון לנופלים מגדוד צנחנים 71[16] - הוצב במתחם הקרבות של הגדוד בירושלים המזרחית ומנציח את שמות 11 חלליו במערכה, שנהרגו בקרבות במושבה האמריקאית, בוואדי ג'וז ובעיר העתיקה. חיילי הגדוד הקימו לאחר הקרב גלעד במקום בו ניצבת כיום האנדרטה, ושלט נפרד לידה מציין זאת. ביום ירושלים בשנת 1985 נחנך ליד האנדרטה המקורית כותל זיכרון, המנציח את שמות חללי הגדוד בכל שנות קיומו.
  • לוח זיכרון לנופלים מגדוד צנחנים 28[17] - הוקם אף הוא בירושלים המזרחית ליד באתר הקרבות של הגדוד בסמוך לשער מנדלבאום, מעט דרומה מאנדרטת גדוד 71. על גביו הונצחו שמות 25 חללי הגדוד במערכה. הם נהרגו בקרבות בקרבת שער שכם, שער הורדוס ומוזיאון רוקפלר, כמו גם בהפגזה עזה שהונחתה עליהם במערב העיר בדרכם לקרב. לרגלי האנדרטה מוצגת אנדרטה מאולתרת לנופלים, שהוקמה מיד לאחר הקרבות על ידי אנשי פלוגה א' של הגדוד.
  • לוח זיכרון לנופלים מחטיבת הצנחנים[18] - אנדרטה זו הוקמה ליד הכניסה האחורית למוזיאון רוקפלר שבירושלים המזרחית. היא מנציחה את שמות 20 חיילי היחידות החטיבתיות ובהן פלוגת ההנדסה, יחידת הארטילריה המוצנחת ופלוגת הקשר, שנהרגו במערכה.[19] לצד האנדרטה הוקם לימים לוח זיכרון נוסף, שעליו נחרתו שמות 26 חללים נוספים של החטיבה שנהרגו מאז מלחמת ששת הימים.

בעיר ניצבות ארבע אנדרטאות נוספות לחטיבה. שלוש מהן נושאות שמות של חלליה:

  • יד לשלושה נופלים מחטיבה 55[20] - זהו לוח אבן ובו חרותים שמותיהם של שלושה שנהרגו בהפגזה ליד מוזיאון רוקפלר ב-7 ביוני 1967.[21] הלוח הוצב על ידי חבריהם במקום שבו נפלו. הוא ניצב ליד המוזיאון ובקרבת האנדרטה הקבוצתית לחללים מחטיבה 55 שהוצבה לידו.[22]
  • גלעד לשני צנחנים[23] - ניצב ברחוב הגמול שבשכונת שמואל הנביא. בפועל מדובר בשני סלעים המוצבים זה ליד זה, וכתובת על גבי כל אחד מהם מנציחה את נפילתו של חייל אחד (בעבר היו מוצבים שם שלטים ממתכת). שני החיילים השתייכו לפלוגת ההנדסה החטיבתית ונפגעו בהפגזה ב-6 ביוני. הגלעד הוצב על ידי חבריהם.[24]
  • גלעד לזכר צבי קולפק[25] - לוח זיכרון ממתכת, המנציח את שמו של חייל נוסף מפלוגת ההנדסה החטיבתית, שנהרג ב-6 ביוני, במהלך הכשרת מעבר מירושלים המערבית לירושלים המזרחית ליד בית הספר לשוטרים. הלוח, המוצב בשדרות אשכול, עשוי בעיצוב זהה ללוחות הזיכרון לשני חבריו לפלוגה של הנופל.[26]

האנדרטה הנוספת היא גן על שם חטיבת הצנחנים 55[27] הגן שוכן בחצר בית הספר היסודי יפה נוף בשכונת בית הכרם. אזור הכינוס של החטיבה ב-5 ביוני 1967 לפני צאתה לקרב היה בבית הכרם, ועל גבי לוח הזיכרון המוצב בגן מצוין שהגן ניטע על ידי תושבי השכונה ותושבי שכונת יפה נוף, שליוו את הלוחמים בצאתם לקרב. זו האנדרטה היחידה מהשמונה לחטיבה 55 והיחידה מכלל האנדרטאות למלחמה בעיר שאיננה מנציחה על גביה שמות של נופלים.

האנדרטאות לחטיבת ירושליםעריכה

 
אנדרטת חטיבת ירושלים באבו תור

בירושלים שבע אנדרטאות לחטיבת ירושלים ונופליה. כמעט כולן ממוקמות בגזרה הדרומית של שדה המערכה, שבו פעלה החטיבה.

ארבע משבע האנדרטאות הן מהאנדרטאות הקבוצתיות שנחנכו ב-1968:

  • לוח זיכרון לחללי חטיבת ירושלים בקרב בארמון הנציב[28] - לוח זה ניצב בסמוך לארמון הנציב, שכיבושו ב-5 ביוני היה הקרב הפותח של המערכה בירושלים. הוא מוקדש לזכרם של תשעת חללי החטיבה שנפלו בגזרה זו ביום הקרב ובימים הבאים.
  • לוח זיכרון לחללי חטיבת ירושלים בקרב בצור באחר[29] - אנדרטה הניצבת בסמוך לכפר צור באחר ומנציחה את שמות 11 חללי החטיבה שנהרגו בקרב על מוצב הפעמון שלידו ב-5 ביוני ובהפגזות ירדניות בגזרה זו.[30]
  • לוח זיכרון לנופלי חטיבת ירושלים בקרבות באבו תור[31] - מנציח את שמות 17 חללי החטיבה בקרב לכיבוש אבו תור ב-6 ביוני, שהיה מהקרבות הקשים ורווי האבדות ביותר במערכה. הוא ניצב בגן ברחוב המפקד באבו תור. השם ניתן לרחוב לכבודו של מיכאל פייקס, מפקד גדוד 163 בחטיבת ירושלים, שנהרג בקרב זה.[32]
  • לוח זיכרון לחללי חטיבת ירושלים בקרב מול עמדות הירדנים[33] - אנדרטה זו הוצבה בקרבת טחנת הרוח במשכנות שאננים. על גביה הונצחו שמות 11 חיילי החטיבה שנהרגו בשלושת ימי המערכה בהפגזות או בקרבות אש מקומיים עם הצבא הירדני לאורך הקו העירוני בירושלים.[34]

שלוש האנדרטאות הנוספות לחטיבה ולחלליה הן:

  • אנדרטת מוצב הפעמון[35] - אנדרטה הניצבת על שרידי מוצב הפעמון שליד הכפר צור באהר, בקרבת קיבוץ רמת רחל. היא מנציחה את שמות ששת הנופלים בקרב לכיבוש מוצב זה ב-5 ביוני (הם מונצחים גם על האנדרטה החטיבתית הניצבת בסמוך). האנדרטה עשויה כפסלי מתכת דמויי ענבלים של פעמון, המשולבים בשרידי הבונקר העיקרי במוצב. עליהם נרשמו שמות הנופלים, שרובם השתייכו לפלוגת הסיור של החטיבה.[36] מתכנן האנדרטה הוא האדריכל דניאל בכרך, ששירת בפלוגת הסיור.
  • גלעד לזכר שלושה רגמים[37] - ניצב ליד בניין משרד החינוך ברחוב הנביאים. זהו לוח קטן, שעליו חרותים שמות השלושה, חיילי מחלקת מרגמות. הוא ניצב במקום בו נפגעו מהפגזה ירדנית ב-5 ביוני.[38]
  • יד לזכר יוסי ליברמן[39] - לוח זיכרון שהוצב ביוזמת חבריו של הנופל, שנהרג ב-5 ביוני במהלך הקרב לכיבוש ארמון הנציב. האנדרטה ניצבת ברחוב בית"ר שבשכונת ארנונה. בעבר היא ניצבה בשטח פתוח וכעת היא משולבת בגדר של בית מגורים שנבנה במקום.[40]
 
אנדרטת חטיבת הראל

האנדרטאות לחטיבת הראלעריכה

  • לוח זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת ששת הימים[41] - אנדרטה ל-38 חללי החטיבה במלחמה, שנפלו בדרך הקרבות הארוכה שעשתה סביב ירושלים. היא החלה במוצב גבעת הרדאר ובמוצב שייח' עבדול עזיז, נמשכה במוצבי תל אל פול וגבעת המבתר והגיעה עד לרמאללה, יריחו וגשרי נהר הירדן. האנדרטה ניצבת בגן ציבורי שעל גבעת המבתר המשקיפה לעבר גבעת התחמושת. החטיבה הוקמה במקור כחטיבת פלמ"ח שלחמה על הדרך לירושלים במלחמת העצמאות, והכיתוב על גבי האנדרטה מציין את חירוף הנפש של חייליה "בעקבות חבריהם גיבורי תש"ח". האנדרטה נחנכה ב-1968.[42]
  • לוח זיכרון לחללי גדוד 106 וסיירת דוכיפת[43] - ניצב בקרבת האנדרטה החטיבתית. הוא מנציח את שמותיהם של 12 חיילים שנהרגו ב-6 ביוני בקרב על גבעת המבתר ובקרב על תל אל פול הסמוך. שמונה מהם היו חיילי גדוד 106 של החטיבה. ארבעת האחרים השתייכו לסיירת דוכיפת - פלוגת סיור של הצנחנים, שהייתה רכובה על גבי שיריוניות צרפתיות קלות וסופחה לחטיבת הראל.[44] מול הלוח מוצב שלט זיכרון קטן נוסף על גבי שרידי בונקר מביצורי גבעת המבתר שנותר במקום.[45]

אנדרטאות קבוצתיות נוספותעריכה

 
האנדרטה לחניכי תנועת הצופים
  • אנדרטה לנופלים מגדוד הסיור של הצנחנים[46] - זוהי אנדרטה שהוקמה לזכר חמישה מחיילי פלוגת הסיור של חטיבת הצנחנים 80, שסופחה לחטיבה 55 ופעלה עמה. החמישה נהרגו במהלך קרב בגשר גת שמנים מעל נחל קדרון ב-6 ביוני. היא הוקמה במקור על הגשר, אך לימים הועברה כמה עשרות מטרים צפונה, לקרבת הפנייה לכביש העולה אל שער האריות, בעמדה המשקיפה אל נוף נחל קדרון. אנדרטה זו שונה מרוב האנדרטאות הקבוצתיות למלחמה בעיר. היא מעוצבת כפסל ברזל בדמות נשר שאחת מכנפיו מרוסקת ונטויה כלפי מטה. משני צידיה ניצבים סלעים שעליהם נחרתו שמות נופלים. האנדרטה הורחבה מספר שנים לאחר הקמתה על מנת להנציח את שמות כל חללי הגדוד שבו שולבה הפלוגה, לרבות הנופלים בקרבות בסיני במלחמת יום הכיפורים, והיא מנציחה שמות 53 נופלי גדוד הסיור. היא עוצבה על ידי יונה קולומבו ומרדכי כפרי.
  • אנדרטה לחמישה בוגרי תנועת הצופים שנפלו במלחמת ששת הימים[47] - ניצבת ברחבת מתחם שבט הצופים מצדה בעמק המצלבה שבמרכז ירושלים. זהו סלע שעליו נרשמו שמות חמשת הנופלים, אשר נהרגו בירושלים ובמקומות אחרים. הוא ניצב ברחבה מרוצפת ומוקף גדר נמוכה.
  • אנדרטה לחיילי צבא ירדן שנהרגו ב-1967 - אנדרטה זו, היחידה לזכר חללי צבא ירדן במערכה, ממוקמת לרגלי מגדל החסידות, הניצב בפינה הצפון-מזרחית של חומות ירושלים. היא הוקמה לאחר המלחמה על ידי תושבים מירושלים המזרחית.[48]

האנדרטה לטייס חיל האווירעריכה

 
האנדרטה לטייס חיל האוויר
  • מצבה לזכר דן גבעון[49] - ניצבת בקרבת מנזר מאר אליאס בדרום העיר. זוהי אנדרטה לזכר הטייס דן גבעון, בן קיבוץ שער העמקים, שמטוסו הופל באזור זה ב-6 ביוני. היא מהאנדרטאות שנחנכו ב-1968.

טייס נוסף של חיל האוויר, שבתאי בן-אהרון, נהרג במערכה על העיר לאחר שמטוסו הופל ממזרח לה. שמו הונצח באנדרטה המרכזית באתר גבעת התחמושת.

הר הרצלעריכה

כל חללי המערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים נקברו בעצם ימי המלחמה בקבורה ארעית בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בעיר. מקצת החללים הועברו לימים מהר הרצל לקבורה ביישוביהם לפי בקשת משפחותיהם, אך רובם, כ-150, נותרו קבורים שם. מצבותיהם מרוכזות בשתי חלקות בבית הקברות.[50] הן מהוות אנדרטאות נוספות למערכה שניטשה בעיר ב-1967.

רחובות בירושליםעריכה

בנוסף להצבת האנדרטאות נקראו מספר רחובות בירושלים על שם אישים, אירועים ויחידות הקשורים במערכה בעיר במלחמת ששת הימים. השמות ניתנו להם לאחר המלחמה ולעיתים שנים רבות אחריה. רחובות אלו נמצאים ברובם בשכונות החדשות שנבנו בצפון העיר לאחר איחוד שני חלקיה:

  • בקרבת העיר העתיקה - רחובות הצנחנים וחטיבת ירושלים
  • בשכונת שמואל הנביא - רחוב חטיבת הראל
  • בשכונת גבעת המבתר - רחוב ששת הימים
  • בשכונת פסגת זאב - רחובות הארבעה (לכבוד ארבעת נופלי סיירת דוכיפת), הסיירת הירושלמית, פלוגת הטנקים הירושלמית, שדרות סיירת דוכיפת.
  • בשכונת אבו תור - רחובות המפקד (לכבוד סגן-אלוף מיכאל פייקס), המלאך בלבן (לכבוד החובשת אסתר ארדיטי, שהחיילים בירושלים נתנו לה כינוי זה).

בנוסף, נקראו כעשרה רחובות בשכונות גבעת המבתר ורמת אשכול על שם אתרים בחצי האי סיני, שנכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים.

מקורותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מספר האנדרטאות מעודכן למחצית שנת 2017.
  2. ^ לצורך הערך, הגדרת אנדרטה של מלחמת ששת הימים בירושלים היא אנדרטה קבועה, אשר הוקמה במקור בעיר לצורך הנצחת חללים שנפלו במלחמה זו או אירועים בה, אף אם בהמשך הוגדלה כדי להנציח חללים ואירועים נוספים. אין נכללות בהגדרה אנדרטאות שהוקמו מראש להנצחת חללים ואירועים שלא במסגרת מלחמת ששת הימים בלבד (לדוגמה - האנדרטה בבית יד לבנים בירושלים והאנדרטה לכל חללי סיירת דוכיפת בשכונת פסגת זאב).
  3. ^ שמות האנדרטאות הרשומות בערך הן כאמור בתיאוריהן בדפי אתר "יזכור", למעט במעטות מהן.
  4. ^ יצחקי, 1986, עמ' 112.
  5. ^ יצחקי, 1986, עמ' 112-‏114.
  6. ^ יצוין כי אנדרטאות אלו אינן נושאות ברובן את שמות יחידות המשנה של החטיבות שאליהן השתייכו הנופלים.
  7. ^ מעריב, 3 במאי 1968; דבר, 3 במאי 1968.
  8. ^ עזריהו, 2005.
  9. ^ עזריהו, עמ' 151.
  10. ^ עזריהו, עמ' 154.
  11. ^ עזריהו, עמ' 156.
  12. ^ אתר הנצחה גבעת התחמושת, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°47′57″N 35°13′40″E / 31.799288°N 35.227892°E / 31.799288; 35.227892)
  13. ^ מקור: http://www.givathatachmosht.org.il/.
  14. ^ אנדרטה לזכר חללי גדוד צנחנים 66, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°47′57″N 35°13′41″E / 31.799299°N 35.227930°E / 31.799299; 35.227930)
  15. ^ נתן, עמ' 187.
  16. ^ לוח זיכרון לנופלים מגדוד צנחנים 71, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°47′30″N 35°13′44″E / 31.791544°N 35.229012°E / 31.791544; 35.229012)
  17. ^ לוח זיכרון לנופלים מגדוד צנחנים 28, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°47′08″N 35°13′43″E / 31.785653°N 35.228577°E / 31.785653; 35.228577)
  18. ^ לוח זיכרון לנופלים מחטיבת הצנחנים, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°47′06″N 35°14′09″E / 31.784867°N 35.235785°E / 31.784867; 35.235785)
  19. ^ על גבי האנדרטה נחרת גם שמו של מפקד טנק מגדוד השריון הפיקודי, שנהרג בקרבות ליד מעבר מנדלבאום. שמו מופיע גם על גבי האנדרטה לחללי חטיבת ירושלים הניצבת במשכנות שאננים. חייל זה לא השתייך רשמית לאף אחת מן החטיבות.
  20. ^ יד לשלושה נופלים מחטיבה 55, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°47′06″N 35°14′09″E / 31.784867°N 35.235785°E / 31.784867; 35.235785)
  21. ^ יחד עם שלושת החיילים נהרגו בהפגזה חמישה חיילים נוספים של החטיבה (גור, עמ' 292).
  22. ^ שמות שלושת הנופלים הונצחו גם על גבי האנדרטה הקבוצתית שליד מוזיאון רוקפלר.
  23. ^ גלעד לשני צנחנים, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°47′25″N 35°13′31″E / 31.790407°N 35.225180°E / 31.790407; 35.225180)
  24. ^ שמות שני החללים הונצחו גם על גבי האנדרטה הקבוצתית הניצבת ליד מוזיאון רוקפלר.
  25. ^ גלעד לזכר צבי קולפק, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°47′55″N 35°13′25″E / 31.798519°N 35.223687°E / 31.798519; 35.223687)
  26. ^ שמו של החלל הונצח גם על גבי האנדרטה הקבוצתית הניצבת ליד מוזיאון רוקפלר.
  27. ^ . ‏גן על שם חטיבת הצנחנים 55, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°46′47″N 35°11′11″E / 31.779786°N 35.186347°E / 31.779786; 35.186347)
  28. ^ לוח זיכרון לחללי חטיבת ירושלים בקרב בארמון הנציב, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°45′14″N 35°13′56″E / 31.753975°N 35.232360°E / 31.753975; 35.232360)
  29. ^ לוח זיכרון לחללי חטיבת ירושלים בקרב בצור באחר, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°44′17″N 35°13′30″E / 31.738082°N 35.225012°E / 31.738082; 35.225012)
  30. ^ אחד מהנופלים ששמותיהם צוינו על גבי האנדרטה היה איש צוות טנק מגדוד השריון הפיקודי, אשר סייע לחיילי חטיבת ירושלים. רשמית לא היה חייל זה אחד מחיילי החטיבה.
  31. ^ לוח זיכרון לנופלי חטיבת ירושלים בקרבות באבו תור, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°46′01″N 35°13′40″E / 31.767019°N 35.227872°E / 31.767019; 35.227872)
  32. ^ מקור: אתר עיריית ירושלים.
  33. ^ לוח זיכרון לחללי חטיבת ירושלים בקרב מול עמדות הירדנים, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°46′17″N 35°13′27″E / 31.771270°N 35.224207°E / 31.771270; 35.224207)
  34. ^ על גבי האנדרטה נחרת גם שמו של מפקד טנק מגדוד השריון הפיקודי, שנהרג בקרבות ליד מעבר מנדלבאום. שמו מופיע גם על גבי האנדרטה לחללי חטיבה 55 הניצבת ליד מוזיאון רוקפלר. חייל זה לא השתייך רשמית לאף אחת מן החטיבות.
  35. ^ אנדרטת מוצב הפעמון, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°44′18″N 35°13′31″E / 31.738424°N 35.225261°E / 31.738424; 35.225261)
  36. ^ שמות ששת הנופלים הונצחו גם על גבי האנדרטה החטיבתית הניצבת ליד אתר מוצב הפעמון. אחד מהנופלים ששמותיהם צוינו על גבי שתי האנדרטות היה איש צוות טנק מגדוד השריון הפיקודי, אשר סייע לחיילי חטיבת ירושלים. רשמית לא היה חייל זה אחד מחיילי החטיבה.
  37. ^ גלעד לזכר שלושה רגמים, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°47′03″N 35°13′27″E / 31.784042°N 35.224231°E / 31.784042; 35.224231)
  38. ^ שמות שלושת הנופלים הונצחו גם על אנדרטת החטיבה במשכנות שאננים.
  39. ^ יד לזכר יוסי ליברמן, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°45′12″N 35°13′28″E / 31.753321°N 35.224515°E / 31.753321; 35.224515)
  40. ^ שמו של החלל הונצח גם על גבי האנדרטה החטיבתית הניצבת ליד ארמון הנציב.
  41. ^ לוח זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת ששת הימים, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°48′10″N 35°14′02″E / 31.802842°N 35.233837°E / 31.802842; 35.233837)
  42. ^ האנדרטה העיקרית ללחימת חטיבת הראל במלחמת ששת הימים ולנופליה נמצאת במתחם גבעת הרדאר שבישוב הר אדר.
  43. ^ לוח זיכרון לחללי גדוד 106 וסיירת דוכיפת, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°48′10″N 35°14′03″E / 31.802878°N 35.234089°E / 31.802878; 35.234089)
  44. ^ אנדרטה לחללי סיירת דוכיפת בכל שנות קיומה ניצבת בשכונת גבעת זאב בירושלים.
  45. ^ שמות 12 החללים הונצחו גם על גבי האנדרטה החטיבתית.
  46. ^ אנדרטה לנופלים מגדוד הסיור של הצנחנים, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°46′53″N 35°14′20″E / 31.781340°N 35.238908°E / 31.781340; 35.238908)
  47. ^ אנדרטה לחמישה בוגרי תנועת הצופים שנפלו במלחמת ששת הימים, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°46′13″N 35°12′27″E / 31.770220°N 35.207431°E / 31.770220; 35.207431)
  48. ^ במהלך השנה שלאחר המלחמה הקימו תושבים בירושלים המזרחית המזרחית שש אנדרטאות מאולתרות לאזרחים ערבים, שנהרגו במהלך הלחימה. לא ידוע מה עלה בגורל אנדרטאות אלו לאחר מכן. ראו: אמנון קפליוק, "שיח גלי-עד ומצבות זיכרון בירושלים", על המשמר, 14 ביוני 1968 (המשך).
  49. ^ מצבה לזכר דן גבעון, באתר "יזכור"
    (מיקום: 31°44′01″N 35°12′30″E / 31.733695°N 35.208471°E / 31.733695; 35.208471)
  50. ^ אלו הן חלקה 3 באזור ד' וחלקה 11 באזור ב'.
  51. ^ זוהי גרסה זהה למאמרו של יצחקי מ-1986, אך מלווה בתצלומים שונים.