אנדרטת הקדושים הלאומית (בנגלדש)
| ערך מחפש מקורות | |
אנדרטת הקדושים הלאומית (בבנגלית: জাতীয় স্মৃতি সৌধ, בתעתיק: Jatiya Smriti Saudha) היא האנדרטה הלאומית של בנגלדש, שהוקמה לזכרם של אלו שמתו במלחמת העצמאות של בנגלדש בשנת 1971, מלחמה שהביאה לעצמאות של מה שהיה מזרח פקיסטן (בנגלדש) ממערב חלקה המערבי של פקיסטן (פקיסטן). האנדרטה ממוקמת בסאבאר (בבנגלית: সাভার), כ-35 ק"מ צפונית-מערבית לבירה דאקה. האנדרטה תוכננה על ידי סייד מיינול חוסיין ונבנתה על ידי קבוצת קונקורד.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מבנה אדריכלי  |
| על שם | המאבק הבנגלי לעצמאות |
| מיקום | סאבאר, בנגלדש |
| מדינה |
בנגלדש |
| בעלים | ממשלת בנגלדש |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1982 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1982 |
| חומרי בנייה |
בטון |
| אדריכל |
סייד מיינול חוסיין |
| קואורדינטות | 23°54.674′N 90°15.291′E / 23.911233°N 90.254850°E |
  | |
היסטוריה עריכה
התוכניות לאנדרטה נפתחו בשנת 1976. בעקבות בחירת האתר, פיתוח הכביש והאזור, נערכה ביוני 1978 תחרות עיצוב ארצית. לאחר הערכת 57 ההגשות, נבחר העיצוב של סייד מיינול חוסיין. המבנה העיקרי והאגם המלאכותי ומתקנים אחרים הושלמו בשנת 1982. האנדרטה נחנכה ב-16 בדצמבר 1982.
הארכיטקטורה מורכבת משבעה זוגות של קירות או מנסרות בצורת משולש; הזוג החיצוני ביותר הוא הקצר ביותר בגובהו אך הרחב ביותר בטווח, הזוגות הפנימיים משנים בהדרגה את יחס הגובה שלהם והצמד הפנימי ביותר מהווה אפוא את נקודת השיא של האדריכלות. כל אחד משבעת זוגות החומות הללו מייצג פרק משמעותי בתולדות בנגלדש: תנועת השפה הבנגלית בשנת 1952, בחירת החזית המאוחדת בשנת 1954, תנועת החוקה בשנת 1956, תנועת החינוך ב-1962, תנועת שש הנקודות ב 1966, מרד ההמונים בשנת 1969, ולבסוף אירוע השיא, מלחמת העצמאות של בנגלדש ב-1971, שבעקבותיה קיבלה בנגלדש עצמאות.
