אנדריאה דבורקין

פמיניסטית אמריקאית

אנדריאה ריטה דבורקיןאנגלית: Andrea Rita Dworkin‏; 26 בספטמבר 19469 באפריל 2005) הייתה סופרת ופעילה פמיניסטית רדיקלית אמריקאית יהודיה. חלק ניכר מפרסומה נוגע לביקורת על הפורנוגרפיה, שאותה היא מקשרת לדימוי האישה לקניין מיני, דבר העשוי להוביל, לדעתה, לאונס ולצורות אחרות של אלימות כלפי נשים.

אנדריאה דבורקין
Andrea Dworkin
לידה 26 בספטמבר 1946
קמדן, ניו ג'רזי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באפריל 2005 (בגיל 58)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אמריקאי
עיסוק סופרת
מקום לימודים בנינגטון קולג', Cherry Hill High School West עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1966–2005 (כ־39 שנים)
בן או בת זוג John Stoltenberg (19982005) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס הספר האמריקאי (2001) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.andreadworkin.com
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנות ה-60 נודעה דבורקין בהתנגדותה למלחמת וייטנאם ובהטפתה לאנרכיזם, אך הפכה לפמיניסטית רדיקלית לאחר שהצליחה להימלט מבעל מתעלל, וכתבה כעשרה ספרים המפרטים את התאוריה הרדיקלית הפמיניסטית. בסוף שנות ה-70 ובשנות ה-80 זכתה דבורקין למוניטין כדוברת התנועה נגד פורנוגרפיה. מאמריה וספריה על פורנוגרפיה ועל המיניות האנושית, ובייחוד ספרה "משגל", היו למסמכים רבי השפעה על החשיבה הפמיניסטית בת זמננו.

ביוגרפיה

עריכה

דבורקין נולדה בקמדן, ניו ג'רזי למשפחה יהודית-אמריקאית שדגלה בסוציאליזם. בביוגרפיה על אודותיה מצוין כי כבר כנערה במקהלת בית הספר נענשה לאחר שסירבה לשיר את המזמור הנוצרי "Silent Night" בטענה שיש בכך כפייה של טקסי הדת הנוצרית על יהודים.[1] בתקופת התיכון פרסמה מאמרים שונים, ובהם הביעה תמיכה בצדק חברתי ובזכויות הפרט. הסיקור התקשורתי הראשון בעניינה היה בשנת 1965 לאחר שנעצרה לראשונה בעוון הפרת הסדר הציבורי בגלל השתתפותה במחאה נגד מלחמת וייטנאם. דבורקין התלוננה על בדיקות גופניות גסות, משפילות וכואבות במהלך המעצר, ואף העידה עליהן לפני חבר מושבעים.[2] אמנם חבר המושבעים בחר לא להרשיע את השוטרים באותו אירוע, אך עדותה צוטטה רבות ופתחה דיון ציבורי נרחב על זילות בזכויות האדם של עצירים ואסירים.

דבורקין עזבה את הקולג', ועברה לאירופה. היא שהתה שנתיים בפריז ובאתונה ושקדה על כתיבה ופרסום של שירה ופרוזה, ובהמשך שבה לארצות הברית. רוב כתיבתה עסקה במחאה חריפה על המלחמה האמריקאית בווייטנאם, בהתנגדות לגיוס הכפוי ובהתנגדות לאי-החוקיות של הפלות.[3] לאחר תום לימודיה נסעה לאמסטרדם, ושם נישאה לגבר שהתאהבה בו. לאחר נישואיה החלה לסבול מאלימות קשה וקיצונית ומהתעללות מצדו. בשנת 1971 נמלטה ממנו כשהיא מושפלת, מוכה וחסרת כל, ונאלצה לעבוד זמן קצר אף בזנות, למחייתה.

בשנת 1972 פגשה את ריקי אברמס (Ricki Abrams), שהפכה לבת זוגה וחילצה אותה מהעוני ומהחיים בשולי החברה. אברמס הכירה לדבורקין את עבודתן של כותבות ופעילות פמיניסטיות מוקדמות, ודבורקין התרשמה במיוחד מקייט מילט ("Sexual Politics"), משולמית פיירסטון ("The Dialectic of Sex"), ומרובין מורגן ("Sisterhood Is Powerful"). עם חזרתה לארצות הברית הבטיחה לאברמס להמשיך ולהילחם ללא לאות למען זכויות האדם של נשים. דבורקין הצטרפה, כלסבית, לארגון למען זכויות להט"ב[4] וכן גם למחאות ולהפגנות נגד האפרטהייד בדרום אפריקה. היא החלה לעבוד כאסיסטנטית של המשוררת הפמיניסטית מיוריאל רוקייזר, ובמקביל המשיכה להיות מעורבת בארגונים פמיניסטיים רדיקליים, והתמקדה במחאה באלימות הרווחת כלפי נשים. בהמשך לכתיבתה ולפעולתה הציבורית, נלקחה דבורקין לתפקיד דוברת לאירועים שונים, ובמהרה התפרסמה בנאומיה החדים והחותכים, שנהגו לעורר רגשות עזים בקהל השומעים.

דבורקין קיימה מערכת יחסים עם ג'ון סטולנברג, אקטיביסט למען זכויות נשים. למרות הקשר הזוגי ביניהם המשיכה דבורקין להציג את עצמה כלסבית ואת סטולנברג כהומו, שניהם מחוץ לארון, בטענה כי זוגיותם אינה אמורה להפריע להגדרת נטייתם מחד, וזהותם מאידך, כגייז.[5]

ביקורתה על הפורנוגרפיה

עריכה

אנדריאה דבורקין פעלה כדוברת, וכותבת פמיניסטית, אך עיקר פרסומה בא מפעילותה במאבק הפמיניסטי בפורנוגרפיה.

פעילותה הציבורית בתחום החלה בשנת 1976, כאשר יצאה נגד הסרט "Snuff" ששווק בתור סרט סנאף פורנוגרפי (אף על פי שלא באמת היה סרט סנאף). מאז המשיכה לצאת בספרים ובמאמרים נגד הפורנוגרפיה, שבה קיימת לדעתה התייחסות אל גוף האישה כאל רכושו של הגבר, תוך מתן לגיטימציה לאלימות ושימוש בכוח מצידו, כחלק אינטגרלי מיחסי המין. האישה המקיימת יחסי מין עם גבר, לפי דבורקין, לומדת לחוות חושניות מעצם המשגל, מהיותה קניין, מ"כיבושה" הפיזי על ידי אחר, דבר המקדש את השליטה המינית והחברתית בכלל של גברים בנשים ומנציח אותה.

"עבור נשים, חווית הקניין המיני היא ממשית ומפורשת: להיבעל ולהיות שייכת הם לכאורה דברים זהים, לא ניתנים להפרדה. יחד, בבחינת שניים שהם אחד, הם מהווים את המין כמערכת חברתית תחת השליטה הגברית. במשגל מבטא הגבר את הגאוגרפיה של שלטונו: מיניותה, פנימיותה של האשה, הן חלק מתחום ריבונותו כזכר"... "לכן נשים מרגישות את יחסי המין... - ...כתפיסת בעלות עליהן, מרגישות שהיותן קניין הינו דבר ארוטי ביותר, ומחשיבות את הכחדת האני במין כהוכחה לתשוקתו של הגבר או לאהבתו, לעוצמתן הכבירה".[6]

דבורקין סברה כי יצרני פורנוגרפיה והתומכים בהם הם שהפכו את המשגל ואת האקט המיני הכוחני לעניין מרכזי בתרבות ובחברה, תוך התעלמות הן ממיניות האישה והן מרווחתה. הסכנה במסרים אלה, לדעת דבורקין, היא בהשפעתן השלילית, במתן הלגיטימציה להשפלת האישה ולאלימות כלפיה, כאופציה לגיטימית מבחינה מינית ותרבותית, דבר שהיא סוברת שהוא הרסני, מסוכן וגובל בפגיעה בזכויות האדם של נשים.

עבודותיה

עריכה

כתבי אנדריאה דבורקין שתורגמו לעברית

עריכה

כל כתבי אנדריאה דבורקין באנגלית

עריכה

עיון

עריכה
  • Dworkin, Andrea (1974). Woman Hating. New York: Penguin Books. ISBN 9780452268272.
  • Dworkin, Andrea (1976). Our blood: prophecies and discourses on sexual politics. New York: Harper & Row. ISBN 9780060111168.
  • Dworkin, Andrea (1981). Pornography: men possessing women. London: Women's Press. ISBN 9780704338760.
  • Dworkin, Andrea (1983). Right-wing women: the politics of domesticated females. London: Women's Press. ISBN 9780704339071.
  • Dworkin, Andrea; MacKinnon, Catharine A. (1985). The reasons why: essays on the new civil rights law recognizing pornography as sex discrimination. New York: Women Against Pornography. OCLC 15992953.
Contains:
Extracted in Pornography and Censorship, in Doing Ethics by Lewis Vaughn, second edition, ISBN 9780393934281

שירה וספרות

עריכה
  • Dworkin, Andrea (1966). Child. Crete: Heraklion. OCLC 4708955.
  • Dworkin, Andrea (1967). Morning hair. Philadelphia: Philadelphia College of Art. OCLC 9290267.
  • Dworkin, Andrea (1980). The new womans broken heart: short stories. East Palo Alto, California: Frog in the Well. ISBN 9780960362806.
  • Dworkin, Andrea (1986). Ice and fire: a novel. London: Secker & Warburg. ISBN 9780436139604.
  • Dworkin, Andrea (1991). Mercy. New York: Four Walls Eight Windows. ISBN 9780941423694.

לקריאה נוספת

עריכה

Crispin, Jessa (2017). Why I Am Not A Feminist: A Feminist Manifesto. Brooklyn, NY: Melville House Publishing. ISBN 978-1612196015

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אנדריאה דבורקין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Dworkin, HEARTBREAK, The Political Memoir of a Feminist Militants, (2002) pp. 21–22
  2. ^ Dworkin, Heartbreak, pp. 77-81
  3. ^ הפלות מלאכותיות היו אסורות במדינות שונות בארצות הברית. לוחמי זכויות האדם, ודבורקין ביניהם, ראו בכך פגיעה קשה בזכויות הפרט.
  4. ^ ראו LGBT social movements על ארגון המחאה למען זכויות הלהט"ב
  5. ^ John Stoltenberg (1994). "Living with Andrea Dworkin" . Lambda Book Report.
  6. ^ עמליה רוזנבלום, "אנדריאה דבורקין: הריאיון האחרון". פורסם בעיתון "את", ובאתר "מכונת קריאה".