אנדריי גרומיקו

אנדריי גרומיקו
Андрэй Андрэевіч Грамыка
לידה	5 ביולי 1909 (יוליאני); גרומיקי, פלך מוהילב, האימפריה הרוסית
פטירה	2 ביולי 1989 (בגיל 79); מוסקבה, ברית המועצות
מדינה	ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
השכלה	האוניברסיטה הממלכתית הבלרוסית לכלכלה
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
בן או בת זוג	Lydia Gromyko
	אפריל 1946 – 1948
	יעקב מאליק ←
	2 ביולי 1985 – 1 באוקטובר 1988; (3 שנים ו־13 שבועות)
	→ קונסטנטין צ'רניינקו מיכאיל גורבצ'וב ←
	1952–מכהן; (כ־70 שנה)
פרסים והוקרה
	פרס ברית המועצות (1984); מדליית הפטיש והמגל (17 ביולי 1969); עיטור לנין (17 ביולי 1979); מדליית הפטיש והמגל (17 ביולי 1979); עיטור לנין (17 ביולי 1969); עיטור לנין (17 ביולי 1959); עיטור לנין (31 בדצמבר 1966); מסדר קלמנט גוטוולד (1979); עיטור לנין (5 בנובמבר 1945); עיטור לנין (17 ביולי 1984); פרס לנין (1982); עיטור אות הכבוד (30 באוקטובר 1954); עיטור לנין (3 בנובמבר 1944); עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (23 באפריל 1985); עיטור הדגל האדום של העמל (9 בנובמבר 1948); אביר הצלב הגדול של השמש של פרו (1970); מסדר גאורגי דימיטרוב; העיטור הלאומי חוסה מרטי; גיבור העמל הסוציאליסטי; מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין; מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; מדליית ותיק העמל; מסדר הדגל הרפובליקה של הונגריה; מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945; מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות; מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945; מסדר שמש החרות; מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה; מסדר השמש של פרו; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;

אנדריי אנדרייביץ' גרומיקו (ברוסית: Андре́й Андре́евич Громы́ко;‏ 18 ביולי 1909 - 2 ביולי 1989) היה שר החוץ ונשיאה של ברית המועצות.

חייועריכה

נולד בכפר קטן בשם גרומיקי באימפריה הרוסית (בתחומי בלארוס של ימינו). לאחר מלחמת העולם הראשונה סיים גרומיקו את לימודיו התיכוניים במגמת מסחר. לאחר מכן למד במכללה טכנית ליד מינסק.

בשנת 1931 הצטרף גרומיקו למפלגה הקומוניסטית. בהיותו בגיל 30 בשנת 1939 הצטרף גרומיקו למשרד החוץ הסובייטי ומיד עם הצטרפותו נשלח לעבוד בשגרירות הסובייטית בארצות הברית. ב-1943 מונה גרומיקו לשגרירה של ברית המועצות בוושינגטון בארצות הברית ובקובה. בתקופת מלחמת העולם השנייה מילא גרומיקו תפקיד מפתח בתיאום הקשרים בין ברית המועצות וארצות הברית.

ב-1946 מונה גרומיקו לנציגה של ברית המועצות באומות המאוחדות. ביום 29 בנובמבר 1947 - "כ"ט בנובמבר", נמנה גרומיקו, בייצגו את ברית-המועצות, עם התומכים באישור תוכנית החלוקה של ארץ ישראל. קודם להצבעה נאם גרומיקו נאום חוצב להבות לטובת העם היהודי. גרומיקו דיבר על סבלם האיום של היהודים בשנות מלחמת העולם השנייה ועל זכותו של העם היהודי לארץ משלו.

לאחר תקופת כהונה קצרה כשגריר ברית המועצות בבריטניה בין השנים 1952–1953, מונה גרומיקו לתפקיד שר החוץ של ברית המועצות, תפקיד שמילא ברצף במשך 28 שנים. בתקופת כהונתו הארוכה הוא ייצג בנאמנות רבה שרשרת ארוכה של מנהיגי ברית המועצות החל בסטלין עבור דרך חרושצ'וב וברז'נייב וכלה בגורבצ'וב, אשר ראו בנאמנותו תכונה נעלה.

גרומיקו מילא תפקיד חשוב מאוד במשבר הטילים בקובה בשנת 1962. בשיאו של המשבר נקרא לפגישה עם הנשיא ג'ון קנדי והכחיש מכל וכל את העובדה, כי ברית המועצות פרסה טילים בקובה. רוברט קנדי שכתב על משבר הטילים תיאר את התנהגותו של גרומיקו בפגישה עם הנשיא ג'ון קנדי – כחוצפה. כמו כן, הוא היה פעיל בשיחות על הסכמי סאל"ט לצמצום נשק. בשנת 1982 זכה על פועלו בפרס לנין.

בחודש יולי 1985, לאחר תקופת כהונה בת 28 שנים כשר חוץ, החליט מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית מיכאיל גורבצ'וב, כי גרומיקו ימונה ליושב ראש הסובייט העליון, בניגוד לנוהג הבלתי רשמי שלפיו מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית משמש בשני התפקידים. לאחר שלוש שנים בתפקיד יושב ראש נשיאות הסובייט העליון, דהיינו נשיא המדינה, גרומיקו פרש, משום שלדבריו - חש כי זמנו חלף והוא איננו בעניינים עוד.

גרומיקו נפטר ב-2 ביולי 1989, שלושה ימים לפני יום הולדתו ה-80.

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא אנדריי גרומיקו בוויקישיתוף

Richard Cavendish, Andrei Gromyko appointed Soviet Foreign Minister
אנדריי גרומיקו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אנדריי גרומיקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)