אנדריי גרומיקו

דיפלומט סובייטי

אנדריי אנדרייביץ' גרומיקורוסית: Андре́й Андре́евич Громы́ко;‏ 18 ביולי 19092 ביולי 1989) היה מדינאי סובייטי שכיהן כשר החוץ של ברית המועצות, שגריר באו"ם ויושב ראש הסובייט העליון.

אנדריי גרומיקו
Андрэй Андрэевіч Грамыка
לידה 5 ביולי 1909 (יוליאני)
גרומיקי, פלך מוהילב, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 ביולי 1989 (בגיל 79)
מוסקבה, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
השכלה האוניברסיטה הממלכתית הבלרוסית לכלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים דוקטור נאוק לכלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
בן או בת זוג Lydia Gromyko עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Anatoly Gromyko, Emilia Andreevna Gromyko עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ברית המועצות (1984)
  • עיטור לנין (31 בדצמבר 1966)
  • עיטור לנין (17 ביולי 1969)
  • עיטור לנין (17 ביולי 1959)
  • מסדר גאורגי דימיטרוב
  • עיטור לנין (5 בנובמבר 1945)
  • מסדר הדגל הרפובליקה של הונגריה
  • מדליית הפטיש והמגל (17 ביולי 1969)
  • מדליית הפטיש והמגל (17 ביולי 1979)
  • מסדר השמש של פרו
  • עיטור לנין (17 ביולי 1979)
  • עיטור לנין (17 ביולי 1984)
  • אביר הצלב הגדול של השמש של פרו (1970)
  • Grand Cross of the Order of Merit of the Polish People's Republic
  • מסדר קלמנט גוטוולד (1979)
  • מסדר שמש החרות
  • מדליית ותיק העמל
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • עיטור הדגל האדום של העמל (9 בנובמבר 1948)
  • עיטור לנין (3 בנובמבר 1944)
  • עיטור אות הכבוד (30 באוקטובר 1954)
  • העיטור הלאומי חוסה מרטי
  • פרס לנין (1982)
  • מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
  • מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה
  • עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (23 באפריל 1985)
  • מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • מסדר האריה הלבן
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שגריר רוסיה באומות המאוחדות
אפריל 1946 – 1948
יו"ר נשיאות הסובייט העליון של ברית המועצות
2 ביולי 1985 – 1 באוקטובר 1988
(3 שנים)
שגריר ברית המועצות בארצות הברית
22 באוגוסט 1943 – 11 באפריל 1946
(שנתיים)
מברק נוביקוב
שגריר ברית המועצות לממלכה המאוחדת
14 ביוני 1952 – 19 באפריל 1953
(310 ימים)
Georgy Zarubin
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו

עריכה

נולד בכפר קטן בשם גרומיקי באימפריה הרוסית (בתחומי בלארוס של ימינו). לאחר מלחמת העולם הראשונה סיים גרומיקו את לימודיו התיכוניים במגמת מסחר. לאחר מכן למד במכללה טכנית ליד מינסק.

בשנת 1931 הצטרף גרומיקו למפלגה הקומוניסטית. בהיותו בגיל 30 בשנת 1939 הצטרף גרומיקו למשרד החוץ הסובייטי ומיד עם הצטרפותו נשלח לעבוד בשגרירות הסובייטית בארצות הברית. ב-1943 מונה גרומיקו לשגרירה של ברית המועצות בוושינגטון בארצות הברית ובקובה. בתקופת מלחמת העולם השנייה מילא גרומיקו תפקיד מפתח בתיאום הקשרים בין ברית המועצות וארצות הברית.

ב-1946 מונה גרומיקו לנציגה של ברית המועצות באומות המאוחדות. ביום 29 בנובמבר 1947 - "כ"ט בנובמבר", נמנה גרומיקו, בייצגו את ברית המועצות, עם התומכים באישור תוכנית החלוקה של ארץ ישראל. חצי שנה לפני ההצבעה, ב-14 במאי,[1] נאם גרומיקו נאום חוצב להבות לטובת העם היהודי. גרומיקו דיבר על סבלם האיום של היהודים בשנות מלחמת העולם השנייה ועל זכותו של העם היהודי לארץ משלו.

לאחר תקופת כהונה קצרה כשגריר ברית המועצות בבריטניה בין השנים 19521953, מונה גרומיקו לתפקיד שר החוץ של ברית המועצות, תפקיד שמילא ברצף במשך 28 שנים. בתקופת כהונתו הארוכה הוא ייצג בנאמנות רבה שרשרת ארוכה של מנהיגי ברית המועצות, החל בסטלין, עבור דרך חרושצ'וב וברז'נייב וכלה בגורבצ'וב, אשר ראו בנאמנותו תכונה נעלה.

גרומיקו מילא תפקיד חשוב מאוד במשבר הטילים בקובה בשנת 1962. בשיאו של המשבר נקרא לפגישה עם הנשיא ג'ון קנדי והכחיש מכל וכל את העובדה שברית המועצות פרסה טילים בקובה. רוברט קנדי, שכתב על משבר הטילים, תיאר את התנהגותו של גרומיקו בפגישה עם הנשיא ג'ון קנדי חוצפה. כמו כן, הוא היה פעיל בשיחות על הסכמי סאל"ט לצמצום נשק. בשנת 1982 זכה על פועלו בפרס לנין.

בחודש יולי 1985, לאחר תקופת כהונה בת 28 שנים כשר חוץ, החליט מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית מיכאיל גורבצ'וב, כי גרומיקו ימונה ליושב ראש הסובייט העליון, בניגוד לנוהג הבלתי רשמי שלפיו מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית משמש בשני התפקידים. לאחר שלוש שנים בתפקיד יושב ראש נשיאות הסובייט העליון, דהיינו נשיא המדינה, גרומיקו פרש, משום שלדבריו - חש כי זמנו חלף והוא איננו בעניינים עוד.

גרומיקו נפטר ב-2 ביולי 1989, שלושה ימים לפני יום הולדתו ה-80.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אנדריי גרומיקו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מיכאל בר-זוהר, קיצור תולדות ישראל, עמ' 19.