אנדריי שפטיצקי
אנדריי שפטיצקי (באוקראינית: Андрей או Роман Марія Олександр Шептицький, בפולנית: Andrzej או Roman Maria Aleksander Szeptycki; 29 ביולי 1865 – 1 בנובמבר 1944) היה הארכיבישוף המטרופוליטני של הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית בלבוב, עיר, שלפני מלחמת העולם השנייה השתייכה לפולין.
.jpg) | |||||||||||||
| לידה |
29 ביולי 1865 Prylbychi, הרפובליקה הפולנית השנייה  | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 בנובמבר 1944 (בגיל 79) לבוב, ברה"מ | ||||||||||||
| מדינה |
ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), הרפובליקה העממית של אוקראינה, הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה, פולין | ||||||||||||
| מקום קבורה |
קתדרלת גאורגיוס הקדוש | ||||||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת ורוצלב | ||||||||||||
| דת |
הכנסיה היוונית קתולית אוקראינית, הכנסייה הקתולית | ||||||||||||
| שושלת House of Szeptycki | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
חלק ממאמיני הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית בפולין, כנסייה עצמאית בעלת מסורת משלה המצויה באחדות מלאה עם האפיפיור, שמספרם הגיע לשלושה מיליון, היו לאומנים אוקראינים אנטישמים שהשתתפו ברצח יהודי מזרח פולין.
בה בעת, מנהיגם, שפטיצקי, היה בקשרי ידידות עם רבנים ועם אישי ציבור יהודיים, התנגד לפגיעה ביהודים ופעל להצלתם במלחמת העולם השנייה.
עם כיבוש אזור לבוב בעת פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות, ביוני 1941, בירך שפטיצקי על הכיבוש הגרמני שכן התנגד לקומוניזם וקיווה שאוקראינה תקבל עצמאות מידי גרמניה. עם זאת, ניסה שפטיצקי לפעול נגד רצח היהודים בידי האוקראינים וזאת על ידי איגרות רועים שהפיץ, ובהן הטיף להפסקת רציחות היהודים. השפעתן של האיגרות אינה ידועה, אך הוא ציווה על קליטת יהודים ומתן חסות ליהודים במוסדות שהיו כפופים לו וכן הורה למספר בכירים בכנסייה, בהם אחיו, קלימנטי שפטיצקי, לעשות כמותו ולהציל יהודים ובייחוד ילדים.
ביוגרפיה
עריכהנולד בכפר פריבליצ'י שליד יבוריב (אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, וכיום באוקראינה) בשם רומן מריה אלכסנדר שפטיצקי במשפחת אצולה גליציאנית. הוא היה השלישי מבין שבעת הבנים של גראף (רוזן) יאן קנטי שפטיצקי ואשתו זופיה לודביקה צציליה קונסטנציה שפטיצקי. אביו היה בעל אדמות אמיד, ציר בלנדטאג של ממלכת גליציה ולודומריה ולאחר מכן חבר במועצה הקיסרית של האימפריה האוסטרו הונגרית. אימו הייתה סופרת וציירת. שני אחיו הגדולים מתו בגיל צעיר (אחד בגיל שנתיים ושני בגיל 16), כך שהוא היה למעשה לילד הבכור במשפחה. בין מאחיו הקטנים: קלימנטי שפטיצקי (איש הכנסייה וחסיד אומות העולם) סטניסלב שפטיצקי, גנרל בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית ובהמשך בצבא פולין.
עד גיל 12 התחנך בבית ולאחר מכן למד בגימנסיה בקרקוב. בגיל 18 התנדב לשירות בצבאי, כעבור כחצי שנה חלה בשנית בצורה קשה. לאחר שהחלים, עזב את השירות הצבאי בעצת הרופאים. למד משפטים באוניברסיטת ברסלאו. במהלך הלימודים התקרב מאוד לדת. בשנת 1888 סיים את לימודי המשפטים ובאותה השנה הפך לנזיר במסדר באזיל הקדוש. עם קבלת נדרי הנזיר על עצמו קיבל את השם "האב אנדריי" (בשם הזה יהיה מוכר עד סוף חייו). בהמשך עבר הסמכה לכמורה והיה לכומר בפשמישל ולאחר מכן בדוברומיל. ב1892 - 1894 למד בסמינריון של מסדר הישועיים בקרקוב. ב1896 - 1898 היה אב מנזר בלבוב. בשנת 1899 מונה לבישוף של סטניסלב. בשנת 1900 מונה לארכיבישוף מטרופוליטני של הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית (תפקיד אותו הוא ימלא עד סוף חייו). בשנת 1906 נבחר לחבר בלאנדטג של ממלכת גליציה ולודומריה.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה, נכבשה לבוב על ידי הצבא הרוסי. שפטיצקי נעצר על ידי שלטונות הכיבוש הרוסים , הואשם בפעילות אנטי-רוסית וגורש לרוסיה. הוא הוחזק בתנאים מכובדים במנזר בעיר סוזדל. לאחר מהפכת פברואר ברוסיה - שוחרר ממאסרו. לאחר חתימת הסכם השלום בברסט-ליטובסק בין רוסיה הסובייטית ומדינות המרכז, הצליח שפטיצקי לשוב ללבוב. בסוף אותה שנה, לאחר התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית והשתלטות הצבא הפולני על העיר - הוא נעצר שוב. הפעם באשמת תמיכה בלאומנים אוקראינים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- מידע על שפטיצקי במאמר מאת נחום בוגנר, קשיי הצלה בפולין וגורמיהם, באתר יד ושם
- תיאור הצלת ילדים יהודים בתקופת השואה בסיועו של שפטיצקי, במאמר "ילדי המנזרים: הצלת ילדים יהודים במנזרים בפולין בתקופת השואה", מאת נחום בוגנר, באתר יד ושם
- יוסי מלמן ואסף כרמל, שינדלר האוקראיני, הארץ
- אנדריי שפטיצקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אנדריאס שפטיצקי (1865-1944), גראף, דף שער בספרייה הלאומית
