אנהדוניה
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
אנהדוניה (בלועזית: Anhedonia; מיוונית: αν (אנ) - ללא, ηδονή (הדונה) - הנאה; על פי האקדמיה ללשון העברית: אִי-נֶהֱנוּת[1]) היא היעדר יכולת לחוות הנאה מגירויים שבאופן נורמלי יהיו מתגמלים[2]. למשל: אירועי חיים הנחשבים למהנים, כגון אכילה, פעילות גופנית, ואינטראקציות חברתיות או מיניות.
| מאפיינים: הפרעות נפשיות, הפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעת אישיות סכיזואידית, סכיזופרניה, דיכאון קליני | |
| תחום |
פסיכיאטריה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D059445 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
MB24.2 |
  | |
הדוניזם היא התורה שלפיה ההנאה או האושר (של החושים, או לפי חסידי אפיקורוס - של הנפש כולה) צריכה להיות השאיפה המרכזית בחיים.
אנהדוניה מזוהה כאחד מתסמיני המפתח של דיכאון[2] ב-DSM וב-ICD. אנהדוניה קיימת גם בסכיזופרניה, שבה היא אחת מארבעת התסמינים השליליים העיקריים להפרעה (שלושת הנוספים הם אפקט שטוח, אלוגיה ואבוליציה), וכן גם בהפרעה סכיזואפקטיבית, בהפרעת אישיות סכיזואידית ובהפרעות נפשיות נוספות.
המושג אנהדוניה הונהג לראשונה בפסיכולוגיה המערבית על ידי תאודול ריבו בספרו "הפסיכולוגיה של הרגשות" בשנת 1896.
הגורמים לאנהדוניה עריכה
אנהדוניה יכולה לנבוע מההתמוטטות במערכת החיזוק של המוח, שקשורה במוליך העצבי דופמין. מחקרים שבוצעו על ידי Paul Keedwell, MD באוניברסיטת קולומביה, מצאו כי מוחותיהם של משתתפים שהיו בדיכאון קליני נאלצו לעבוד קשה יותר כדי לחוות את תהליך ההתנסות במערכת החיזוק. למרות שהמחקרים הקודמים האמינו שדופמין מעורב בעיקר בחוויה הסובייקטיבית של הנאה, ב-20 השנים האחרונות התרחש שינוי בתפיסה הרעיונית, וכיום הדעה המקובלת היא שדופמין משפיע בעיקר על היבטים שונים של ציפייה במערכת החיזוק, למידה ומוטיבציה.
אנהדוניה היא גם תופעת לוואי נפוצה יחסית של נוירולפטיות antidopaminergic או תרופות אנטי-פסיכוטיות, כמו גם תופעת לוואי של גמילה מחומרים מעוררים כמו phenethylamines, או אמפטמינים.
מאפייני אנהדוניה עריכה
ניתן להבחין בסוגים רבים של דיכאון פתולוגי. לפעמים מתקיים רק חוסר שמחה פסיבית, קדרות, נכאים ותוגה, רפיון, דכדוך, חוסר עניין ולהט וחוסר השתחררות. פרופ' ריבו (Ribot) הציע את השם אנהדוניה כדי לייעד לבסס וליישב את המצב הזה. "המצב של anhedonia, אם יורשה לי לטבוע מילה חדשה כדי להתאים ולהשוות את המצב הזה עם analgesia (חוסר רגישות לכאב, אַל-כְּאֵב; השקטת כאב)", הוא כותב, "נחקרה מעט מאוד, אבל היא קיימת."
אנהדוניה יכולה להיות מאופיינת בהפרעות נפשיות שכוללת הפרעות במצב רוח, הפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות סכיזואידית וסכיזופרניה. לדוגמה, קריטריון 7 DSM-IV להפרעת אישיות גבולית: "רגשות כרוניים של ריקנות." תוצאות מצביעות על כך שהריקנות קשורה במידה זניחה לשעמום, שקשור בקירוב הדוק לרגש של חוסר תקווה, מבודד פתולוגית, ומבודד, והוא מניב חזק של דיכאון ומחשבות אובדניות (אך לא חרדה או ניסיונות התאבדות). ממצאים העולים בקנה אחד עם הבדיקה החדשה של DSM-IV לגבי קריטריון 7 להפרעת אישיות גבולית. בנוסף, ממצאים מצביעים על כך שריקנות פתולוגית נמוכה משפיעה משמעותית וחיובית במצוקה פסיכיאטרית. אנשים שסכיזופרניה תקפה לגביהם לעיתים קרובות מתארים את עצמם בתחושה רגשית של ריק.
הפרעות מצב רוח נצפות באופן תדיר ובדרך כלל בהפרעות פסיכיאטריות רבות. שינויים במצבי רוח מטרידים עלולים להתרחש כתוצאה מאירועי חיים מלחיצים והם אינם נדירים בתקופות של מחלה גופנית. בעוד אנהדוניה יכול להיות תכונה של שינויים במצב רוח כזה, קיומו של האחד לא בהכרח מעיד על קיומו של השני.
אנהדוניה בתרבות עריכה
- על דוד המלך בזקנותו מסופר על מצב של אנהדוניה: "ויכסוהו בבגדים ולא ייחם לו", עד שהובאה לפניו אבישג השונמית.
- הזמרת הרוסייה יאנקה דיאגילבה הקליטה ב-1989 אלבום בשם "Ангедония" (אנהדוניה ברוסית) ששיר הנושא שלו עוסק בחוסר היכולת לחוות הנאה. למרות שבפועל דיאגילבה לא אובחנה כאנהדונית אלא כמתמודדת עם דיכאון, היא ראתה את עצמה כסובלת מההפרעה לאחר ששמעה אודות המושג וייחסה אותו למשברים שחוותה בחייה והשפעתם עליה.
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ אִי־נֶהֱנוּת במילון פסיכולוגיה (תשנ"ד), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ 1 2 Ranganath, A., & Jacob, S. N. (2016). Doping the mind: dopaminergic modulation of prefrontal cortical cognition. The Neuroscientist, 22(6), 593-603.