אנה הרמן

משוררת ישראלית

אנה הרמן (נולדה ב-25 במאי 1973) היא משוררת, מתרגמת ועורכת ספרות ישראלית.

אנה הרמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 במאי 1973 (בת 51)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולדה בירושלים. שיריה הראשונים ראו אור בשנת 1994 בכתב העת הספרותי "אֵב", בעריכת דורי מנור, תחת השם שמרית צור. בהמשך, החלה להזדהות בשם אנה הרמן. "אנה" הוא שמה הפרטי של אם-סבתה מצדה אימה ו"הרמן" הוא שם המשפחה של סבתה.[1]

מאז 1997 ראו שיריה אור במוסף "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ" ולאחר מכן בכתב העת "הו!", שהייתה לאחת ממייסדותיו יחד עם דורי מנור ובכתבי-עת נוספים.

ב-2001 ראתה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד הלברית על-פי סדרת ליתוגרפיות מאת אדוארד מונק לאופרה "אלפא ואומגה" שכתבה יחד עם דורי מנור. האופרה הולחנה על-ידי גיל שוחט והועלתה על במת האופרה הישראלית בחורף 2001 בניצוח גארי ברתיני. שנה לאחר מכן, פורסם ספר הביכורים של הרמן, "חד-קרן". לאחריו פורסמו "ספר הרפואות הפשוטות" בשנת 2006 ועשור לאחר מכן, "התאומה הנראית". שלושת הספרים ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בסדרת "ריתמוס".

מאז שנת 2013 מלווה כותבים, עורכת ספרי שירה, בהם ספרי שירה של משוררות כמו זוכת פרס ספיר עופרה עופר אורן, דלילה מסל גורדון, גל נתן וקרן קולטון וכן מנחה סדנאות שירה.

בשנים 20122016 פרסמה בקביעות מאמרים על ספרות ילדים במוסף "ספרים" של עיתון "הארץ". בשנים 2016–2017 הנחתה סדנת שירה במסגרת המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

הרמן מפרסמת בקביעות משירתה בכתבי עת לספרות ולשירה עברית. המרכזי שבהם כיום הוא כתב העת מאזנים.[2]

הערכה ופרסים

עריכה

על ספריה ועבודתה הספרותית זכתה הרמן בפרסים ספרותיים ובהם: פרס ורטהיים לשירה לשנת 2005 מטעם אוניברסיטת בר-אילן, פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2007, פרס אקו"ם על שם נתן אלתרמן לשנת 2015, פרס ברנשטיין לשנת 2017 ופרס לנדאו לשנת 2021.

שיריה של הרמן תורגמו לאנגלית על-ידי ליסה כץ ואדריאנה ג'ייקובס. האחרונה פרסמה מאמר אקדמי על שירתה של הרמן, בכתב העת המדעי Michigan Quarterly Review והקדישה דיון לייחודו של השיר "מהמ" מאת הרמן.[3]

ב-2017 הקדיש כתב העת "הו!" לכבודה מדור בגיליון ה-15. במדור זה פורסמו מאמרים על אודות שירתה מאת סיון בסקין, נוית בראל, רחל אלבק-גדרון, אדריאנה ג'ייקובס ועמרי לבנת.

ב-2020, במסגרת פרויקט "טיפואטיקה", בהנחיית הסופרת אסתי ג' חיים, יצרו סטודנטים לטיפוגרפיה מסמינר הקיבוצים כרזות שנוצרו כולן בעקבות שירים מאת אנה הרמן. התערוכה התקיימה בסמינר הקיבוצים ביוני 2020.

באוקטובר 2021, במסגרת פסטיבל הפסנתר, עלה המופע "שילה פרבר שרה אנה הרמן", שבמהלכו שרה שילה פרבר משיריה של אנה הרמן בלחנים חדשים משלה.

חייה האישיים

עריכה

מתגוררת בתל אביב עם בתה היחידה, נגה מרים. בת זוגה של הרמן היא המוזיקאית שילה פרבר.

יצירתה

עריכה

ספרי שירה

עריכה
  • חד-קרן: שירים, 2002. הקיבוץ המאוחד: סדרת ריתמוס.
  • ספר הרפואות הפשוטות, 2006. הקיבוץ המאוחד: סדרת ריתמוס.
  • התאומה הנראית: שירים, 2016. הקיבוץ המאוחד: סדרת ריתמוס.

תרגומים

עריכה
  • היומנים של סילביה פלאת (סילביה פלאת), 2002. ידיעות אחרונות.
  • צל וחיזיון בירושלים: בראייתם של הסופרים-הנוסעים ובאמנויות של המאה ה-19 (דויד מנדלסון), 2002. ידיעות אחרונות.
  • שקספיר – על אהבה (שקספיר), 2006. כנרת.
  • בארץ מאמע לשון (דויד רוסקיס), 2010. הקיבוץ המאוחד.
  • כרוך סביב צווארך (צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה), 2011. מחברות לספרות.
  • רישום של העבר (וירג'יניה וולף), 2011. מודן.
  • סוס מלחמה (מייקל מורפורגו), 2011. ידיעות אחרונות.
  • מכה על חטא (פטריק פלאנרי), 2017. אחוזת בית.

תרגומיה לשירים מאת ויליאם שקספיר, סילביה פלאת, ויליאם בלייק, אלן גינסברג ואלפרד טניסון ראו אור מאז שנת 1997 בכתב-העת "הו!" ובמוסף "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ".

ספרים בעריכתה

עריכה
  • הלשון הגדולה של אמא מאת דלילה מסל גורדון, 2015. אבן חושן.
  • ספר שמואלה מאת דלילה מסל גורדון, 2017. אבן חושן.
  • תעבירי את הסכין מאת חלי טל שלם, 2018. פרדס.
  • מחזור ראשון מאת לאה שפיגלר, 2018. פרדס.
  • מה המים יודעים על צמא מאת עופרה עופר אורן, 2018. עיתון 77.
  • החיים העצובים של עמיקם ומתתיהו מאת דלילה מסל גורדון, 2018. אבן חושן.
  • זר התפרקות אדום מאת ירון גילת, 2018. פרדס.
  • עינה של האורקל מאת אורית פוטשניק, 2019. פרדס.
  • הלטאות הסגולות בחוץ מאת גל נתן, 2020. פרדס.
  • שירי לי שיר מאת כריסטינה רוזטי בתרגום עופרה עופר אורן, 2020. עיתון 77.
  • מחק פרח לב הזהב מאת ענת רוסמן, 2021. פרדס.
  • הנדסת אורות מאת גל נתן, 2024. נצח.
  • סמוך לחום הגוף שלך מאת קרן קולטון, 2024. עיתון 77.

פרסים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Anna Herman, www.poetryinternational.com (בהולנדית)
  2. ^ אנה הרמן, באתר מאזניים, דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים
  3. ^ Anna Herman, MMHMM, Michigan Quarterly Review 52, Spring 2013