אנחנו לא ניפרד לעולם

סרט תיעודי ישראלי

אנחנו לא ניפרד לעולם הוא סרט תיעודי ישראלי בבימויו של אלון גור אריה אודות חייו של השחקן, המפיק והבמאי יהודה בארקן. הסרט נבחר להשתתף בתחרות התיעודית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה בשנת 2022[1], בפסטיבל קולנוע דרום[2] ושודר בערוצים HOT8 וערוץ YES ישראלי בתאריך 12 בדצמבר באותה שנה והפך לנצפה ביותר באותו חודש בHOT8[3].

אנחנו לא ניפרד לעולם
פוסטר הסרט
פוסטר הסרט
בימוי אלון גור אריה
הופק בידי עופר נעים, משה אדרי, ליאון אדרי
תסריט אלון גור אריה, עופר נעים
שחקנים ראשיים יהודה בארקן
מוזיקה גל פדה
צילום עידו ברלד
מדינה ישראל
הקרנת בכורה 12 באוקטובר 2022
משך הקרנה 87 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שם הסרט הוא ציטוט מפורסם מתוך הסרט "אבא גנוב".

עלילה עריכה

בפרסום המקדים לפסטיבל חיפה נכתב כי יהודה בארקן חוזר בפעם האחרונה לספר את סיפור עלייתו ונפילתו. איך הפך לאחד האנשים החזקים בתעשיית הקולנוע הישראלית, כשהפיק, שיחק, כתב והשקיע את כספו הפרטי בסרטיו.

לצד חומרי ארכיון שטרם נראו יסופר כיצד החליט ברקן לנצח את המערכת בדרך שלו. מתפקידים ראשונים ב"הוא הלך בשדות" ו"לופו", מצא את עצמו מחליף ז'אנרים כזיקית – סרטי הבורקס, סרטי המתיחות השנויים במחלוקת ומלודרמות כמו "אבא גנוב".

כשנכשל בחייו האישים (נישואין שהתפרקו, בת בברזיל שלא הכיר) דאג לכתוב "סוף הוליוודי" למשברים שפקדו אותו ולצלם אותם כסצנות בסרטיו. כשהיה בשיא כוחו, החליט שהוא חזק מספיק כדי "להמר על כל הקופה" ולמלא בעצמו את כל התפקידים ביצירת סרטי קולנוע, והתרסק.

קריינות בגוף ראשון עריכה

הסרט נפתח בלוויה, כשקולו של המנוח נשמע מנסה לברר אם מדובר במתיחה. כשמתחוור לו שמדובר בקבורתו שלו עצמו, הוא מציין שזו לא הפעם הראשונה, מבקרים תמיד ניסו לקבור אותו. קולו ממשיך להיות שזור בין קטעי ארכיון ומרואיינים מתעשיית הקולנוע, בני משפחה ואושיות מצמתים בחייו, חלקם מבקרים את החלטותיו ומוסריות מעשיו. בארקן מצדו מגיב לדבריהם ואף מתעמת עם המרואיינים ועם עצמו על השלכות מעשיו לאורך השנים.

בראיונות סירבו יוצרי הסרט ובני המשפחה לגלות איך נוצרה הקריינות של בארקן בגוף ראשון. הועלו השערות שקולו של בארקן שנפטר שנתיים לפני הקרנת הסרט נוצר על ידי בינה מלאכותית, אחרים העריכו כי מדובר חקיין, דיפ פייק או איסוף מילים מתוך ראיונות קודמים והרכבתן מחדש. גור אריה ציין במספר ראיונות שהוחלט לשמור על מסתורין סביב התשובה לשאלת הקריינות במשך שבוע ימים מבכורת הסרט כדי לייצר אווירת מתיחה בסגנון יהודה בארקן.

מבקר הטלוויזיה תומר קמרלינג התייחס לנושא באתר מאקו: "אני לא זוכר שראיתי שימוש כזה בקריינות (כלומר, בסרט תיעודי. מונולוג של מנוח זה משהו שבקולנוע העלילתי הולך אחורה עד "שדרות סאנסט" מ-1950)[4].

בכתבת "אולפן שישי" בשידורי קשת, כשבוע אחרי שעלתה השאלה בתקשורת ציין גור אריה שההימורים לגבי מקור הקול נוטים לכיוון ה"AI" הופיע בנו של בארקן, עידו, ואמר: "אני ה-AI"[5].

משתתפים עריכה

בין המרואיינים: יגאל שילון, ניצה שאול, ששי קשת, קרוליין לנגפורד, משה טימור, איילת מנחמי, אריה מוסקונה, אלי תבור, זאב רווח, ישראל גודסדינר, ננסי ברנדס, יעקב גולדווסר, עדנה לב, צחי נוי, אודי סופר, בני כרמלי, משה אדרי, פולי רשף, איילת קורץ, בן ציון, יוחנן חורחה וולר, שלמה אבידן, עידו ברקן, רועי ברקן, דנה ברקן, נילי ברקן גולן, רעיה לבנון, יהודית יגרמן, הרצל כהן, איצ'ה (קומיקאי), ג'ודי פאר, דורין כפיר, אפי עג'מי.

פיתוח עריכה

הבמאי אלון גור אריה שנהג לערוך הרצאות על ביוגרפיות של קולנוענים וקומיקאים, הגיע למשרדו של המפיק עופר נעים (איתו הפיק בעבר את סרטיו "מבצע ביצה" ו"המוסד") במטרה ליצור סרט תיעודי. נעים, שהיה חבר של בארקן ואף הפיק את הסרט האחרון בכיכובו "אהבה בשלייקס", חיפש שותף ליצירת סרט בנושא מאז פטירתו.

זו ההפקה הראשונה אי פעם המשותפת ל-YES ו-HOT וסרטו התיעודי הראשון של גור אריה.

הפקה עריכה

לצורך הפקת הסרט הומרו מחדש המאסטרים המקוריים של חלק מסרטיו בתהליך טלסינה וכך "חייך אכלת אותה", "לופו", "צ'רלי וחצי", "סנוקר" ואחרים זכו לתמונה וצבעים באיכות גבוהה במיוחד. משפט העלמות המס של בארקן צולם על ידי בנו עידו בזמן אמת בבית משפט השלום ברחובות.

ב-12 בדצמבר 2022 נערכה הקרנת הבכורה של הסרט באורך 90 דקות (YES) ובגרסת שני פרקים (HOT).

כרזה עריכה

בכרזת הסרט שלושה אנשים מחובקים, שלושתם הם בארקן בגלגולים שונים של חייו. משמאל דמותו של צ'רלי מתקופת סרטי הבורקס של תחילת שנות השבעים, במרכז צ'יקו בן דוד מסרטי אבא גנוב של שנות השמונים-תשעים, ומימין בארקן משנות האלפיים אחרי חזרתו בתשובה. מתחתם הכיתוב 'אנחנו לא נפרד לעולם'. זו מחווה למונטאז'ים של כוכבים הוליוודיים עם עצמם בצעירותם. את הכרזה עיצב שיין הורוביץ ע'פ רעיון של גור אריה.

ביקורות עריכה

הסרט הוקרן בפסטיבל חיפה 2022 כחלק מהתחרות התיעודית.

למחרת הפסטיבל כתבה המבקרת נעמה רק באתר וואלה על הסרט "דיוקן מצחיק וגם עצוב שלא מתעלם מהמורכבות של בארקן כדמות ציבורית וכיוצר... זו ביוגרפיה מכובדת לאדם שראה בעצמו האאוטסיידר האולטימטיבי, אבל לא מכובדת מדי בשביל לדלג על נושא חשוב כמו הומור פלוצים[6]".

באתר ביקורות הקולנוע "עין הדג" כתב יהונתן צוריה "יוצרי הסרט הצליחו לעמוד באתגר של ליצור סרט מצחיק על אדם מצחיק, תוך כדי שהם מצליחים עדיין לכבד את מה שהוא עשה... מה שחותם את העסק ומעלה את הסרט להיותו אחד מהסרטים הכי טובים לסוגו... הוא לא מייפה את הדברים. בקיצור, הסרט לא נועד (רק) למעריצי בארקן, אלא אולי דווקא בעיקר למי שאינו נמנה עם אוהביו, שיכול לבחון מחדש את דמותו ואת המורכבות שלה באופן מצחיק וקורע מצחוק"[7]"

ייצוג נשי עריכה

מבקרת הקולנוע מרלן וניג פרסמה מאמר שמנתח את הייצוג הנשי כפי שהוא משתקף בסרט במגזין פרוטפוליו "סגנון הבימוי של גור אריה, שאינו דוקומנטריסט, הוא שינוי מרענן שהופך את העלילה לקלילה, לא חפה מביקורת ויחד עם זאת שוזרת אותה ברוח טובה... זו הזדמנות טובה לרפלקסיה עבורנו הנשים כדי להבין את הדרך הארוכה שעבר הדימוי שלנו בקולנוע הישראלי, ובתוך כך להבין כיצד השתנתה התודעה שלנו כחברה ביחס למעמדן של נשים[8]"

מבקר הטלוויזיה ניר וולף כתב ב"ישראל היום": לזכותו של הסרט ייאמר כי יוצריו הבינו שבארקן לבדו כבר לא ממש עומד במבחן הזמן. הוא חלק מדור שנכחד. לפיכך, "אנחנו לא ניפרד לעולם" משקיע לא מעט דקות ושיחות כדי לעמת את המציאות של ימינו עם הראייה הסקסיסטית ועם סוג ההומור שהובילו את סרטי המתיחות והקומדיות שיצר בארקן בשנות ה-80"

בתרבות הפופולרית עריכה

בתוכנית "זה לא אולפן שישי" ביצעו ארז טל וישראל קטורזה מערכון פרודי קצר על הקריינות של בארקן המת[9].

ארז טל עצמו מופיע בסרט בקטע ארכיון מתוך "העולם הערב" שצוחק על חוסר המוסריות והוולגאריות של בארקן בתקופת סרטי המתיחות שיצר[10].

פסטיבלים עריכה

הפקה עריכה

  • הפקה: סרטי יונייטד קינג
  • בימוי: אלון גור אריה
  • תסריט: אלון גור אריה, עופר נעים
  • עריכה: איל סיבי
  • צילום: עידו ברלד
  • עיצוב אומנותי: נריה בן ארי
  • מוזיקה מקורית: גל פדה
  • מפיקים: משה אדרי, ליאון אדרי, עופר נעים
  • תחקיר: שני ארנהיים

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה