אנטוניו גוטרש
אנטוֹניוּ מנואל דה אוליביירה גוטרש (בפורטוגזית: ⓘ?, הגייה: [ɐ̃ˈtɔnju ɡuˈtɛʁɨʃ]; נולד ב-30 באפריל 1949) הוא פוליטיקאי פורטוגלי, המכהן מ-1 בינואר 2017 כמזכ"ל האו"ם. בשנים 2005–2015 כיהן כנציב העליון של נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), וקודם לכן כיהן כראש ממשלת פורטוגל וכנשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי.
 | |||||
| לידה |
30 באפריל 1949 (בן 74) ליסבון, פורטוגל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | אנטוניו מנואל דה אוליביירה גוטרש | ||||
| שם לידה |
António Manuel de Oliveira Guterres  | ||||
| מדינה |
 פורטוגל | ||||
| השכלה |
המכון הטכני הגבוה (1971) | ||||
| מפלגה | המפלגה הסוציאליסטית | ||||
| בן או בת זוג |
קתרינה מרקש דה אלמיידה ואש פינטו (אפריל 2001–?) | ||||
|
www | |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
אנטוניו גוטרש נולד ב-30 באפריל 1949 בליסבון בירת פורטוגל, לווירז'יליו דיאש גוטרש ואילדה קנדידה דה אוליביירה. הוא גדל בליסבון, ובשנת 1971 סיים לימודים בפיזיקה והנדסת חשמל באוניברסיטת ליסבון. הוא החל ללמד באוניברסיטה, אולם בעקבות מהפכת הציפורנים ב-25 באפריל 1974, הפסיק את הקריירה האקדמית שלו ועבר לפוליטיקה.
גוטרש הצטרף למפלגה הסוציאליסטית, ועד מהרה הפך לאחד ממנהיגיה. בשנים 1974–1975 שימש כראש הלשכה לתעשייה. בשנים 1976–1995 כיהן כציר בפרלמנט. בשנת 1992 מונה לראש המפלגה הסוציאליסטית ולמנהיג האופוזיציה מול ממשלתו של אניבל קבאקו סילבה. בספטמבר 1992 מונה לסגן-נשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי.
בשנת 1995, לאחר פרישתו של סילבה, ניצחה המפלגה הסוציאליסטית בבחירות הכלליות, וגוטרש נבחר לראש ממשלת פורטוגל ב-28 באוקטובר 1995. ממשלתו הראשונה של גוטרש נהנתה מצמיחה כלכלית במדינה שאפשרה הגברה של שירותי רווחה וביטחון לאומי. בשנת 1999 נבחר גוטרש בשנית לראשות הממשלה, וכן מונה לנשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי, תפקיד אותו מילא עד שנת 2005. הוא כיהן גם כנשיא המועצה האירופית מינואר עד יולי 2000.
כהונתו השנייה של גוטרש לא הייתה מוצלחת כקודמתה. המדינה סבלה מנסיגה כלכלית והמפלגה הסוציאליסטית סבלה מסכסוכים פנימיים. בעקבות בחירות בתוך המפלגה הסוציאליסטית בדצמבר 2001, שבהן כוחו של גוטרש נחלש משמעותית, הוא החליט לפרוש מן הפוליטיקה. בעקבות התפטרותו פיזר נשיא פורטוגל ז'ורז'ה סמפאיו את הפרלמנט והכריז על עריכת בחירות חדשות. בבחירות ניצחה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בראשות ז'וזה מנואל ברוזו, ואילו המפלגה הסוציאליסטית חזרה לאופוזיציה.
כראש נציבות האו"ם לפליטים עריכה
גוטרש מונה ב-15 ביוני 2005 לנציב העליון של נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR - United Nations High Commission for Refugees), לכהונה קצובה של חמש שנים. באפריל 2010 מונה בידי המועצה הכללית של האו"ם לכהונה נוספת בת חמש שנים.[1] ארגון זה מעסיק למעלה מ-7,000 עובדים ב-126 מדינות, ותקציבו השנתי עומד על למעלה מ-5 מיליארד דולר.
בתקופת כהונתו של גוטרש כנציב העליון, נציבות האו"ם לפליטים התמודדה עם מספר אירועים בולטים. גוטרש פעל לסיוע במצוקות הפליטים בקונגו וברפובליקה המרכז אפריקאית, כמו גם רצח העם בדרפור. סוגיה נוספת בה עסק גוטרש היא מצב הפליטים בעקבות מלחמת עיראק. בריאיון בפברואר 2007 לרשת NPR תיאר את סוגיית הפליטים בעיראק בתור משבר הפליטים הגדול ביותר במזרח התיכון מאז שנת 1948.[2] ב-2013, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה קרא גוטרש לסייע כספית למדינות השכנות אשר משכנות פליטים מן המלחמה, בייחוד ירדן ולבנון, באומרו כי סיוע כלכלי זה הוא חיוני עבור הפליטים ובלעדיו ייאלצו המדינות הללו לסגור את הגבולות מסוריה.[3]
כמזכ"ל האו"ם עריכה
ב-1 בינואר 2017 נכנס לתפקיד המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות, במקומו של באן קי מון.
יחסו לישראל עריכה
במהלך חודש אוגוסט 2017 ערך גוטרש ביקור, לראשונה, בישראל וברשות הפלסטינית שארך שלושה ימים יחד עם השגריר דני דנון, ובמהלכו נפגש בישראל עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן ריבלין ושר הביטחון אביגדור ליברמן, וברשות הפלסטינית עם ראמי חמדאללה וכן ביקר ברצועת עזה בליווי סגן הרמטכ"ל אביב כוכבי. הוא גינה את פעולות החמאס ואמר שישראל נמצאת בסביבה עוינת אך כקודמיו בתפקיד תקף את בניית ההתנחלויות.[4]
ב-24 באוקטובר 2023 גינה גוטרש את מעשי הטבח של חמאס, אך הוסיף ש"התקפות חמאס לא התרחשו בוואקום".[5][6] דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה מצד ישראל וקריאה להתפטרותו,[7][8] שר החוץ אלי כהן ביטל פגישה איתו במחאה.[9] גוטרש סירב להתנצל וטען שדבריו סולפו ושהוא לא הצדיק את מתקפת חמאס.[10]
בחודש דצמבר 2023 יזם גוטרש הצבעה על הפסקת אש במועצת הבטחון של האו"ם.
משפחתו עריכה
בסוף שנת 1974 נישא גוטרש ללואיזה אמליה גימראש אי מלו,[11] ולזוג נולדו שני ילדים. אשתו מתה מסרטן בינואר 1998.
באפריל 2001 הוא נישא שנית, לקתרינה מרקש דה אלמיידה ואש פינטו.[12]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אנטוניו גוטרש (באנגלית)
אנטוניו גוטרש, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנטוניו גוטרש, ברשת החברתית אינסטגרם- אנטוניו גוטרש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- על אנטוניו גוטרש באתר נציבות האו"ם לפליטים(הקישור אינו פעיל, 26.10.2023) (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ http://www.unhcr.org/pages/49c3646c8.html The High Commissioner(הקישור אינו פעיל, 26.10.2023)
- ^ http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=7466089
- ^ Sharnoff's Global Views, Syrian Refugees: Time To Do The Right Thing, Sharnoff's Global Views, 2013-08-19 (באנגלית אמריקאית)
- ^ AFP, בסוף החודש: מזכ"ל האו"ם יבקר לראשונה בישראל וברשות הפלסטֻֻֻֻֻיניתֻֻֻֻֻֻ, באתר ynet, 4 באוגוסט 2017.
- ^ Secretary-General's remarks to the Security Council - on the Middle East, אתר האומות המאוחדות, 24 באוקטובר 2023
- ^ מזכ"ל האו"ם: "התקפות חמאס לא התרחשו בוואקום". ארדן: "הצדקה לטרור ורצח", באתר ynet, 24 באוקטובר 2023.
- ^ ארדן: מזכ"ל האו"ם מגלה הבנה למסע רצח המוני - והוא חייב להתפטר, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023.
- ^ רדיו גלי ישראל-שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן בתכנית הערב עם ברדוגו וסטלה קורין-ליבר: "מי שאומר שמזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הוא ידיד ישראל - לא מבין על מה הוא מדבר", באתר רדיו גלי ישראל
- ^ שר החוץ ביטל את פגישתו עם מזכ"ל האו"ם: "אין מקום לגישה מאוזנת", באתר ynet, 24 באוקטובר 2023.
- ^ מזכ"ל האו"ם לא מתנצל: "אני המום מאיך שדבריי סולפו, לא הצדקתי את מתקפת חמאס", באתר ynet, 25 באוקטובר 2023.
- ^ פורטוגזית: Luísa Amélia Guimarães e Melo
- ^ פורטוגזית: Catarina Marques de Almeida Vaz Pinto
 | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
_(cropped).jpg)
|
 גלאדווין ג'ב (זמני)
|
 טריגווה לי
|
 דאג המרשלד
|
 או תאנט
|
 קורט ולדהיים
|
 חוויאר פרז דה קוויאר
|
 בוטרוס בוטרוס ראלי
|
 קופי אנאן
|
 באן קי-מון
|
אנטוניו גוטרש
|