אנטים האיברי

אנטים האיבֶרירומנית: Antim Ivireanul, בגאורגית: ანთიმოზ ივერიელი, אנתימוּז איווֶריאֶלי,‏ 16501716) או בשמו החילוני אנדריה, היה אחד מהדמויות הכנסייתיות של ולאכיה (כיום רומניה), תאולוג מפורסם של הנצרות האורתודוקסית המזרחית ופילוסוף, מנהל של בית הדפוס הנסיכותי של ולאכיה, והמיטרופוליט של בוקרשט, בשנים 17081715.

אנטים האיברי
Antim Ivireanul
אנטים האיברי כמיטרופוליט ולאכיה, בתחריט
אנטים האיברי כמיטרופוליט ולאכיה, בתחריט
לידה 1650
סאמצחה-ג'אוואחתי, גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 1716 (בגיל 66 בערך)
גליבולו, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ანთიმოზ ივერიელი
עיסוק כהן דת, איש ספרות, קליגרף, פילוסוף, סופר, איש דת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שלט האצולה של אנטים האיברי - כתב יד מהמאה ה-18

חייועריכה

במוצאו האתני הוא גאורגי, אשר נולד באיבריה הקווקזית (כיום גאורגיה). אנטים נלקח בשבי על ידי חיילי האימפריה העות'מאנית והתמנה לכומר באיסטנבול, כאשר הוא עצמו התגורר בשטח חסותו של פטריארך קונסטנטינופול. בשנת 1689 או 1690, נדרש, על ידי נסיך ולאכיה, קונסטנטין ברנקוביאנו, להתיישב בוולאכיה, ולהיות האחראי על בית הדפוס המלכותי החדש בבוקרשט, שהיה שייך לנסיך. לאחר שמונה לאב הבכיר ("אגומן") של מנזר סנאגוב, הוא העתיק את מושבו לשם.

בשנת 1705, הוא הפך לבישוף רמניקו ולצ'ה, ובשנת 1708 הפך לארכיבישוף המטרופוליטני (מיטרופוליט) של ולאכיה. אנטים היה דובר שפות מזרחיות ואירופאיות רבות. למרות שהיה זר, רכש במהירות ידע מעמיק בשפה הרומנית, והוביל את השימוש בה בכנסייה המקומית, והפך אותה לשפה הרשמית שלה. בשנת 1693 פרסם את הברית החדשה ברומנית.

בשנת 1709 עזר אנטים להקמת בית הדפוס הראשון בטביליסי. הוא גם אימן את הגאורגים באומנות הדפוס, ובשנת 1710 הנהיג את הגופן שבאמצעותו הדפיס תלמידו הרומני מיכאיל אישטוואנוביץ' את ספר הברית החדשה לראשונה בגאורגית. הוא גם פרסם 25 ספרים אחרים ברומנית, כמו גם בשפה הסלבונית, יוונית, וערבית (בדרך כלל הוציא לאור ספרים דו-לשוניים כמו: ספר ליתורגיה ביוונית וערבית משנת 1702. בספר זה נעשה השימוש הראשון באלפבית הערבי בוולאכיה.

ספרו המקורי "דיאדוכיה", היה אוסף של דרשות, שדרכו מתח ביקורת חריפה על ההרגלים והמוסר המודרניים. פרטי למקורות הנוצריים, התייחס בו גם אל הפילוסופיה הקלאסית. אנטים ייסד את "מנזר כל הקדושים" בבוקרשט, שנודע כיום כמנזר אנטים לזכרו.

המדיניות האופוזיציונית הגלויה של אנטים לפטרונות העות'מאנית על ולאכיה, הפכה אותו ליריב המשטר הפנריאוטי. הנסיך החדש, ניקולאיה מברוקורדט, אסר אותו, ובסופו של דבר הגלה אותו להר סיני. בדרכו לשם נתפס אנטים נתפס על ידי העות'מאנים ונרצח בשטח בולגריה של ימינו. גופתו הושלכה לנהר מריצה או אולי לנהר הטונג'ה. יש שסברו כי רציחתו הוזמנה על ידי הנסיך מאברוקורדט עצמו.

הנצחהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אנציקלופדיה בריטניקה ברשת: אנטימוס מאיבריה
  • האנציקלופדיה הגאורגית, כרך 1, עמ' 158
  • אותר גווינצ'ידזה, "אנטימוז איווריאלי", טביליסי, 1973

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנטים האיברי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ St. Antim of Iberia, Martyr Metropolit of Romania (1650-1716) – Biserica Ortodoxa Romana “Sfantul Ioan Evanghelistul” Toronto (באנגלית)
  2. ^ ב-6 באפריל 2002, בגמר הראשון של התחרות שנתקיים בגאורגיה ניצחה הקבוצה מטביליסי
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Anthim the Iberian מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל