אנקת גבהים (סרט, 1939)
אנקת גבהים (באנגלית: Wuthering Heights) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1939 בבימויו של ויליאם ויילר ובהפקת סמואל גולדווין. הסרט מבוסס על הרומן "אנקת גבהים" מאת אמילי ברונטה. בסרט הושמטו לגמרי הדמויות של הדור השני, והעלילה מגוללת רק את 16 הפרקים הראשונים של הרומן מתוך ה-34 שהוא כולל. העיבוד לקולנוע נעשה על ידי צ'ארלס מקארתור, בן הכט וג'ון יוסטון. הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר לשנת 1939 מטעם מבקרי הקולנוע של ניו יורק. הוא היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר,[3] בהם הסרט הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר. פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר בקטגוריית שחור-לבן משנת 1940 הוענק לגרג טולנד. המלחין אלפרד ניומן, שהרבה לכתוב לסרטי קולנוע, היה מועמד לפרס על המוזיקה המקורית, אבל הפרס הוענק לסרט "הקוסם מארץ עוץ".
מבוסס על | אנקת גבהים מאת אמילי ברונטה |
---|---|
בימוי | ויליאם ויילר |
הופק בידי | סמואל גולדווין |
תסריט |
צ'ארלס מקארתור בן הכט |
עריכה | דניאל מנדל |
שחקנים ראשיים |
מרל אוברון לורנס אוליבייה דייוויד ניבן ג'רלדין פיצג'רלד (אנ') |
מוזיקה | אלפרד ניומן |
צילום | גרג טולנד |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | Samuel Goldwyn Productions |
חברה מפיצה | יונייטד ארטיסטס, נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
24 במרץ 1939 (בהוליווד)[1] 13 באפריל 1939 (ארצות הברית) |
משך הקרנה | 103 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סרט רומנטי, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
הכנסות | 624,643 דולר[2] |
פרסים |
|
דף הסרט ב־IMDb | |
ב-2007 נבחר הסרט "אנקת גבהים" לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית של ספריית הקונגרס בהיותו "משמעותי מבחינה תרבותית, היסטורית או אסתטית".
תקציר העלילה
עריכהנוסע בשם לוקווד (מיילס מנדר) נקלע לסופת שלגים ונשאר ללון באחוזת "אנקת גבהים" על אף יחסו הקר של מארחו, היתקליף (לורנס אוליבייה). לוקווד נלקח לחדר בקומה עליונה שהיה פעם חדר כלולות. באמצע הלילה הוא מתעורר וחש ברוח פרצים שנכנס דרך תריס המתנפנף הלוך ושוב. הוא מנסה לסגור את החלון ולפתע אוחזת בו יד קפואה, והוא רואה בחוץ אישה הקוראת "היתקליף, תן לי להיכנס! אני נמצאת בחוץ. זו קאתי!". לוקווד קורא להיתקליף ומספר לו מה ראה, ואז היתקליף זורק אותו בזעם מהחדר. כשלוקווד נעלם, היתקליף קורא בטירוף לקאתי, רץ במורד המדרגות ויוצא מהבית אל תוך סופת השלגים.
אלן, סוכנת הבית (פלורה רובסון), מספרת ללוקווד שהוא ראה את הרוח של קאתי ארנשו, אהבתו הגדולה של היתקליף, שמתה לפני שנים. לוקווד אומר שהוא אינו מאמין ברוחות, היא עונה שהוא אולי יאמין כשישמע את סיפורה של קאתי. וכך בפלאשבק ארוך נפתח סיפור העלילה העיקרי.
העלילה חוזרת לתקופה ארבעים שנה לפני כן. מר ארנשו (ססיל קלאוויי) מוצא ילד עזובי ברחוב, הוא קורא לו היתקליף ולוקח אותו לביתו שיגדל עם שני ילדיו, קאתי והינדלי. קאתי והתקליף מתיידדים ומתקרבים מאוד, אבל הינדלי מתייחס אליו כאל מנודה, במיוחד אחרי מותו של מר ארנשו. כעשר שנים אחר כך, היתקליף וקאתי (מרל אוברון) הבוגרים מתאהבים ונפגשים במקום מסתור משלהם, פניסטון קראג. הינדלי (יו ויליאמס) שהופך להיות הולל ועריץ, ממשיך לשנוא את היתקליף. לילה אחד כשקאתי והתקליף נמצאים בחוץ הם שומעים מוזיקה, ומבינים שהיא מגיעה משכניהם משפחת לינטון, שבביתם נערכת מסיבה. השניים מתגנבים לבית, ומטפסים על הגדר, אבל הכלבים משגיחים בהם, קתרין נופלת ונפצעת והיתקליף נאלץ לעזוב אותה בהשגחת משפחת לינטון. הוא זועם בחשש שקאתי תהיה מוקסמת מהזוהר והעושר שבחיי משפחת לינטון, הוא מקלל אותם ומאשים אותם בפציעתה של קאתי.
חודשים אחדים אחר כך קאתי החלימה כליל אבל עדיין מתגוררת בבית לינטון. אדגר לינטון (דייוויד ניבן) מתאהב בקאתי, ועד מהרה מציע לה נישואים. אחרי שאדגר מחזיר אותה לאנקת גבהים, היא מספרת לאלן מה שקרה. אלן מזכירה לה את היתקליף, אבל קאתי אומרת שנישואים להיתקליף ישפילו אותה. היתקליף שומע את דבריה ועוזב את הבית. קאתי שמגלה שהוא שמע אותה, נתקפת ברגשות אשמה ויוצאת אחריו לתוך סערה. אדגר מוצא אותה ומטפל בה שוב עד להחלמתה, ואחרי כן הם מתחתנים.
היתקליף, שחשבו שהוא נעלם לעד, חוזר אחרי שנתיים כשהוא עשיר ונראה כג'נטלמן. הוא עידן את מראהו ואת נימוסיו כדי להרשים את קאתי וגם להקניט אותה. התקליף קונה בסתר את "אנקת גבהים" מהינדלי, שהפך לאלכוהוליסט. כדי להרגיז את קאתי עוד יותר, הוא מתחיל לחזר אחרי אחותו הצעירה של אדגר, איזבלה (ג'רלדין פיצג'רלד), ולבסוף נושא אותה לאישה. קאתי שבורת הלב, נופלת למשכב ונוטה למות. בניגוד לרצונה של איזבלה, המפוכחת והמרירה, התקליף ממהר להיות לצדה של קאתי הגוססת, והיא מתה בזרועותיו.
העלילה חוזרת לזמן הווה, כשאלן מסיימת את סיפורה. רופא המשפחה ד"ר קנת' (דונלד קריספ) מתפרץ לחדר ואומר שהוא כנראה משוגע, כי זה עתה ראה את היתקליף הולך בשלג כשהוא מחבק אישה. אלן קוראת "זאת הייתה קאתי!" וד"ר קנת' עונה "איני יודע מי היא הייתה". הוא מספר להם שאז הוא הושלך מעל הסוס שלו. כשהוא התקרב הוא מצא את התקליף שוכב בשלג. האישה נעלמה ולא היה לה זכר, רק עקבותיו של היתקליף נראו בשלג. לוקווד שואל "האם הוא מת?" וד"ר קנת' מהנהנן. אבל אלן אומרת "לא, הוא לא מת, ד"ר קנת'. והוא אינו לבד. הוא איתה, החיים שלהם רק התחילו".
בסצנת הסיום נראים רוחותיהם של היתקליף הולכים בשלג, על גבי התמונה של פניסטון קראג.
הבדלים בין הסרט לרומן
עריכהבסרט לא מוזכרים בתה של קאתי ובנו של היתקליף. לשניהם חלק חשוב בעלילת הרומן. בסרט אין ילדים לא להיתקליף ולא לקאתי. איזבלה אינה עוזבת את היתקליף, וגם אינה מתה, שלא כמו ברומן שבו היא מצליחה להימלט ממנו ואחר כך מתה. במקום זאת היא נשארת ב"אנקת גבהים" כאשתו של היתקליף גם בזמן ביקורו של לוקווד.
צוות השחקנים
עריכה- לורנס אוליבייה – היתקליף
- מרל אוברון (אנ') – קתרין ארנשו לינטון
- דייוויד ניבן – אדגר לינטון
- פלורה רובסון – אלן דין
- ג'רלדין פיצג'רלד – איזבלה לינטון
- יו ויליאמס – הינדלי ארנשו
- דונלד קריספ – ד"ר קנת'
- לאו ג'. קרול – ג'וזף
- מיילס מנדר – מר לוקווד
- ססיל קלאוויי – מר ארנשו, אביה של קאתי
- ססיל המפריז – השופט לינטון
- סריטה ווטון – קאתי הילדה
- רקס דאונינג – היתקליף הילד
- ורנון דאונינג – ג'יילס
הפקה
עריכההפרויקט יועד מלכתחילה לקדם את הקריירה של מרל אוברון שהייתה באותה עת חתומה על חוזה עם גולדווין. עם זאת כאשר לוהק לורנס אוליבייה לתפקיד היתקליף, רצתה ויוויאן לי לשחק בתפקיד הראשי לצד מי שהיה אז המאהב שלה, ולימים בעלה. מנהלי האולפן חששו לתת את התפקיד לשחקנית שאינה מוכרת בארצות הברית, והציעו לה לגלם את דמותה של איזבלה. היא סרבה, וג'רלדין פיצג'רלד לוהקה לתפקיד. באותה שנה קיבלה לי את התפקיד הראשי בסרט "חלף עם הרוח" עליו זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. מרל אוברון לא הייתה מועמדת לאוסקר על הופעתה בסרט.
הסרט מדורג במקום ה-73 ברשימת מאה שנים... מאה סרטים של מכון הסרטים האמריקאי, ובמקום ה-15 ברשימת הסרטים "מאה שנים... מאה תשוקות".
פרסים
עריכהפרס | קטגוריה | זוכים ומועמדים | תוצאה |
---|---|---|---|
פרס חוג מבקרי הקולנוע של ניו יורק | הסרט הטוב ביותר | אנקת גבהים | זכייה |
פרס אוסקר | הצילום הטוב ביותר, שחור-לבן | גרג טולנד | זכייה |
הסרט הטוב ביותר | אנקת גבהים | מועמדות | |
הבמאי הטוב ביותר | ויליאם ויילר | מועמדות | |
השחקן הטוב ביותר | לורנס אוליבייה בתפקיד היתקליף | מועמדות | |
שחקנית המשנה הטובה ביותר | ג'רלדין פיצג'רלד בתפקיד איזבלה לינטון | מועמדות | |
התסריט המעובד הטוב ביותר | בן הכט וצ'ארלס מקארתור | מועמדות | |
הפסקול הטוב ביותר | אלפרד ניומן | מועמדות | |
עיצוב ההפקה הטוב ביותר | ג'יימס באסבי | מועמדות |
קישורים חיצוניים
עריכה- "אנקת גבהים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "אנקת גבהים", באתר נטפליקס
- "אנקת גבהים", באתר AllMovie (באנגלית)
- "אנקת גבהים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "אנקת גבהים", באתר אידיבי
- "אנקת גבהים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אנקת גבהים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- "אנקת גבהים" באתר TCM
- "אנקת גבהים" בקטלוג מכון הסרטים האמריקאי
הערות שוליים
עריכה- ^ Hanson, Patricia King, ed. (1993). The American Film Institute Catalog of Motion Pictures Produced in the United States: Feature Films, 1931-1940. Berkeley and Los Angeles: University of California Press. p. 2476. ISBN 0-520-07908-6.
- ^ Box Office Information for Wuthering Heights. Box Office Mojo.
- ^ "NY Times: Wuthering Heights". NY Times. נבדק ב-2008-12-12.