אנריק קאזאסס

משורר ומתורגמן ספרדי
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא בנוי כערך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

אנריק קאזאסס אי פיגרסקטלאנית: Enric Casasses i Figueres; נולד ב-9 במרץ 1951 בברצלונה) הוא משורר, מחזאי ומאייר קטלוני.

אנריק קאזאסס
Enric Casasses i Figueres
לידה 9 במרץ 1951 (בן 73)
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה קטלאנית, ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אנריק נולד לאנריק קאזאסס אי סימו, כימאי ומשורר ולפפיטה פיגרס אי קרוס כימאית, משוררת ומתרגמת מספרדית לקטלאנית.

קאזאסס גדל בעיקר בברצלונה ובאסקלה שבקטלוניה. בנערותו חי במשך כמה שנים בטנריפה יחד עם משפחתו. ב-1973, בתקופת שלטון פרנקו, נאלץ לגלות ממולדתו, זאת לאחר שנחשד בשותפות בפעילות לא חוקית ואנרכיסטית. הוא הגיע ראשית למונפלייה ומשם המשיך לנוטינגהאם. בשנות ה-90 חי במשך שלוש שנים בברלין.[1] בשנת 1997, חזר לברצלונה בה מתגורר עד היום.

קאזאסס עבד כמתרגם עבור עיתונים שונים. ספריו הראשונים ראו אור בשנת 1970 ובתוך כמה שנים זכה לתהילה עבור עבודותיו בקטלאנית. שירתו של קאזאסס מאופיינת[דרוש מקור: על ידי מי?] כחצופה ובועטת, שוברת מוסכמות הנכתבת באופן בו המשורר משחק עם הצלילים, הגיות ועיצורים. לרוב שיריו מאופיינים בכתיבה על רעיון אחד קונקרטי ולאורך השיר הוא מפתח אותו.

הוא שואב השראה משירת ימי הביניים, סוריאליזם ומסגנון הברוק. קאזאסס מגדיר את עצמו כמעריץ של כמה סופרים, בהם ויקטור קאטאלה, מרסה רודורדה ופגס דה קלימנט.[דרוש מקור]

בשנת 1973 יצא לאור ספרו הראשון:[דרושה הבהרה] "la bragueta encallada". במהלך השנים הבאות המשיך קאזאסס לכתוב, אך רק בשנת 1991 פרסם את ספרו השני: "la cosa aquella" (בעברית: הדבר ששם"). ספר זה זכה בפרס קריטיקה סרה דה-אור.

בשנת 2012 הוא זכה בפרס ספרותי של ז'נרליטט דה קטלוניה.

בשנים 2006 וב-2010 הוא היה שותף להוצאת אלבום של פסקל קומלד (מלחין צרפתי ממוצא קטלוני).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנריק קאזאסס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Oriol Rodriguez,Enric Casasses: "Nos tienen acojonados con la idea de que en toda revolución es inevitable que haya sangre", El Nacional, 31 de octubre de 2021 (בספרדית)