אנרי פירן
אנרי פירן (Henri Pirenne; 23 בדצמבר 1862 - 25 באוקטובר 1935) היה היסטוריון בלגי הידוע כהוגה "תיזת פירן".
לידה |
23 בדצמבר 1862 ורוויה, בלגיה |
---|---|
פטירה |
24 באוקטובר 1935 (בגיל 72) אוקלה, בלגיה |
שם לידה | Jean Henri Otto Lucien Marie Pirenne |
מדינה | בלגיה |
מקום לימודים | אוניברסיטת לייז', סורבון, אוניברסיטת לייפציג, אוניברסיטת פרידריך וילהלם, אקול פראטיק דה אוטז אטיד, אוניברסיטת גנט |
שפות היצירה | צרפתית |
יצירות בולטות | Pirenne Thesis |
צאצאים | ז'אק פירן |
פרסים והוקרה |
|
עד לפרסומה של תיזת פירן, סברו רוב ההיסטוריונים בני זמנו כי הגורם לדעיכה בימי הביניים היה חדירת שבטים גרמאניים לתחומי האימפריה הרומית, ובעקבותיה קריסתה של אימפריה זו.
פירן הדגיש את העובדה כי הים התיכון היווה את לב הקיסרות הרומית, חשיבותו הייתה כה גדולה עד שהרומאים כינו אותו "הים שלנו" (mare nostrum). באמצעות הים סחרו זו עם זו כל התרבויות שצמחו בעולם העתיק במזרח התיכון. הים איפשר את חיי הכלכלה מהעולם העתיק ונשאר נתיב הסחר המרכזי של הקיסרות הביזנטית. חדירת האסלאם לאגן הים התיכון, כבר במהלך המאה ה-7, היא נקודת מפתח במהלך ההיסטוריה. סגירתו, ולו החלקית, של הים התיכון לתנועת סחורות הביאה לאבדן חשיבותה של אירופה הדרומית, לדעיכת המסחר הבינלאומי ולהתפוררות התרבות הקלאסית. אחד הגורמים אשר מערערים כיום את התיזה של אנרי פירן הם מסמכים אשר נמצאו בגניזת קהיר ואשר מוכיחים כי סחר ברחבי הים התיכון המשיך גם לאחר השתלטות המוסלמים על הים התיכון. אולם עדיין מקובלת דעתו כי עקב השינוי במערכת היחסים בין חלקי האימפריה והשינויים הפוליטיים בצפון אירופה ובחצי האי האיברי ירדה חשיבותו של הים התיכון והסחר בו.
אחת הביקורות על פירן היא העובדה שהרדהנים עסקו בסחר בין אסיה לאירופה וקישרו בין העולם המוסלמי לנוצרי, כך שהסחר היה יכול להמשיך להתקיים.
לקריאה נוספת
עריכה- אנרי פירן, ערי ימי הביניים, פרקים א-ב; מוחמד וקרל הגדול, חלק ראשון, מסקנות, חלק שני, פרקים א, ג; בתוך: ראשיתה של אירופה: מערב אירופה בימי הביניים המוקדמים, האוניברסיטה הפתוחה, 2003, כרך ד, יחידה 9 (עורכות: איריס שגריר ואורה לימור), עמ' 157–194.
קישורים חיצוניים
עריכה- אנרי פירן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אנרי פירן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אנרי פירן (1862-1935), דף שער בספרייה הלאומית