אנרי רול-טנגי

אנרי רול-טנגי (בצרפתית: Henri Rol-Tanguy;‏ 12 ביוני 1908 – 8 בספטמבר 2002) היה פעיל קומוניסטי ואיש צבא צרפתי. השתתף לצד הרפובליקנים במלחמת האזרחים בספרד ונפצע במהלך הקרבות. הוא היה מראשי תנועת הרזיסטנס בפריז בתקופת מלחמת העולם השנייה. ב-24 באוגוסט 1944, יום לפני הגעת דיוויזיית השריון השנייה הצרפתית בפיקודו של גנרל פיליפ לקלרק לפריז, הצליחה תנועת ההתנגדות הצרפתית בראשותו להקים בריקדות ברחבי פריז ובפועל לכבוש את העיר. היה פועל יציקה בצעירותו.

אנרי רול-טנגי
Henri Rol-Tanguy

אנרי רול-טנגי ואשתו ססיל
לידה	12 ביוני 1908 מורלה (צר'), ברטאן, צרפת
פטירה	8 בספטמבר 2002 (בגיל 94) איברי-סיר-סן, איל-דה-פראנס, צרפת
מקום קבורה	מונטס (צר'), סאנטר-עמק הלואר, צרפת
מדינה	צרפת
בת זוג	לססיל לה ביהן (צר')
צאצאים	קלייר רול-טנגי, הנרי רול-טנגי
מספר צאצאים	4
השתייכות	• התנועה הקומוניסטית של צרפת • תנועת הרזיסטנס • צבא צרפת
תקופת הפעילות	1929–1962 (כ־33 שנים)
דרגה	קולונל
תפקידים בשירות
הנהגת הרזיסטנס המזכיר הצבאי של שר ההגנה הצרפתי
פעולות ומבצעים
מלחמת האזרחים בספרד מלחמת העולם השנייה • שחרור פריז • הכנעת גרמניה
עיטורים
"צלב גדול" של אות לגיון הכבוד אות מסדר השחרור צלב המלחמה (צר') מדליית הרזיסטנס צלב הלוחם המתנדב (צר') צלב לוחמי ההתנגדות המתנדבים (צר') מדליית החירות הנשיאותית מסדר החברות (צר')
תפקידים אזרחיים
פועל יציקה
הנצחה
רחוב אנרי רול-טנגי

ביוגרפיה

נעורים

אנרי רול-טנגי נולד ב-1908 בעיר מורלה (צר') שבחבל ברטאן בצרפת בשם ז'ורז' רנה אנרי טנגי (Georges René Henri Tanguy). אביו, אנטול ז'ורז' טנגי, שירת כמש"ק בחיל הים הצרפתי ואימו, מתילד מארי לבית ביזיאן, הייתה כובסת. בנעוריו למד בבתי ספר מקצועיים בטולון, ברסט ושרבור והוכשר לעבודת מתכת.

ב-1925, עם סיום לימודיו, החל לעבוד בתעשייה הצרפתית כשבין השאר עבד במפעלי טלבו ורנו. בתקופת עבודתו ברנו הצטרף רול-טנגי ל"תנועת הקומוניסטים הצעירים של צרפת" (צר') ולאחר שהשתתף בהפגנות פוטר.

שירות צבאי

ב-1929 גויס לצבא וכעונש על איחור ברישום במפקד התושבים נשלח לשרת באלג'יריה במסגרת הרגימנט השמיני (צר') של "צבא אפריקה" של צרפת (צר'). במסגרת שירותו ובעקבות אימוניו הפך רול-טנגי ללוחם מיומן ולבעל ידע רב במגוון כלי נשק.

לאחר השחרור

בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 השתחרר רול-טנגי מהצבא וחזר לעבוד בתחום המתכת לאחר שהתקבל למפעל בתחום התעופה. ב-1934 חזר לפעילות במסגרת התנועה הקומוניסטית ואף הקים איגוד מקצועי במפעל בו עבד דבר שהביא, ב-1935, לפיטוריו לאחר שארגן פעולות מחאה למען זכויות עובדים. פעילותו זו הטילה כתם על שמו והגבילה אותו במציאת עבודה. ב-1936 מונה למזכיר איגוד עובדי המתכת של פריז בקונפדרציית העובדים הכללית של צרפת (צר').

מלחמת האזרחים בספרד

ב-1936, עם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד, ארגן רול-טנגי מסע תמיכה ברפובליקנים שנאבקו מול הפשיסטים. ב-1937 התגייס לבריגדות הבין-לאומיות ועבר לספרד כשבאפריל 1938 מונה לקצין הפוליטי של הבריגדה ה-14 . ב-18 ביוני אותה שנה נפצע במהלך "הקרב על האברו" וחזר לצרפת.

מלחמת העולם השנייה

הקרבות מול הגרמנים

בספטמבר 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, גויס רול-טנגי לכוחות הקולוניאליים של צבא צרפת (צר') והוצב בלורן שבצפון מזרח צרפת. במסדרת זו השתתף בקרבות נגד הגרמנים ביוני 1940 במהלך כיבוש צרפת.^{[דרוש מקור]}

תחילת הקמת המחתרת

עם התקדמות הגרמנים לפריז וכניעת צבא צרפת חזר לביתו בעיר וחידש קשריו עם התנועה הקומוניסטית. באוקטובר 1940, בעקבות שרשרת מעצרים שביצעו הגרמנים בטריטוריות שבשליטתם בצרפת החליטו רול-טנגי ואשתו ססיל לרדת למחתרת. רול-טנגי החל לארגן תאים מחתרתיים מטעם הקומוניסטים ובעזרת תאים אלו החל ליזום פעולות חבלה נגד הגרמנים.

באוגוסט 1941 מונה, עם עוד שני אנשי מחתרת, למפקד הקבוצות המחתרתיות של המחתרת הקומוניסטית בצרפת. בעקבות הרדיפות אחרי ראשי המחתרות בפריז נאלץ רול-טנגי לעזוב את פריז ולפקד על תאי מחתרת במערב צרפת. רק במאי 1943 חזר לפריז להמשך ארגון המחתרת הקומוניסטית לצד יוסף אפשטיין ואחרים ואז גם החל לפרסם עלון מחתרתי בשם "צלף פריזאי" (Franc-tireur parisien).

הנהגת המחתרת

פגישה של רול-טנגי (משמאל) עם גנרל פיליפ לקלרק לאחר שחרור פריז באוגוסט 1944

כתב הכניעה הנוסף של הגרמנים עליו חתם באוגוסט 1944 גם רול-טנגי (בנוסף לגנרל פיליפ לקלרק ולגנרל דיטריך פון קולטיץ)

בספטמבר 1943 ייצג את המחתרת הקומוניסטית בוועדת התנגדות לגירוש צרפתים למחנות לעבודות כפיה STO (צר'). בהמשך אותה שנה צורף להנהלת ה FFI (צר') שהיווה חלק מתנועת ההתנגדות הצרפתית. ביוני 1944 מונה למפקד מחוז במחתרת וכונה בשם המחתרתי רול, שם שאותו הוסיף לשמו בהמשך. בתפקידו זה החל לתכנן את שחרור פריז בשיתוף "מועצת ההתנגדות הלאומית" (צר') ונציגו של שארל דה גול, ז'אק שבאן-דלמאס.

המרד

הפלישה לנורמנדי ב-6 ביוני 1944 האיצה את ההכנות שהוביל רול-טנגי לשחרור פריז וב-10 באוגוסט החלו פעולות ההתקוממות בפועל כשבשלב ראשון הכריזו ארגונים שונים על שביתות כולל השבתה של מערכות חיוניות כמו רכבות ומשטרה. בתקופה זו העביר רול-טנגי את מרכז פעילותו למקלט תת-קרקעי שנבנה לפני המלחמה מתחת בניין ברייה-ד'אנפר (צר') שבכיכר דנפרט-רושרו (צר').

ב-17 באוגוסט החליט הפיקוד העליון של תנועת ההתנגדות לצאת לפעולה אקטיבית מול הגרמנים. הפעולות הראשונות היו השתלטות על בניינים שהם סמלי שלטון ובין השאר נכבשה מפקדת המשטרה של פריז ורול-טנגי נשא ממנה נאום. ב-21 באוגוסט הורה רול-טנגי על הקמת בריקדות ברחבי פריז כשבעקבות הוראה זו יצאו כ-100,000 מחברי מחתרת לרחובות והקימו כ-600 מחסומים דבר שהביא ב-24 באוגוסט לשליטת המחתרת ב-90% מפריז.

כניעת הגרמנים

ב-25 באוגוסט 1944 נכנסה לעיר דיוויזיית השריון השנייה הצרפתית בפיקודו של גנרל פיליפ לקלרק. לקלרק חתם על הסכם הכניעה של הגרמנים בפיקודו של מושל פריז גנרל דיטריך פון קולטיץ והסכים לחתום על גרסה נוספת של כתב כניעה עליו חתם גם רול-טנגי.

שלהי המלחמה

לאחר שחרור פריז הפך רול-טנגי לחייל מן המניין בצבא צרפת, הועלה לדרגת קולונל (זמני) וצורף לארמייה הראשונה של צרפת. רול-טנגי לחם, יחד עם הכוחות הצרפתיים, בשטח גרמניה עד כניעתה במאי 1945. לאחר סיום המלחמה הוענקה לו דרגת קבע של לוטננט קולונל והוא נשאר בגרמניה עד אוקטובר כסגנו של מושל קובלנץ.

לאחר המלחמה

ב-1947 מונה רול-טנגי למזכירו הצבאי של שר ההגנה הצרפתי פרנסואה בילו (צר').

ב-1948 מונה לראש סגל מחוזי וב-1952 צומצמו סמכויותיו לאור קשריו עם התנועה הקומוניסטית והוא עסק בהדרכה בתחום החשיבה האסטרטגית עד שחרורו מהצבא ב-1962.

לאחר שחרורו נבחר להנהלת התנועה הקומוניסטית בצרפת, תפקיד אותו מילא עד 1987. במקביל מונה לנשיא "האגודה הלאומית של ותיקי וידידי תנועת הרזיסטנס" (צר') ולנשיא האגודה של הלוחמים הצרפתים בבריגדה בספרד.

נפטר ב-2002.

עיטורים

• "צלב גדול" של אות לגיון הכבוד
• אות מסדר השחרור
• צלב המלחמה (צר')
• מדליית הרזיסטנס
• צלב הלוחם המתנדב (צר')
• צלב לוחמי ההתנגדות המתנדבים (צר')
• מדליית החירות הנשיאותית
• מסדר החברות (צר')

משפחתו

ב-19 באפריל 1939 נישא רול-טנגי לססיל לה ביהן (צר') (1919–2020). ססיל הייתה גם היא פעילה קומוניסטית ושימשה אשת הקשר לרול-טנגי בכל תקופת שהותו בספרד. לזוג נולדו 4 ילדים.

נפטר ב-8 בספטמבר 2002. טקס אשכבה ממלכתי נערך ב-13 בחודש בארמון האינווליד בנוכחות נשיא צרפת ז'אק שיראק. הובא למנוחות בבית קברות בעיירה מונטס (צר').

הנצחתו

• ב-2004, לציון 60 שנה לשחרור פריז מהנאצים, נקרא קטע רחוב בפריז על שמו של רול-טנגי. רחוב זה מהווה חלק מכיכר דנפרט-רושרו (צר') בגדה השמאלית. שמו של קטע הרחוב מנציח את המקלט התת-קרקעי שעובר מתחת לרחוב ושימש ב-1944 כמפקדתו של רול-טנגי.
• באותה שנה הוסף שמו של רול-טנגי לתחנת המטרו הקרובה לכיכר דנפרט-רושרו.
• דמותו של רול-טנגי הופיעה בסרט האם פריז בוערת? ושוחקה על ידי השחקן הצרפתי ברונו קרמר (צר').
• ב-2009 נחנך בעיר קמפיני-סור-מרן (צר') קולג' על שמו של רול-טנגי.
• ארכיונו של רול-טנגי נמסר לרשות הציבור ומנוהל על ידי "קרן רול-טנגי".
• ראשי עיריית מורלה (צר'), בה נולד, קראו כיכר בעיר על שמו. (בצרפתית)
• בעיירה טרמבליי-אן-פראנס (צר') שבצפון מזרח פריז נקראה כיכר על שמו.

ספריו

• La Libération de Paris (1964) (בצרפתית)
• Le Parti communiste français dans la Résistance (1967) (בצרפתית)
• La Vérité sur la libération de Paris (1971) (בצרפתית)
• La Libération de Paris. Les 100 documents (1994) (בצרפתית)

גלריה

• 
  פיקוד כוחות צרפת במערכה לכיבוש גרמניה. במרכז שארל דה גול וגנרל פיליפ לקלרק. קיצוני מימין רול-טנגי.
• 
  קריאת שם הרחוב בכיכר דנפרט-רושרו על שמו של רול-טנגי.
• 
  שלט בכיכר דנפרט-רושרו המציין את המקלט בו הוקמה מפקדתו של רול-טנגי וממנה ניתנה הוראת המרד
• 
  מוזיאון שחרור פריז בכיכר דנפרט-רושרו העומד מעל מפקדתו של רול-טנגי
• 
  אנדרטה לזכרו של רול-טנגי המוצב בעיירה טרמבליי-אן-פראנס

לקריאה נוספת

• Roger Bourderon, Rol-Tanguy : Un héros clandestin de la seconde guerre mondiale, Tallandier (2004) ( ISBN 978-2-8473-4149-2 and ISBN 2-8473-4149-8 ) (בצרפתית)
• Roger Bourderon, « Le colonel Rol-Tanguy. Une vocation militaire », Revue historique des Armées, no 248, 2007, p. 106-115 (בצרפתית)
• José Fort, Jean Morawski, Hommage au colonel Henri Rol-Tanguy, Paris, L'Humanité, 2002, 34 p (בצרפתית)
• Rémi Skoutelsky, « TANGUY Henri (TANGUY Georges, René, Henri). Pseudonyme dans la clandestinité : ROL, dit depuis 1970 ROL-TANGUY », Dictionnaire biographique du mouvement ouvrier français, 28 juin 2009 (בצרפתית)
• Jean Vigreux, « Roger Bourderon, Rol-Tanguy », Cahiers d'histoire. Revue d'histoire critique, no 102, 22 juin 2009 (בצרפתית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנרי רול-טנגי בוויקישיתוף

• הפרופיל של אנרי רול טנגי, באתר ג'ני
• אנרי רול-טנגי, בארכיון משרד התרבות של צרפת
• קרן אנרי רול-טנגי, באתר ארכיון צרפת (בצרפתית)
• הביוגרפיה של רול-טנגי, באתר ordredelaliberation.fr (בצרפתית)
• אנרי רול-טנגי, באתר העיתון לה פיגארו, 7 בספטמבר 2017 (בצרפתית)
• תשדירים הקשורים לאנרי רול-טנגי, באתר "רדיו צרפת" (בצרפתית)
• ביוגרפיה של אנרי רול-טנגי, באתר maitron.fr (בצרפתית)
• ביוגרפיה של אנרי רול-טנגי, באתר universalis.fr (בצרפתית)