אנרכיזם בישראל
תנועת האנרכיזם הגיעה לארץ ישראל במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 ופעילה עד היום. חלק משמעותי מן הפעילות האנרכיסטית בישראל התמקדה גם במחאות קוויריות, פמיניסטיות וצידדה באופן נחרץ בצד הפלסטיני בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
כיום יש אנרכיסטים המבקשים לקדם את רעיון "אפס מדינות לשני עמים" – ולבטל באופן מוחלט את מדינת ישראל ואת רעיון המדינה הפלסטינית.
היסטוריהעריכה
ההוגים אשר הביאו את הרעיונות האנרכיסטיים לישראל היו בעיקר עולים ממזרח אירופה. הוגים אנרכיסטים אלו הושפעו מיצירתם של הסופרים הרוסיים פיוטר קרופוטקין ולב טולסטוי.
עם הקמת מדינת ישראל ב-1948 התנועה האנרכיסטית התמקדה ביצירה ספרותית שמיצגיה היו הסופרים אליעזר הירשאוגה, אבא גורדין ויעקב מאיר זלקינד. למרות האופי הסוציאליסטי המשמעותי של תנועת העבודה וההתיישבות הקיבוצית הדומיננטיות באותה התקופה, הממסד הציוני קידם את הקמת המדינה והיו רחוק מאנרכיזם בעיקר. דמות בולטת באנרכיזם הישראלי היה ההוגה מרטין בובר שעלה לארץ והתיישב בירושלים בשנת 1938.
התנועה הפכה לאקטיביסטית יותר עם תחילת תנועת הסרבנות על ידי ישעיהו תומא שי"ק בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60.
בשנות ה-90 הוקמו להקות פאנק רוק עם אג'נדה אנרכיסטית כגון נכי נאצה וסמרטוט כחול לבן.
ארגונים אנרכיסטיים שפעלו או פועלים בישראלעריכה
- מאבק אחד – קבוצה אנרכיסטית שפעלה למען זכויות בעלי חיים, אך קישרה בינה לבין מאבקים נוספים הקשורים לגזענות, הכיבוש הישראלי וסקסיזם.
- פעולה ירוקה – ארגון סביבה אנרכיסטי. פעל בשנים 1994–2000.
- כביסה שחורה – ארגון להט"בי שנאבק כנגד הכיבוש הישראלי בשטחי יהודה ושומרון שהוקם בשנת 2001. הארגון היה פעיל במצעדי הגאווה, תהלוכות יום האדמה וקיים מחאה כנגד גיוס לצה"ל ותחרות מלכת היופי.
- אנרכיסטים נגד גדרות – קם בשנת 2002 בדגש על התנגדות לגדר ההפרדה.
- תנועת הסולידריות הבינלאומית – ארגון התומך בזכויות לעם הפלסטיני שהוקם בשנת 2001.
- אוכל במקום פצצות – תנועה אקו-אנרכיסטית שהחלה להפעיל סניפים בישראל בתחילת שנות ה-2000.
- פינקפרונט - החזית הורודה. הבעלבתים - קבוצה של שחקנים ואמנים צעירים שסמלם הוא הצבע הוורוד, נקראים גם "הבנדנות הוורודות", והם מקיימים מיצגים אמנותיים ומחלקים פרחים ודגלים ורודים.
לקריאה נוספותעריכה
- אברהם יסעור (עורך), אנרכיזם - אנתולוגיה, הוצאת רסלינג, 2004.