אסון המכרות במונונגה

אסון המכרות במונונגה התרחש ביום שישי, 6 בדצמבר 1907. בהתפוצצות בשני מכרות פחם תת-קרקעיים בעיירה מונונגה (אנ') במדינת וירג'יניה המערבית נספו לפחות 362 בני אדם. היה זה אסון המכרה החמור ביותר בתולדות ארצות הברית.

אסון המכרות במונונגה
תאריך 6 בדצמבר 1907 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מונונגה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 39°27′37″N 80°12′49″W / 39.460277777778°N 80.213611111111°W / 39.460277777778; -80.213611111111
הרוגים 362 עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת וירג'יניה המערבית רגילה)
 
פרקרסבורג
פרקרסבורג
מורגנטאון
מורגנטאון
וילינג
וילינג
בקלי
בקלי
מרטינסבורג
מרטינסבורג
אסון המכרות במונונגה
אסון המכרות במונונגה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"גיבורת מונונגה", אנדרטה לאלמנות של נספי אסון המכרות

האסוןעריכה

האסון אירע בחבל כריית הפחם של וירג'יניה המערבית, שידע שגשוג מאז שנות ה-80 של המאה ה-19 ומשך אליו המוני מהגרים מאירופה ואפרו-אמריקאים ממדינות הדרום.

האסון התרחש בשעה 10:28 במכרות מס' 6 ומס' 8 של חברת הפחם פיירמונט. באותו זמן היו במכרות 367 בני אדם לפחות, אך נראה שמספרם היה גדול יותר, שכן עובדים נהגו להביא אל המכרות את ילדיהם וקרובים אחרים כדי שיסייעו להם להגביר את תפוקת עבודתם וכך להגדיל את הכנסתם. התפוצצות התרחשה באותו רגע וסבורים שהיא הרגה בו במקום את רוב הקורבנות. ההתפוצצות זרעה הרס מתחת לפני הקרקע וגם מעליה. רכיבי מערכת האוורור, קרונות וציוד אחר נהרסו. תמוכות של תקרות המנהרות הועפו ממקומן וחלק מהתקרות קרסו עקב כך. פתחי הכניסה למכרות נחסמו בציוד שהועף ונהרס. ההתפוצצות חוללה רעידת אדמה שהורגשה עד למרחק של כ-13 קילומטר סביב וגרמה נזקים גם על פני השטח.[1]

פעולות חילוץ התקיימו בימים שלאחר האסון, במאמץ להגיע מהר ככל האפשר אל ניצולים שנותרו בחיים. קבוצת מחלצים ראשונה ניסתה להיכנס אל המכרות 25 דקות לאחר ההתפוצצות, אך נאלצה לסגת עקב מחסור בחמצן במכרה ונוכחות של גזים רעילים, שלא היה לה ציוד המגן הדרוש להתמודדות עמם. היכולת לפנות את הגזים ולהחדיר אוויר צח אל המכרות ההרוסים נפגעה קשות בעקבות הרס ציוד האוורור באתר. אש שפרצה בשני המכרות שנהרסו הוסיפה עשן לגזים הרעילים שהתפשטו בהם.

המונים התקבצו ליד הכניסות למכרות ההרוסים בתקווה לחדשות על גורלם של קרובים וידידים. ארבעה ניצולים מההתפוצצות הצליחו לצאת בעצמם מן המכרה ורק ניצול חי יחיד חולץ בנוסף להם. לפיכך הועמד מספר הנספים הרשמי על 362, אם כי מספרם היה ללא ספק גדול יותר, עד כדי 500. בין הנספים היו בני שישה לאומים, רובם מהגרים, מהם לפחות 171 מהגרים מאיטליה. לא ניתן היה לזהות חלק מגופות ההרוגים שחולצו. הנספים הותירו אחריהם כ-1,000 עד 1,250 אלמנות ויתומים.[2]

הסיבה לאסון לא נקבעה רשמית, אך נראה כי החומר שהתפוצץ היה אבק פחם או גז מתאן שהצטבר, אשר הוצתו על ידי זיק חשמלי או להבה גלויה שהדליק אחד העובדים.

כשבועיים לאחר האסון, ב-19 בדצמבר, התרחש אסון מכרה נוסף במדינת פנסילבניה, שבו נספו 239 איש (אנ').

לאחר האסוןעריכה

בטיחות המכרות בארצות הברית בראשית המאה ה-20 הייתה ירודה. הנספים באסון היו חלק מ-3,242 קורבנות באסונות מכרות בארצות הברית ב-1907.[3][4] כתוצאה מאסון זה דומים לו התגברה בציבור הדרישה לקיים פיקוח ממשלתי מוגבר על בטיחות הפעילות במכרות. עקב כך הקים הקונגרס בחקיקה ב-1910 את לשכת המכרות של ארצות הברית (אנ'). רשות זו עסקה בהדרכה, בפיקוח על בטיחות ובחקירת תאונות. ב-1996 פורקה וסמכויותיה הועברו לגופים ציבוריים אחרים.

בשנת 2003 נחנכה בעיירה סן ג'ובאני אין פיורה (אנ') בקלבריה שבאיטליה אנדרטה לבני העיירה שהיגרו לארצות הברית ונספו באסון. בשנת 2007, לרגל מלאת 100 שנה לאסון, העניק מחוז מוליזה באיטליה פעמון זיכרון לעיירה מונונגה, והוא מוצב בכיכר העירונית בה.

בשנת 2007 נחנך במונונגה פסל לכבוד האלמנות של נספי האסון, המוכר בשם "גיבורת מונונגה" (Monongah Heroine). הוא עשוי בדמותם של האלמנה קתרינה דאביה (Caterina Davia) וילדיה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה