אסון צור הראשון

אסון צור הראשון התרחש ב-11 בנובמבר 1982, סמוך לשעה שבע בבוקר, מיד בתום מלחמת לבנון הראשונה. באסון קרס בניין הממשל הצבאי הישראלי בצור שבלבנון ונהרגו בו 91 אנשים, מתוכם 34 שוטרי משמר הגבול, 33 חיילי צה"ל, 9 אנשי שב"כ ו-15 עצירים לבנוניים.[1]

זירת האסון לאחר פיצוץ בית הממשל הצבאי בצור, 11 בנובמבר 1982
פינוי נפגעים ופינוי הריסות מבניין הממשל הצבאי בצור שבלבנון

כמה ימים לאחר האסון הוכרז יום אבל לאומי בישראל לזכר הקורבנות, והושמעה בו צפירת זיכרון.

חקירת האסוןעריכה

ועדת החקירה שצה"ל מינה לבדיקת האירוע, בראשות אלוף (מיל') מאיר זורע, קבעה שככל הנראה האסון נגרם עקב דליפת גז שגרמה להתפוצצות הבניין ולקריסתו, ולא כתוצאה מפעילות עוינת. הדו"ח הועבר לחקירת מצ"ח כדי למצוא את האשם בתאונה.

ועדת החקירה התבססה על מימצאים בשטח שתאמו אפקט של "פיצוץ נפחי" (פיצוץ ענן גז בעל מוקד רחב מאוד) עם זאת, בפיגועים נגד בסיסי הכוח הרב לאומי בביירות (עיין ערך) מספר חודשים לאחר מכן כללו מטעני הנפץ מספר טונות של גז בוטאן על מנת לייצר "פצצה תרמו- בארית" היוצרת "פיצוץ נפחי". בהנחה שתא הטרור של משמרות המהפכה בפיקודו של עימאד מורנייה,שקיבל עליו את האחריות לפיצוץ בצור, הוא שבנה את המטענים בשני המקומות- ברור כיצד ראו החוקרים בזירה אפקטים של "פיצוץ נפחי" המאפיין דליפות גז.

בספרו "נקודת האל־חזור" טוען רונן ברגמן שחקירת מצ"ח מצאה כמה ראיות המצביעות על גורם אחר לאסון - פיצוץ מכונית תופת[2]:

  • שלושה עדי ראייה ראו מכונית מסוג פיג'ו נוסעת במהירות גבוהה אל תוך הבניין, לפני הפיצוץ. שניים מהם, לבנונים שנפצעו בפיצוץ, סיפרו על כך לרופא שטיפל בהם בבית החולים של צור.
  • בין ההריסות נמצא מנוע של מכונית פיג'ו שמספרו הראה שהיא נרכשה בלבנון ולא הייתה בשימוש צה"ל.
  • בין ההריסות נמצאה רגל אדם שלא הייתה שייכת לאף אחד מן החללים.
  • שחזור של הפיצוץ שערכו מומחי רפא"ל העלה שייתכן מאוד שמדובר במכונית תופת.

בספרו טוען ברגמן שעל החוקרים הופעל לחץ שלא להגיע למסקנות נחרצות, והדבר ניכר בפירוט המסקנות בדו"ח. צה"ל החליט שלא לפרסם דו"ח זה ולדבוק בגרסה הרשמית לפיה מדובר בתאונה של פיצוץ בלוני גז. השב"כ מכחיש את קיום הדו"ח עד עצם היום הזה[3], אף כי שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, יצחק דר, העיד[2] גם הוא על קיום הדו"ח ושהוא היה אחד ממחבריו כשהיה חוקר במשטרה הצבאית החוקרת.

מידע מודיעיני שהגיע מאוחר יותר לידי גורמי מודיעין ישראליים הצביע על אזכרה שנערכה לאחר הפיגוע לנהג המכונית, אחמד קציר, בכפר דיר קאנון אל נהר הממוקם בנפת צור, ואנדרטה קטנה שהוקמה לזכרו. ארגון חזבאללה התייחס לא פעם באירועים פומביים לחלקו של קציר בפיגוע ובית הוריו משמש עד היום כמוקד עליה לרגל בשל ״חלקו החשוב של הבן במאבק נגד ישראל״.

 
פינוי הריסות מבניין הממשל הצבאי בצור שבלבנון באמצעות עגורן.

דובי איכנולד, שהיה מפקד יחידת משטרה צבאית בצור בעת האסון, והיה בין הניצולים היחידים מן הבניין שקרס, כתב על חוויותיו תחת ההריסות ולאחר החילוץ בכתבה שפורסמה במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות ב-26 באוקטובר 2012[4]. בכתבה גם הוא ציין שהתקיימה חקירת מצ"ח, בראשות סא"ל ליאון בכר, אשר העלתה כי מכונית תופת מסוג פיג'ו היא שגרמה לקריסת הבניין, ולא פיצוץ גז. הוא גם חזר על הממצא לפיו למחבל המתאבד שנהג במכונית נערכה הלוויית שהיד בכפרו.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אסון צור הראשון בוויקישיתוף

https://www.kan.org.il/item/?itemid=69855 סרט תיעודי של ערוץ 11 "המלחמה ללא שם" פרק 1

הערות שולייםעריכה

  1. ^ השירות מתמודד עם אסון צור הראשון ואסון צור השני. בעקבות מלחמת של"ג, שב"כ מקבל האחריות, אתר שירות הביטחון הכללי
  2. ^ 1 2 נקודת האל־חזור, רונן ברגמן, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן, 2007, עמ' 156 והלאה
  3. ^ עד מועד פרסום הספר. לא ידוע על שינוי בעמדת שב"כ מאז פרסום הספר.
  4. ^ דובי איכנולד, צור 1982. הייתי קבור בגיהנום, באתר ynet, 26 באוקטובר 2012