אסטטין

יסוד כימי בעל המספר האטומי 85

אסטטין או אסטט (Astatine) הוא יסוד כימי ממשפחת ההלוגנים, שסמלו הכימי At ומספרו האטומי 85 (משמעות השם: מיוונית - אסטטוס = חסר מנוחה, לא יציב, מעורער). שנת גילוי: 1940.

אסטטין
רדון - אסטטין - פולוניום
I
At
Ts
   
 
85
At
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 85
סמל כימי At
סדרה כימית הלוגנים, מתכות למחצה
מראה
מתכתי (משוער)
תכונות אטומיות
משקל אטומי [209.9871] u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 32, 18, 7
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת התכה 575.15K (302°C)
שונות
אלקטרושליליות 2.2
מוליכות חום 1.7 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 930 kJ/mol
היסטוריה
מגלה אמיליו סגרה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1940 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם instability עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זהו ההלוגן האחרון בטבלה המחזורית והיחידי שהוא רדיואקטיבי. אסטטין מוצק בטמפרטורת החדר, רעיל ביותר ומתפרק במהירות.

אסטטין הוא אל-מתכתי באלקטרושליליות ובאנרגיית יינון שלו, אך הוא אטום גדול בעל 6 רמות אנרגיה והדבר מעניק לו מוליכות תרמית ומוליכות חשמלית למחצה וגם טמפרטורת התכה וטמפרטורת רתיחה גבוהות יחסית.

מנדלייב שהניח את קיומו של היסוד, כינה אותו אקה-יוד, משום שסבר כי הוא יהיה הלוגן בעל תכונות דומות ליוד. מאז פרסום הטבלה המחזורית עסקו מדענים בחיפוש אחר היסוד, שכמותו בכדור הארץ מועטה והוא נוצר מתהליך ההזדקנות הרדיואקטיבי של האורניום. ההערכה היא שבכל רגע נתון מכיל קרום כדור הארץ לא יותר מ-28 גרם אסטטין, עובדה ההופכת את האסטטין ליסוד הנדיר ביותר בטבע.

ניתן להפיק אסטטין באופן מלאכותי. בשנת 1940 המדענים דייל ר. קרסון, ק.ר. מקנזי ואמיליו סגרה, עשו שימוש בציקלוטרון ליצירת אסטטין באופן מלאכותי על ידי הפצצת אטומי 209Bi בקרינת אלפא. הפצצה זו גרמה ליצירת איזוטופ 211At.

לאסטטין 19 איזוטופים. הם כולם רדיואיזוטופים וכולם אינם יציבים, אפילו ביחס לחומרים רדיואקטיביים. זמן מחצית החיים של הרדיו-איזוטופ 210At, הוא הארוך ביותר, 8.1 שעות.

קישורים חיצונייםעריכה