אסטרופוטוגרפיה
אסטרופוטוגרפיה היא סוג של צילום שמתעסק בצילום והקלטות של גרמי שמים, אירועים אסטרונומיים, ואזורים גדולים של שמי הלילה (אנ').
חוץ מיכולותיה של האסטרופוטוגרפיה לצלם חפצים מורחבים כגון הירח, השמש וכוכבי לכת, לאסטרופוטוגרפיה יש יכולת לצלם אובייקטים בלתי נראים לעין האנושית, כמו כוכבים עמומים, ערפיליות וגלקסיות.
הצילום חולל מהפכה בתחום המחקר האסטרונומי המקצועי, עם חשיפות ארוכות טווח של מאות אלפי כוכבים חדשים וערפיליות שהיו בלתי נראים לעין האנושית, והובילו לטלסקופים אופטיים מיוחדים יותר ויותר, שהיו למעשה מצלמות גדולות שנועדו להקליט אור באמצעות צלחות צילום. לאסטרופוטוגרפיה היה תפקיד מוקדם בסקרי שמים וסיווג כוכבים, אך עם הזמן היא פינתה את מקומה לציוד וטכניקות מתוחכמים יותר המיועדים לתחומים ספציפיים של מחקר מדעי, כאשר חיישני תמונה הופכים לאחת מצורות החיישן הרבות.
סקירה כלליתעריכה
צילום אסטרונומי הוא אחד הסוגים המוקדמים ביותר של צילום מדעי וכמעט מראשיתו הוא מגוון לתת-תחומים שלכל אחד מהם יש מטרה ספציפית, כולל קרטוגרפיה של כוכבים, אסטרומטריה, סיווג כוכבים, פוטומטריה, ספקטרוסקופיה, פולרימטריה וגילוי חפצים אסטרונומיים כגון אסטרואידים, מטאורים, כוכבי שביט, כוכבים משתנים, נובים ואפילו כוכבי לכת לא ידועים. כל אלה דורשים ציוד מיוחד כגון טלסקופים המיועדים הדמיה מדויקת, עבור שדה רחב של נוף (כגון מצלמות שמידט), או לעבודה באורכי גל ספציפיים של אור. מצלמות CCD אסטרונומיות עשויות להשתמש בקירור קריוגני כדי להפחית את הרעש התרמי ולאפשר לגלאי לרשום תמונות בספקטרום אחר, כמו באסטרונומיה אינפרא-אדומה. מסננים מיוחדים משמשים גם כדי להקליט תמונות באורכי גל ספציפיים.
היסטוריהעריכה
התצלום הראשון של חפץ אסטרונומי היה של הירח בשנת 1840, אך רק בסוף המאה ה-19 התפתחות הטכנולוגיה אפשרה לצלם כוכבים מפורטים. התפתחות האסטרופוטוגרפיה ככלי מדעי התרחשה באמצע המאה ה-19, בעיקר על ידי ניסויים ומדענים חובבים או מה שמכונה "מדענים ג'נטלמנים" (אף על פי שבתחומים מדעיים אחרים אלה לא תמיד היו גברים) בגלל הצורך לחשיפות ארוכות מאוד בשביל תפיסת עצמים אסטרונומיים חלשים יחסית היה צורך להתגבר על בעיות טכנולוגיות רבות. בעיות אלו כללו טלסקופים נוקשים וחזקים מספיק בשביל לשמור על טלסקופ מכוון לנקודה קבועה למשך תקופה ארוכה של זמן.
אסטרופוטוגרפיה חובבתעריכה
אסטרופוטוגרפיה היא תחביב פופולרי בקרב צלמים ואסטרונומים חובבים. תמונות של שמי הלילה ניתן להשיג באמצעות ציוד בסיסי ביותר ובעזרת מצלמות דיגיטליות. עבור שבילי כוכבים פשוטים, אין צורך בציוד נוסף מלבד חצובות. יש מגוון רחב של ציוד מסחרי המיועד אסטרופוטוגרפיה בסיסית ומתקדמת. אסטרונומים חובבים ומקבלי טלסקופים חובבים משתמשים גם בציוד תוצרת בית ובמתקנים שהשתנו.
להלן רשימת חלקית של אסטרונומים חובבים מפורסמים שהקדישו את זמנם הפרטי להקמת מצפים פרטיים קבועים, קיימו תצפיות ממושכות, שלא למטרות רווח וגילו תגליות, שהביאו להם פרסום רב.
- Johannes Hevelius המאה ה-17, פולין -חקר כתמי שמש, מיפי הירח, גילוי שביטים.
- Percival Lowell, ארצות הברית, מאה 19 והתחלת המאה ה-20– חקר פלנטת מאדים, וסיוע בגילוי פלוטו.
- Heinrich Wilhelm Olbers – גילוי אסטרואידים ושביט- ניסח את הפרדוקס " מדוע השמים שחורים, אם הם מכילים אינסוף כוכבים" הידוע כפרדוקס אולבר.
- William Herchel, בריטי, יליד גרמניה, מאה 18 – גילוי אורנוס ושני ירחים שלו, גילוי שני ירחים של שבתאי, גילוי קיומה של קרינת IR .
- Edwin Hubble, אמריקאי, המאה ה-19 עד מחצית המאה ה-20- גילוי גלקסיות מחוץ לשביל החלב, גילוי תופעת ההסחה לאדום עקב התרחקות הגלקסיות, כפונקציה של מרחקן, קבוע הבל.
מידע בסיסי לצילוםעריכה
הן תמונות מצלמה דיגיטלית והן תמונות סרוקות מתואמים בדרך כלל לעיבוד תוכנה כדי לשפר את התמונה בדרך כלשהי. ניתן להאיר לשלוט ולסדר תמונות במחשב כדי להתאים את צבע ולהגדיל את הניגודיות. טכניקות מתוחכמות יותר כוללות לכידת תמונות מרובות (לפעמים אלפים), ושילובן יחד בתהליך נוסף כדי לחדד את התמונות, כדי להתגבר על האטמוספירה, ולהשיג שלילת בעיות מעקב, הבאת חפצים חלשים עם יחס אות לרעש לקוי וסינון זיהום האור. לתמונות וצילומים של מצלמות דיגיטליות נדרש לעיתים עיבוד נוסך, על מנת להפחית את רעש התמונה מחשיפה ארוכה, כולל הפחתת "מסגרת כהה" .
