אסטריקס

קומיקס צרפתי הומוריסטי

אַסטֶריקסצרפתית: Astérix) היא סדרת ספרי קומיקס צרפתית, פרי עטו של הסופר היהודי-צרפתי רנה גוסיני ובאיוריו של אלבר אודרזו, שנוצרה ב-1959. אודרזו המשיך לכתוב ולאייר את הסדרה לבדו מאז מותו של גוסיני ב-1977. מאז 1959 נמכרו בעולם 325 מיליון ספרים ב-107 שפות, בהן עברית, לטינית ואף יוונית עתיקה. אסטריקס הוא הקומיקס הצרפתי הפופולרי ביותר בעולם.

אסטריקס
Astérix
לוגו הסדרה (בצרפתית)
לוגו הסדרה (בצרפתית)
שימו לב
המידע בערך זה מתמקד בדמות הקומיקס עליה נכתב הערך בלבד. למידע על הדמות במדיות אחרות, קיים אזכור קצר בפסקה המיועדת לכך ו/או בערך על הסרט/סדרה בהם היא מאוזכרת
מידע דמות
יוצר רנה גוסיני ואלבר אודרזו
סוגה הומור וסאטירה
סטטוס עדיין רץ
תקופת פרסום מקורית 29 באוקטובר 1959‏ – 14 באוקטובר 2005
ארץ מקור צרפתצרפת  צרפת
שפת המקור צרפתית
מוציא לאור Dargaud עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר הספרים 34
Asterix.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הקומיקס עוסק בכפר גאלי המחזיק מעמד נגד הכיבוש הרומאי בזכות שיקוי פלא המעניק כוח על-אנושי, וגיבוריו הם אסטריקס האמיץ והממולח, אובליקס הענק התמים והילדותי, אשפיקס כהן-העץ הזקן והחכם ושאר חברי הכפר הגאלים.

יחד עם חוברות הקומיקס "לאקי לוק" ו"טינטין", "אסטריקס" נחשב לאחת מסדרות הקומיקס הפופולריות והנמכרות ביותר ביבשת אירופה ובעולם כולו.

דמותו של אובליקס, רעהו של אסטריקס, דורגה במקום ה-23 ברשימת 50 דמויות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים לפי מגזין Empire[1].

סקירה כלליתעריכה

 
דגם של הכפר המורד

רוב עלילת הסדרה מתרחשת בכפר חוף דמיוני ללא שם בצפון מערב ארמוריקה (מחוז בגאליה העתיקה, כיום אזור נורמנדי בצרפת) בשנת 50 לפנה"ס. הכפר ידוע בקרב הגאלים בתור החלק היחיד בארצם שעדיין לא נכבש על ידי יוליוס קיסר והלגיונות הרומיים שבשליטתו, וזאת משום שתושבי הכפר מסוגלים להשיג כוחות על-אנושיים על ידי שתיית שיקוי פלא, אותו נוהג להכין כוהן-העץ של הכפר, אשפיקס. הכפר שוכן לחוף האוקיינוס האטלנטי, ומוקף משאר עבריו בארבעה חילות מצב רומיים, שעליהם מוטל לפקוח עין ולוודא כי הגאלים נמנעים מ"מעשי קונדס".

הגיבור הראשי של הסדרה הוא אסטריקס, שאחראי לאורך הסדרה לטיפול באינטרסים של הכפר בשל תושייתו וחוכמתו. אל אסטריקס מצטרף באופן קבוע חברו הגבוה, השמן והתמים אובליקס. שניהם נולדו באותו יום בשנת 85 לפנה"ס. אל אסטריקס ואובליקס מתלווה על פי רוב כלבו הזעיר של אובליקס, מבריקס. בעוד אסטריקס הפיקח והממולח צריך לשתות את השיקוי כדי לקבל כוח על-אנושי, אובליקס הוא בעל כוח-על תמידי מאחר שנפל לתוך קדירה ובה השיקוי כשהיה ילד קטן.

העלילה במרבית ספרי אסטריקס בנויה על ניסיונות הרומאים לכבוש את הכפר, בדרך כלל על ידי ניסיונות למנוע מכהן-העץ (אשפיקס) לרקוח את שיקוי הפלא שלו, או ניסיונותיהם להשגת המתכון לשיקוי. באופן בלתי נמנע, ניסיונות אלה מסוכלים בידי אסטריקס ואובליקס.

ההומור בספרי אסטריקס הוא צרפתי אופייני, לעיתים קרובות נסוב סביב משחקי מילים, קריקטורות, וסטריאוטיפים משעשעים של אומות אירופיות ואזורים צרפתיים. חלק רב מן ההומור בספרי אסטריקס הראשונים היה במפורש צרפתי, עובדה שעיכבה את תרגום הספרים לשפות אחרות מחשש לאובדן ההומור ורוח הסיפור. הספרים החדשים יותר כוללים הומור אוניברסלי יותר, הן כתוב והן מאויר. לצד ההומור הגבוה, הספר כולל גם הומור גרפי יותר כגון המראה הקריקטוריסטי של הדמויות והקרבות ביניהן (שכוללות בעיקר תגרות ידיים). מאפיין נוסף של הסדרה הוא שימוש באלמנטים הנחשבים לקומיים ומתאימים לכל הגילאים, החל מתגרות ידיים הומוריסטיות וכלה במשחקי מילים מתוחכמים. חלק ניכר מהבדיחות הן על רקע ההיסטוריה של רומא ובפרפראזות על מימרות לטיניות, נושא שנלמד בהרחבה במערכת החינוך הצרפתית. הרמיזות הקומיות הן גם על רקע הבדלים תרבותיים בין אזורים שונים בצרפת, וסגנונות שונים של קבוצות לאומיות אחרות. סגנון הציור משלב בין דמויות קריקטוריסיטיות, מצחיקות וחביבות לרקע ריאליסטי הכולל שחזור מהימן של התקופה, מהכפר הגאלי מוקף היער ועד לרומא העתיקה.

למרות (ואולי בגלל) ההומור העוקצני כלפי נטייתם של הצרפתים להתנשאות, התקבלו הספרים בתרבויות אירופיות ופרנקופוניות (דוברות צרפתית) ברחבי העולם.

לאורך הסדרה אסטריקס ואובליקס (ולעיתים רבות גם חברי כפר נוספים) יוצאים להרפתקאות שונות ברחבי הכפר וברחבי העולם. מקומות בהם הם מבקרים לאורך הסדרה כוללים אזורים שונים בגאליה (לוטטיה, קורסיקה וכדומה), מדינות אשר שכנות לגאליה (בלגיה, ספרד, בריטניה, גרמניה וכו'), ומדינות רחוקות (אמריקה הצפונית, יהודה והמזרח התיכון, הודו וכו').

כל הספרים מסתיימים בסעודה חגיגית, בדרך כלל בלילה, מסביב למדורה שבה נצלים חזירי בר. כל הגיבורים שמחים וחוגגים את ניצחונם, חוץ מהפייטן.

דמויותעריכה

 
אסטריקס, הדמות הראשית בסדרה

אסטריקסעריכה

  ערך מורחב – אסטריקס (דמות)

אסטריקס (Astérix) הוא הדמות הראשית בסדרה. לוחם אמיץ, חכם, ערמומי ונמוך קומה אשר נוהג באופן עקבי להתנדב בלהט לצאת למשימות מסוכנות. חובש קסדה מכונפת וחמוש בחרב קצרה, בה כמעט אינו משתמש. אסטריקס נוהג לשתות את שיקוי הפלא שרוקח כהן-העץ אשפיקס כדי לקבל חוזק על-אנושי.

 
דמותו של אסטריקס על קיר בסנט טרוידן, בלגיה

אובליקסעריכה

  ערך מורחב – אובליקס

אובליקס (Obélix) הוא חברו הטוב של אסטריקס, אשר עובד כחוצב מנהירים וכאיש משלוח של מנהירים. אובליקס הוא איש גדול ממדים - גבוה, שמן ובעל תיאבון עצום לאוכל, בייחוד לחזירי בר צלויים. כשהיה פעוט נפל לקדירה של שיקוי הפלא ובזכות כך זכה לכוח עצום ביותר באופן קבוע (בעוד שאר הגאלים צריכים לשתות את שיקוי הפלא כדי לקבל כוח זה, וגם אז השפעתו זמנית בלבד). אובליקס אוהב לאכול, בייחוד חזירי בר צלויים, ותגרות ידיים עם הרומאים ושודדי הים. באופיו אובליקס תמים וקצת ילדותי, ואיננו חכם ופיקח כמו אסטריקס.

אשפיקסעריכה

  ערך מורחב – אשפיקס

אשפיקס (Panoramix) הוא כוהן-העץ החכם של הכפר. אדם זקן וגבוה בעל זקן לבן ארוך, חלוק לבן וגלימה אדומה. נודע בעיקר כרוקח של שיקוי הקסם אשר מעניק לגאלים את כוחותיהם העל-אנושיים, אך באמתחתו גם שיקויים אחרים. למשל, ב"אסטריקס וקלאופטרה" הוא רקח סם-שכנגד שהגן על אסטריקס, אובליקס ועליו מפני רעל. פירוש שמו בצרפתית הוא "התמונה הכוללת".

מבריקסעריכה

מבריקס (Idéfix) הוא הכלבלב הזעיר של אובליקס. מבריקס הופיע לראשונה בספר החמישי, המסע מסביב לגאליה. מבריקס נוטה להיות בעל מזג נבזי, אך הוא נאמן מאוד לאובליקס ועוזר לו להילחם נגד הרומאים. הוא בעל תודעה אקולוגית מפותחת וכועס כאשר פוגעים בעצים.

 
אובליקס, חברו של אסטריקס, סוחב מנהיר.

גאלים נוספיםעריכה

  • לוחמאמיקס (Abraracourcix) - ראש הכפר הגאלי, "כולו הוד והדר" ו"נוח לכעוס", בעל חוש כבוד מפותח. למרות תיאורו מלא הפאתוס בתחילת כל ספר, הוא משמש גם כאתנחתא קומית כאשר חלק גדול מהרגעים הקומיים שלו נובעים ממנהגו להיות נישא על מגן גדול על ידי שני גאלים. החשש העיקרי שלו הוא שהשמיים יפלו על ראשו ועל כפרו. בכל סכנה שמתקרבת אל הכפר הוא שולח את אסטריקס ואובליקס לפתור את הבעיה. משמעות שמו בצרפתית הוא "בעל זרועות מקוצרות". בשלושת הספרים האחרונים התחלף המתרגם והוא נקרא דגוליקס.
  • חמשיריקס (Assurancetourix, בחלק מהתרגומים דורהמיקס) - פייטן הכפר הגאלי. שירתו היא בלתי נסבלת לדעתם של אנשי הכפר בגלל זיופיו הרבים. בספר אסטריקס באחוזת האלים, משתמשים הגאלים בזיופיו הצורמניים של חמשיריקס על מנת לגרש את האזרחים הרומאים מאחוזת האלים. בספר אסטריקס ומרבד הקסמים, מסופר כי קולו גורם לשמש להתחבא מאחורי העננים ולגשם לרדת. בגלל שירתו הצורמנית, ברוב הסעודות החגיגיות שנערכות בסיום כל ספר הוא קשור לעץ עם מפית שסותמת את פיו. כשהרומאים שיפצו את הכפר בסוף הספר ה-28 הם בנו מחדש את ביתו על עץ, שבספר השמיים נופלים לו על הראש (הספר ה-33), נשרף על ידי חללית. פירוש שמו בצרפתית הוא "ביטוח מקיף". בשלושת הספרים האחרונים התחלף המתרגם לעברית, והוא נקרא דורהמיקס. מנגן בכינור, נבל וחמת-חלילים.
  • בסדראלפביתיקס (Ordralfabétix) - מוכר הדגים של הכפר, מסריח כל הזמן מדגים, אותם הוא מייבא מרחבי גאליה (ולא דג אותם מהים שבסמוך לכפרו). באנגלית שמו הוא לא-היגייניקס, ולאביו קוראים לא-בריקס. אשתו, ילוסבמרין, עובדת איתו בחנות הדגים. מסוכסך עם אוטומטיקס.
  • אוטומטיקס (Cétautomatix) - נפח הכפר, ויריבו המושבע של בסדראלפביתיקס - הוא היחיד בכפר (פרט לאובליקס אוהב הבשר) שמסרב לטעום מהדגים שלו. לאביו קוראים חציאוטומטיקס. על-פי רוב הוא זה שמשתיק את חמשיריקס. עסק בסחר עתיקות באופן זמני, בספר אסטריקס באחוזת האלים.
  • מתושלחיקס, אשמאיקס או ענתיקס (Agecanonix בצרפתית, Geriatrix באנגלית) - זקן הכפר, בן 93 אך מלא מרץ ועזוז, ותיק קרבות גאליה נגד הרומאים. משמעות שמו הצרפתי הוא "גיל העמידה". נשוי לאשה צעירה, גבוהה ויפה. הופיע לראשונה בספר אסטריקס באולימפיאדה. בסרט "אסטריקס והקרב הגדול", נקרא בדיבוב לעברית קשישניקס.
  • זִיופנים - אשתו של לוחמאמיקס, ראש-השבט, ועקב כך "הגברת הראשונה". אישה שתלטנית וזעפנית באופיה. בשלושת הספרים האחרונים התחלף המתרגם והיא נקראת ויטמין. נוהגת להיכנס לקטטות עם אשתו של מתושלחיקס.
  • גברת מתושלחיקס - אשתו הצעירה והנאה של מתושלחיקס.
  • ילוסבמרין - אשתו של בסדראלפביתיקס. מסייעת לו בממכר הדגים.
  • פלבאלה - נערה גאלית בלונדינית יפת-תואר.

דמויות משנה נוספותעריכה

ההומור בספרעריכה

סטריאוטיפים ורמיזותעריכה

הספר מתבסס על ההיסטוריה הרומית, היסטוריה שנחשבה ועוד נחשבת כבסיס לתרבות הצרפתית. בתקופה שבה חוברו רוב הספרים, עדיין היו נהוגים לימודי לטינית ולימודים קלאסיים אחרים בבתי הספר בצרפת. אפשר להשוות את העיסוק ההומוריסטי בהיסטוריה הרומית, לעיסוק ההומוריסטי בתקופת התנ"ך שהיה מקובל מאוד בקרב קומיקאים וסטיריקנים בישראל.

בכל מקום שבו הם מבקרים נתקלים אסטריקס ואובליקס באנשים ובמצבים מן החיים האמיתיים המוצגים בצורה קריקטורית וסטריאוטיפית. לדוגמה, באחד הספרים הראשונים, אסטריקס והגותים, הגותים מוצגים כמיליטריסטיים ונאמני משטר, המזכירים את הגרמנים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הקסדות אותן עוטים הגותים מזכירות את קסדות הפיקלהאובה הגרמניות ממלחמת העולם הראשונה, ואחד ממנהיגיהם מזכיר בצורה ברורה את אוטו פון ביסמרק. הבריטים, לעומת זאת, מתוארים כמנומסים, מדברים בשם תואר לפני שם עצם (הבדל ניכר בין התחביר האנגלי לתחביר הצרפתי), שותים בירה חמה ומים חמים (לפני שהובא התה לאנגליה, כביכול על ידי אסטריקס עצמו), ומרתיחים את כל מזונותיהם. ספרד היא מדינה זולה אי שם בדרום, מקום שבו אנשי הצפון נופשים בחופשותיהם (ודורשים לאכול מאכלים הזהים לאלו שבבתיהם).

כמה סטריאוטיפים לגבי אזורי צרפת השונים הם לדוגמה אנשי נורמנדי שאינם מסוגלים לענות תשובה ישירה, אנשי מרסיי המשחקים בפטאנק, והקורסיקנים הנמנעים מכל עבודה, מתרגזים בקלות, ושומרים על נקמות-דם לאורך שנים.

דמויות משניות מייצגות לעיתים אנשים מפורסמים או דמויות דמיוניות, לרוב קריקטורות של תושבי צרפת האופייניים לאותה התקופה, במיוחד מן הטלוויזיה והמופעים. בספר "אובליקס וחבורתו" לדוגמה, הביורוקרט הרומאי הוא קריקטורה של ז'אק שיראק, ושני לגיונרים רומאים דומים לסטנלי לורל ואוליבר הרדי.

דמויות אחרות מתקשרות למקומות שבהם מבקר אסטריקס. דוגמה טובה היא הזמרים הנודדים המפורסמים ביותר בבריטניה, בספר "אסטריקס בבריטניה", המאוירים באופן ברור כחברי להקת הביטלס; זוג לוחמים בלגיים בספר "אסטריקס בבלגיה" הדומים לתומסון ותומפסון מהקומיקס הבלגי טינטין, ודון קיחוטה וסנצ'ו פנצ'ו בספר "אסטריקס בספרד". בספרים חדשים יותר מדובר בדמויות ראשיות גם כן: בספר "אסטריקס וירושלים של זהב שחור" מרגל רומי כשון קונרי בדמות ג'יימס בונד שנושא את השם "אפס-אפס-ששיקס" (Doublosix) שפרושו 006 כפרפרזה על כינויו של ג'יימס בונד - 007. הצעיר, ומפקדו דומה לשחקן הראשון ששיחק את M, ובספר "אסטריקס וילדותו השנייה של אובליקס" מנהיג בריחת העבדים (יווני, הנקרא ספרטקיס) מבוסס על קירק דאגלס כספרטקוס. בספר "אסטריקס בקורסיקה", מנהיג קורסיקני מוצג באופן ברור בתור נפוליאון בונפרטה. נוסף בזאת, בספר "השמיים נופלים לו על הראש", צמד גיבורים המבוססים על שתי דמויות ידועות בסרטים של ארצות הברית: גיבור על בשם "סופר שיבוט" המזכיר במראהו את ארנולד שוורצנגר, וחייזר קטן בשם "טון" (באנגלית: מצויר) בתור מיקי מאוס.

 
ציור של ירושלים ב"אסטריקס וירושלים של זהב שחור"

אולם בהיבטים רבים סדרת הספרים מייצגת את חיי המאה הראשונה לפנה"ס בצורה מדויקת למדי. לדוגמה, הבניינים צפופי הקומות והדירות ברומא, עליהן אומר אובליקס כי גגו של אדם אחד הוא רצפתו של אדם אחר (ועל כן "הם מטורפים, הרומאים האלה", המשפט החביב על אובליקס). מצד שני נוכחות הארובות בגגות בתי הכפר הגאלי אינו מדויק, משום שאצל הגאלים נעשה שימוש בפתחי גג כדי לאפשר לעשן לצאת. בספר "אסטריקס וירושלים של זהב שחור" מבקר אסטריקס בירושלים, שצוירה על פי צילומים של דגם ירושלים שנמצא אז ב"הולילנד" (היום במוזיאון ישראל). את הצילומים צילם אודרזו בעצמו בביקור שערך בארץ, כדי ללמוד לצייר את נופיה בצורה אמינה. ואולם, בציור אחר רואים את שער האריות עם תבליטי הברדלסים אף על פי שהחומה עם שער האריות והברדלסים נבנתה על ידי בייבארס, כלומר רק כ-1200 שנה מאוחר יותר.

הטקסט גם עושה שימוש תדיר בביטויים וניבים לטיניים, וכן ברמיזות לטקסטים לטיניים קלאסיים, בפרט לספר "מלחמת גאליה" מאת יוליוס קיסר. בדיחות רבות מתייחסות לנוהג של יוליוס קיסר לכתוב על עצמו בגוף שלישי. רמיזות כאלה יכלו להתקבל היטב בקרב המגזרים בעלי ההשכלה בצרפת ובלגיה בשנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר לימוד לטינית היה עדיין נפוץ בבתי הספר. למרות שהסדרה עושה שימוש בביטוי "אבותינו הגאלים", יוצריה אינם ממוצא צרפתי: רנה גוסיני היה יהודי ממוצא פולני שגדל רוב שנות ילדותו בארגנטינה ואילו אלברט אודרזו הוא ממוצא איטלקי.

משחקי מיליםעריכה

מפתח מרכזי לטקסט בספרי אסטריקס הוא השימוש במשחקי המילים, בהן נעשה שימוש בשמות הדמויות. שמות שני הגיבורים הראשיים מקורם באסטריסק (Asterisk - סימן הכוכבית *), ואובליסק (Obelisk - מצבת חרוט אבן). אסטריקס הוא כוכב הסדרה (בלטינית Aster פירושו כוכב, ו-rix פירושו בקלטית מלך, בדומה ל-rex בלטינית). אובליקס עובד כמוביל מנהירים (מנהיר - menhir - אבן גדולה ומסותתת ששימושה לא ברור. משערים שהיא שימשה לפולחן כלשהו או אולי כמצבה). למעשה, כמעט כל שמות דמויות הגאלים מסתיימות ב-"---יקס" (-ix), קרוב לוודאי כאזכור למנהיג הגאלי ההיסטורי ורקינגטוריקס שהוביל את המרד נגד הרומאים בשנים 52/3 לפנה"ס, אך למעשה רק חלק מהמלכים הגאליים נשאו שמות שהסתיימו ב -rix. הסיומת "---יקס" לשמות הגאלים נשמרת ברוב התרגומים. כך בתרגום לעברית נקרא זקן הכפר "ענתיקס", "מתושלחיקס" או "אשמאיקס", "לוחמאמיקס" הוא מנהיג הכפר (ובתרגום החדש: דגוליקס), ו"חמשיריקס" הוא הפייטן (בתרגום החדש: דורהמיקס). תרגומי השמות נתקלו לעיתים קרובות בקשיים בשמירה על ההומוריסטיות וכפל הלשון שבהם. עם זאת תרגום השמות הצרפתיים לאנגלית דווקא היה מוצלח למדי - השם "Ordralfabétix", שפירושו בסדר אלף-בית, הפך בצורה מוצלחת באנגלית ל-"Unhygienix" (לא היגייני), רמיזה לסחורה הלא מוצלחת של מוכר הדגים הכפרי. "Panoramix", כהן הכפר ששמו אולי מעיד על ראייתו את התמונה המלאה (פנורמה), הפך ל-"Getafix", כמו "get a fix", דבר המתקשר לרקיחת שיקויי הקסם. הכלבלב של אובליקס שנקרא במקור "Idéfix", רעיון מקובע, אובססיה, דוגמה, מערכת עקרונית, הפך ל-"Dogmatix", אשר גם משמר את "רעיון מקובע", וגם שומר על dog בצורה מושלמת.

התרגום לאנגלית שנעשה בבריטניה בידי אנתיאה בל ודרק הוקרידג' (Anthea Bell and Dereck Hockridge), לעיתים קרובות תוך התייעצות עם הכותבים המקוריים, הוא המקיף והמושקע ביותר מבין התרגומים שנעשו לסדרת הספרים. באיורים לא נערך כל שינוי, אולם בקטעים מסוימים הטקסט האנגלי משמר רק בצורה מעורפלת את המקור. הדבר אמור במיוחד לגבי משחקי מילים בצרפתית או בדיחות הקשורות להבדלי תרבות בין אזורים בתוך צרפת. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לתרגום הספר "אסטריקס בבריטניה", והוא אכן זכה לפופולריות רבה בבריטניה.

סיומות השמות

לכל עם יש סיומת אופיינית לשמו של בן העם:

  • גאליה - מסתיים באִיקס (אסטריקס, אובליקס וכדומה)
  • רומא - מסתיים באוּס (יוליוס, קאיוס, אנטיטטנוס וכדומה)
  • סקנדינביה - מסתיים באף (גרוסבף, אולף, טלגרף וכדומה)
  • בריטניה - מסתיים באַקס (אסטראקס וכדומה)
  • מצרים/פיניקיה - מסתיים באִיס (סרגליס המצרי, רקתעמיס הפיניקי וכדומה)
  • גרמניה - מסתיים באיק (טרטריק, מטריק וכדומה)
  • הודו - מסתיים באַא (שוהדא, מיזהבא וכדומה)

בספר אסטריקס ומירוץ הכרכרות נוספו כמה סיומות:

  • כושיים- מסתיים ב-פֶר
  • רוסיה- מסתיים ב-וֹב
  • לוסיטניים- מסתיים ב-אֵס

סדרת ספרי אסטריקסעריכה

להלן רשימה של 33 הספרים הרשמיים בסדרה. ספרים 1–24 ו-32 הופקו בשיתוף פעולה בין אודרזו וגוסיני. ספרים 25–31 ו-33 הופקו על ידי אודרזו בלבד. לרגל ציון 50 שנה לספר הראשון, יצא לאור הספר ה-34 בסדרה - "אסטריקס ואובליקס, יום ההולדת". כמו כן יצא ספר המבוסס על הסרט "12 המשימות של אסטריקס".

ספרים שתורגמו לעבריתעריכה

שנים עשר אלבומים תורגמו לעברית בהוצאה לאור "דליה פלד מוציאים לאור בע"מ", בשיתוף עם הוצאת הספרים "מודן". ההדפסות נעשו משנת 1985 ועד 2008. בתחילה בכריכה קשה ולאחר מכן במהדורות כריכה רכה. התרגומים לספרים השונים נעשו על ידי אורה כהן כץ, אביטל ענבר ושלושת האחרונים על ידי דורית דליות עם שי צ'רקה כעורך; וציורי הטקסטים על ידי נאוה אלון, נורית יובל ואורית ברוך. בשלושת הספרים האחרונים שי צ'רקה עזר בעיצוב.

בחלק מהכרכים תורגמה הלטינית לארמית, כגון בדיחות הלגיונרים בספר הראשון - "בדידי הוה עובדא", שפירושו "כבר התנסיתי בכך".

רשימת ספרי אסטריקס שתורגמו לעברית מובאת להלן:

  1. "אסטריקס הגאלי"
  2. "אסטריקס וקלאופטרה"
  3. "אסטריקס בבריטניה"
  4. "אסטריקס באולימפיאדה"
  5. "אסטריקס והקלחת"
  6. "הסכסכן מרומא"
  7. "אחוזת האלים"
  8. "אסטריקס מגלה את אמריקה"
  9. "אובליקס וחבורתו"
  10. "אסטריקס ומרבד הקסמים" (מספר זה ואילך, העיצוב חודש)
  11. "אסטריקס וירושלים של זהב שחור"
  12. "ילדותו השנייה של אובליקס"

היסטוריהעריכה

רנה גוסיני ואלבר אודרזו נפגשו לראשונה בשנת 1951. לאחר שעבדו יחד על פרויקטים שונים, בשנת 1959, התברר להם שלא יוכלו לפרסם קומיקס שכתבו, מכיוון שהוא דומה מאוד לקומיקס אחר שפורסם בעבר. נותרו להם פחות מחודשיים עד מועד פרסום הקומיקס, והם ניסו לפתח עלילה. אודרזו תיאר זאת כך:

רנה אמר לי, "בוא נעבור על כל התקופות המרכזיות בהיסטוריה", אז התחלתי מהתקופה הפלאוליתית. כשהגעתי לתקופה של הגאלים, הוא עצר אותי.

The complete guide to Asterix

לפי דבריו של אודרזו, המחשבה הראשונה של גוסיני הייתה "מה אם במקום לזרוק את נשקו לרגליו של קיסר, ורקינגטוריקס היה זורק את נשקו על רגליו של קיסר?" הם התלהבו מהרעיון והחלו לפתח עלילה שהתרחשה בפרק הזמן של מלחמת גאליה.[4]

מחוות והשפעותעריכה

  • הלוויין הצרפתי הראשון, ששוגר בשנת 1965, נקרא בשם אסטריקס-1.
     
    הלווין אסטריקס-1
  • במהלך ההתמודדות של פריז על אירוח אולימפיאדת 1992, דמותו של אסטריקס כיכבה בפוסטרים רבים על מגדל אייפל.
  • חרק המיפטרה מאובן, שהתגלה בשנת 2011 בתוך ענבר ותוארך לפני כ-55 מיליון שנה, נקרא Ordralfabetix sirophatanis, כמחווה לדמות מאסטריקס, Ordralfabétix (בתרגום העברי לפיסדראלפביתיקס), סוחר הדגים של הכפר.
  • יוצר הטראנס הישראלי אבי שמיילוב מכונה אסטריקס בהשראת הדמות.
  • פארק אסטריקס הוא פארק שעשועים בסמוך לפריז.
  • אמן הקומיקס והקריקטוריסט הישראלי שי צ'רקה הושפע מאוד מאסטריקס. דמותו של אסטריקס אף מופיעה באחד מספריו של צ'רקה.
  • בירחון זבנג שאותו עורך אורי פינק, ישנו קומיקס בשם "זבנגיהו" המראה כפר יהודי לאחר חורבן בית המקדש השני שמתנגד לכיבוש כשמסביבו מוצבים רומאים. בקומיקסים סאטיריים אחרים מופיעים כפרים מבודדים שמתנגדים לכיבוש בעיצוב דומה לזה שבאסטריקס, כמו כפר חילוני בלב מדינת ישראל המתחרדת וכדומה.

מחוות לכבוד 50 שנה לקומיקס

מדיות נוספות בזיכיוןעריכה

סרטיםעריכה

סרטי אנימציהעריכה

סרטי לייב אקשןעריכה

בשלושה מהסרטים ז'ראר דפרדייה מגלם את אובליקס.

משחקי וידאועריכה

בעקבות ההצלחה הרבה לה זכתה הסדרה לאורך השנים, במיוחד בקרב ילדים, הופקו לאורך השנים משחקי וידאו רבים אשר התבססו על הסדרה. המשחק הראשון, "אסטריקס", יצא ב-1983 לאטארי 2600. מאז יצאו כמה עשרות משחקים נוספים, במגוון פלטפורמות - מחשבים וקונסולות משחקים. ביניהם ראויים לציון סדרת משחקים פופולרית במיוחד לקונסולה הניידת של סגה, הגיים-גיר, בשנות התשעים המוקדמות.

מחזות והצגותעריכה

בשנת 2009, הופק מחזמר אסטריקס על פי הספר המרוץ סביב גאליה.

פארק השעשועיםעריכה

  ערך מורחב – פארק אסטריקס

פארק אסטריקס (Parc Astérix) נפתח לראשונה בשנת 1989 וממוקם כ-35 ק"מ מצפון לפריז ו-32 ק"מ מאתר הנופש דיסנילנד פריז. הקומפלקס כולל פארק שעשועים ומלון. זהו פארק שעשועים בעל הנוכחות השנייה בגודלה בצרפת אחרי דיסנילנד - הפארק מארח כ-1,800,000 מבקרים בשנה. הפארק נודע במיוחד בזכות רכבות ההרים המצויות בו. הוא פתוח מחודש אפריל עד לחודש נובמבר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חמישים דמויות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים, מגזין אמפייר
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 תורגם לעברית ויצא לאור בישראל בהוצאת דליה פלד מוציאים לאור
  3. ^ תורגם לעברית ויצא לאור בישראל בהוצאת מודן
  4. ^ הסצנה אכן הופיעה בסדרה, בעמוד הראשון של אסטריקס הגאלי.