פתיחת התפריט הראשי

אסכולת נוטרדאםצרפתית: Notre Dame school או "האסכולה הפוליפונית של נוטרדאם") הוא כינויה של קבוצת מלחינים, שעבדה בקתדרלת נוטרדאם בפריז או בשכנותה, מ-1160 בקירוב עד 1250. הכינוי מתייחס גם למוזיקה שחיברה קבוצה זו.

המלחינים היחידים ששמם עבר במשך הדורות והגיע עד ימינו הם לאונין ופרוטין. שניהם נזכרו בכתבי סטודנט אנגלי אלמוני, הידוע בשם "אנונימוס IV", שעבד או למד בנוטרדאם בהמשך המאה ה-13. נוסף לכך שנקב בשמות שני המלחינים ותיאר אותם כ"מלחיני האורגנום הטובים ביותר", והוסיף וציין, כי ערכו את ספר האורגנום הגדול, הידוע בשם "מגנוס ליבר אורגני", הוא מביא אי-אילו פיסות מידע מעוררות סקרנות על המוזיקה והעקרונות שהיו כרוכים בחיבור האורגנום. פרוטין הוא המלחין הראשון של "אורגנום קוודרופלום" - פוליפוניה בארבעה קולות - או לפחות הראשון, שהמוזיקה שלו שרדה, שכן הסיכויים למצוא כתבי יד שלמים של מוזיקה כתובה בתווים מתקופה זו קלושים, במקרה הטוב.[1]

לאונין, פרוטין ועוד מלחינים אלמונים, שהמוזיקה שלהם שרדה עד ימינו, מייצגים את התקופה הידועה בתולדות המוזיקה האירופאית כארס אנטיקווה. המוטט פותח לראשונה במהלך תקופה זו מן הקלאוזולה, שהיא מטיפוסי היצירה השכיחים ביותר ב"מגנוס ליבר אורגני".

מוזיקה בכתב תווים שרדה בכמויות ניכרות, אך פרשנות למוזיקה זו, בייחוד בכל הנוגע למקצב, עודנה נתונה במחלוקת. שלושה תאורטיקאים של מוזיקה מתארים את נוהל התקופה: יוהאנס דה גרלנדיה, פרנקו מקולון ואנונימוס IV; עם זאת, כולם כתבו שני דורות ויותר אחרי חיבור המוזיקה, וייתכן שכפו את הנוהל של זמנם, שהלך והתפתח במהירות, על מוזיקה שהובנה אחרת. בחלק גדול מן המוזיקה של אסכולת נוטרדאם הקולות התחתונים שרים ערכי תווים ארוכים בעוד שהקול או הקולות העליונים שרים קווים עתירי קישוטים, המרבים להשתמש בתבניות חוזרות של תווים ארוכים וקצרים, הידועים בשם "מודוסים ריתמיים". בכך צויינה ראשיתו של כתב תווים, המסוגל להציג משכי זמן יחסיים של תווים בתפקידי קולות וביניהם (הופין 1978, עמ' 221).

מלחינים בני ימינו, כמו סטיב רייך וארוו פרט, מציינים את המוזיקה של אסכולת נוטרדאם כהשפעה על יצירתם.

לקריאה נוספתעריכה

  • Richard H. Hoppin, Medieval Music. New York, W.W. Norton & Co., 1978. (ISBN 0-393-09090-6)
  • Harold Gleason and Warren Becker, Music in the Middle Ages and Renaissance (Music Literature Outlines Series I). Bloomington, Indiana. Frangipani Press, 1986. (ISBN 0-89917-034-X)
  • Articles "Notre Dame School," "Organum," "Léonin," "Pérotin," The New Grove Dictionary of Music and Musicians, ed. Stanley Sadie. 20 vol. London, Macmillan Publishers Ltd., 1980. (ISBN 1-56159-174-2)
  • הרולד גליסון ווארן בקר, "מוזיקה בימי הביניים וברנסאנס", בלומינגטון, אינדיאנה, הוצאת פרנג'יפאני 1986
  • ערכים "אסכולת נוטרדאם", "אורגנום", "לאונין", "פרוטין", מילון גרוב החדש למוזיקה ולמוזיקאים בעריכת סטנלי סיידי, כרך 20, לונדון, מקמילן ושות' 1980.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אסכולת נוטרדאם בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ג'יימס גולוויי וויליאם מאן, "מוזיקה בכל הזמנים", עמ' 31