אסף פינקוס

חוקר תולדות האמנות ומרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אסף פינקוס (נולד ב-10 ביוני 1969) הוא פרופסור בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, מומחה לתולדות האמנות של ימי-הביניים.

אסף פינקוס

חייו ופועלו האקדמי עריכה

נולד וגדל בתל אביב. סיים את הדוקטורט בהצטיינות בשנת 2002 באוניברסיטת תל אביב, תחת הנחייתה של פרופסור נורית כנען-קדר. בין השנים 2004–2006 כתב בתמיכת קרן מקס פלנק (Max-Planck Gesellschaft) ובשיתוף פעולה עם פרופסור וילהלם שלינק (Wilhelm Schlink) את עבודת הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרייבורג. בשנת 2007 זכה במלגת אלון והחל ללמד באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 2007–2009 זכה במלגת ג'יף (GIF – Young Scientists’ Program) עבור פרויקט המציצנות בימי-הביניים (Voyeurism in Late Medieval Art and Cult), ובשנת 2013 במלגת איי.אס.אף (ISF) עבור חקר דימויי האלימות של מרטירים בשלהי ימי-הביניים בגרמניה (Visual Aggression: Martyr’s Imagery in Late Medieval Germany). בין השנים 2011–2014 עסק בתאוריית הדימויים סימולקרה-דימוי-אידולה (symulachra-bild-ydola). בשנת 2016 זכה במענק מחקרי מטעם קרן גרדה הנקל (Gerda Henkel Stiftung) להקמת קבוצת פוסט-דוקטורנטים לחקר רטוריקה ותגובה לדימויי אלימות בימי-הביניים בשיתוף עם פרופסור מרטין ביקסל (Martin Büchsel) מאוניברסיטת פרנקפורט. כמו כן, זכה בפרסי הצטיינות אקדמיים בינלאומיים עבור ספריו ומאמריו. בנוסף על כל אלו, משמש פינקוס כשופט עבור כתבי-עת מובילים וקרנות מחקר בעולם ונמנה עם המערכת של אחדים מהם.

מחקרו של פינקוס עוסק בפיסול הגותי במרחב דובר הגרמנית במאות 13–15, ובציור האיטלקי של המאה ה-14, ומתמקד בשאלות של פטרונות, תאוריית דימויים, תגובת הצופה, סומה-אסתטיקה, אלימות חזותית ודמיון. מחקרו העכשווי מתמקד בפסלי הענקים שעצבו את הנוף האורבני והספרותי של ימי-הביניים המאוחרים.

בין השנים 2012–2016 כיהן כראש החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב; ניהל את הגלריה האוניברסיטאית בין השנים 2013–2016; ממייסדי עמותת אימגו (IMAGO – The Israeli Association for the Visual Culture of the Middle Ages); בין השנים 2013–2015 עמית בינ"ל באיקמה (ICMA; An International Associate) ובין 2014–2016 חבר בוועד (ICMA Membership Committee); מייסד ויושב ראש קרן טיאף (TIAF) לחקר האמנות בישראל (Tel Aviv Israeli Art Foundation).

ספריו עריכה

Assaf Pinkus, Workshops and Patrons of St. Theobald in Thann (Münster, Berlin, New York: Waxmann, 2006).

המונוגרפיה עוסקת בתוכניות הפיסוליות של כנסיית סנט. תאובלד בתאן (St. Theobald, Thann) ובתנאי הייצור והפטרונות (הדתית והחילונית) שבכנסייה. פינקוס הציע לראשונה, שחזור של ארגון ותנאי הייצור בסדנאות המקומיות, תוך דיון בהתפתחות הפיסול ההמוני בסוף ימי-הביניים (mass-sculpture), מנקודת מבט כלכלית של התפתחות השוק הפתוח והמנגנונים הכלליים שאיפשרו זאת. השחזור מתבסס על פרגמנטים של ספרי חשבונות ועל ניתוח הפיסול. הספר אפשרויות קריאה של התוכניות הפיסוליות ממגוון פרספקטיבות אפשרויות: של הפטרון הדתי; של הפטרון האזרחי; וקהלי היעד השונים. הדיון מציף את הטענה שכל מערך איקונוגרפי הרמטי כביכול ניתן לפירוש רב שכבתי. כמו כן, הכנסייה בתאן מהווה מקרה נדיר של פטרונות נשית בימי-הביניים והמחקר מראה כיצד ההבדלים במגדר ובהשתייכות החברתית באים לידי ביטוי בבחירת קשת הנושאים, המקורות הספרותיים, גיבורי פולחן מקומיים, ובייצוג הכוח. ספר המבוסס על עבודת הדוקטורט ומחקר חדש בנושא ראה אור ב-2006 בסדרה האקדמית של אוניברסיטת פרייבורג Waxmann Verlag, Berlin New- York וזכה במלגת הצטיינות של מדעי הרוח בגרמניה מטעם Geschwister Boehringer Ingelheim Stiftung.

Assaf Pinkus, Patrons and Narratives of the Parler School: The Marian Tympana, 1350-1400 (Berlin: Deutscher Kunstverlag, 2009).

הספר מתמקד באמנות הנרטיבית בשערים המפוסלים של אסכולת פרלר – משפחת פסלים ואדריכלים גרמנית שעיצבה את התשתית האורבנית של אירופה בסוף ימי-הביניים – אשר נמנים עם הפרויקטים השאפתניים והראוותניים ביותר של המאה ה-14. פינקוס בוחן לראשונה את תפקידו של הנרטיב המפוסל בייצור זהויות ושדות שיח חברתיים תוך ניתוח התוכניות הפיסוליות בחמש הכנסיות הפרלריות של דרום גרמניה (בזל, פרייבורג אוגסבורג, אולם, ותאן); הוא מציג מסגרת פרשנות חדשה לסיפוריות העשירה המוצגת בשערים, בהתבסס על תאוריות נרטיביות לצד תאוריות ראייה, מציצנות וחיזיון בתרבות של שלהי ימי-הביניים ופרקטיקות צפייה ותקשורת בנות הזמן ההוא ומכאן – פרשנות המתמקדת בהיבטים הפוליטיים של הדימוי החזותי בערי הריין העליון. כמו כן, המחקר מנתח את ההיסטוריוגרפיה והרצפציה של אסכולת פרלר ומציע דקונסטרוקציה של רעיון האמן הפרלרי, מציב תחתיו את רעיון הסוכנות והיזמות, תוך הצעת טרמינולוגיה חדשה לתחום. בראשית שנת 2009, יצא המחקר לאור כספר בסדרה המדעית Kunstwissenschaftliche Sudien Band 151 של Deutscher Kunstverlag וזכה בפרס הצטיינות לעבודות אקדמיות מטעם Verwertungsgesellschaft WORT.

Assaf Pinkus, Sculpting Simulacra in Medieval Germany, 1250-1380 (Burlington: Ashgate, 2014).

"הפסל החי" – symulachrum/daz lebende bild כפי שהוא מכונה במרחב דובר הגרמנית במאות ה-13–14 – נתפס כנוכחות ממשית הפועלת במרחב, הזהה לזו של בני אדם ממשיים; בו זמנית היא מייצגת אותם באופן הנפרד מהם. הספר עוסק בתגובות הדמיוניות ל"פסל החי" כפי שהן עולות מתוך ספרות המסע, הספרות החצרונית, והכתיבה התאולוגית בת הזמן, וחושף את הפוטנציאל האינטואיטיבי והסובייקטיבי של חוויית האמנות בימי-הביניים בשיאם. הספר מציב תאוריה אלטרנטיבית לתאוריית הדימוי הקדוש (imago) ולאליל/פסיל (ydola), ובוחן את קורפוס היצירות שנחשב כשיאו של הפיסול הגותי במרחב דובר הגרמנית, החל מהאמן של נאומבורג ועד לפיסול בווינה ופראג, ומראה כיצד הסימולקרום היווה מצע לאופק הדמיון והספקולציה של הצופה תוך טשטוש הגבולות בין צופה ועבודת האמנות, בין המדומיין והממשי. הספר עוסק גם בכינון ה"עצמי" בסוף ימי-הביניים. הספר פורסם בסדרה היוקרתית Art and Visual Studies של Ashagte.

ספרים שערך עריכה

Tamar Cholcman and Assaf Pinkus, eds., The Sides of the North, An Anthology in Honor of Professor Yona Pinson (Cambridge: Cambridge Scholars Publishing, 2015).

האנתולוגיה לכבוד פרישתה של פרופסור יונה פינסון מציגה ספקטרום נרחב של סוגיות היסטוריות, איקונוגרפיות, תאורטיות, ומתודיות של המחקר בתחום אמנות ימי-הביניים המאוחרים והרנסאנס בארצות הצפון. האנתולוגיה מחולקת תמתית (mirror of moralization, self-fashioning; marginality; artistic identity) והשתתפו בה מיטב החוקרים הוותיקים בתחום.

מאמרים עריכה

• “The Impact of the Black Death on the Sculptural Programs of the Pilgrimage Church St. Theobald in Thann: New Perceptions of the Genesis Story,” Assaph. Studies in Art History 6, (2001): 161–76.
• “Four Creation Visions in Fourteenth-Century Southern German Sculpture: Reflections of Changing Mentalities,” Motar 9 (2001): 63–70 (Hebrew).
• “Johann Parler and the Thann Workshop: A Master and his Workshop,” in Nurith Kenaan-Kedar and Asher Ovadia (eds.), Arts and Crafts: Interrelations and Boundaries (Tel-Aviv, 2003), 105–26 (Hebrew).
• “Rudolf’s Journey: Art Patronage and Politics in the St. Theobald Minster in Thann,” Wallraf-Richartz-Jahrbuch 65 (2004): 273–88.
• “The German in the Parler Art: Narratives of South German Gothic Sculpture,” in Pictorial Languages and their Meanings, eds. Christine B. Verzar and Gil Fishhof (Tel Aviv, 2006), 185–202.
• “Das Schöpfungsportal: Kunst und Lehre im mittelalterlichen Freiburg,” Münsterblatt 13 (2006): 4–12.
• “L’art des Parler: l’église Saint-Thiébaut de Thann au temps des Habsbourg,” Thann. Petite et Grande Histoire 21 (2006): 12–20.
• “The Patron Hidden in the Narrative: Eve and Johanna at St. Theobald in Thann,” Zeitschrift für Kunstgeschichte, 70, no. 1 (2007): 23–54.
• “The Parler School of Southwestern Germany: a Reconsideration of 14th Century Workshops and Mass Sculpture,” Zeitschrift des Deutschen Vereins für Kunstwissenschaft 61 (2007): 49–80.
• “The Italian Connection: On the Origins of the Parler Art,” Assaph. Studies in Art History 12 (2008): 63–102.
• “A Voyeuristic Invitation in the Arena Chapel” in Sehen und Sakralität in der Vormoderne. KultBild, vol. 4, ed. Thomas Lentes (Berlin: Reimer, 2009), 106–19.
• “Giottus Pictor: Review Essay,” Kunstchronik 63, no. 4 (2010): 165–72.
• “Parler Lapicide,” online article and exhibition, ICMA, Princeton University, http://medievalart.org/?page_id=787 (2010).
• “Violent Imagery in Late medieval Germany: A Preliminary Consideration,” Festschrift in Honor of Prof. Mordechai Omer, Assaph 9 (2010): 189–202.
• “Voyeuristic Stimuli: Seeing and Hearing in Giotto's Painting,” Wiener Jahrbuch Für Kunstgeschichte LIX (2010): 7–26.
• “Violence and Sacredness in Fourteenth-Century Art,” Zmanim 118 (2011): 32–41 (Hebrew).
• “ICMA at Leeds 2011,” ICMA News Letter 32/2 (2011): 3–4.
• “The Womb and the Eye: Viewing the Shrine Madonna,” Arte Medievale IV/II (2012): 223–4.
• “Gothic Symulachra: The Naumburger Stifterfiguren,” in Der Naumburger Meister – Bildhauer und Architekt im Europa der Kathedralen, vol. 3, ed. Guido Siebert (Petersberg: Imhof, 2013), 204–217.
• “Capturing Light in Late Antique, Medieval and Early Modern Art,” ICMA News Letter (2013): 5.
• “Visual Aggression: The Martyrs’ Cycle in Schwäbisch Gmünd,” Gesta 52, no. 1 (2013): 43–59.
• “The Founder Figures at Vienna Cathedral: Between Imago and Symulachrum,” Marburger Jahrbuch für Kunstwissenschat 40 (2013): 63–92.
• “The Transformative Body: Seeing through the Schreinmadonna,” The Challenge of the Object / Die Herausforderung des Objekts, Congress Proceedings, T. 1-3, eds. Ulrich Großmann/Petra Krutisch (Nuremberg, 2014).
• “Imaginative Responses to Gothic Sculpture: the Bamberg Rider,” Viator 45, no. 1 (2014): 331–60.
• “Guido da Sienna and the Four Modes of Violence,” in Death, Torture and the Broken Body in European Art', 1300-1650, eds. John Decker and Mitzi Kirkland-Ives (Aldershot: Ashgate, 2014), 24–43.</div>
• “Imagining the Magdeburg Rider,” Paragrana 23, no. 1 (2014): 23–45.
• Assaf Pinkus and Michal Ozeri, “From Body to Icon: The Life of Sts. Peter and Paul in the Murals of S. Piero a S. Piero a Grado,” Convivium 2 (2014): 1–21.
• “Lost in Symulachra: The Living Statues on the Imperial Balcony in Mühlhausen,” in Theologisches Wissen und die Kunst: Festschrift für Martin Büchsel, Neue Frankfurter Forschungen zur Kunst 16 (2015): 384–400.
• “Imagining the Magdeburg Rider,” Paragrana 23, no. 1 (2014): 23–45.
• Assaf Pinkus and Michal Ozeri, “From Body to Icon: The Life of Sts. Peter and Paul in the Murals of S. Piero a S. Piero a Grado,” Convivium 2 (2014): 1–21.
• “Lost in Symulachra: The Living Statues on the Imperial Balcony in Mühlhausen,” in Theologisches Wissen und die Kunst: Festschrift für Martin Büchsel, Neue Frankfurter Forschungen zur Kunst 16 (2015): 384–400.
• “Towers in the Air,” Babel. Works form the Igal Ahouvi Art Collection and the University Art Gallery (Tel Aviv, 2014). 137–52.
• “Transformative Werke: Materie, Farbe und Res spätmittelalterlicher Schnitzwerke am Mittelrhein,” in Frankfurt als Zentrum unter Zentren? Kunsttransfer und Formgenese am Mittelrhein 1400 – 1500, ed. Berit Wagner, Hilja Droste, Martin Büchsel (due 2017).
• “Verkörperte Imagination, imaginierte Körper: Die Martyrien des hl. Bartholomäus und der hl. Katharina in der rheinischen Kunst des Spätmittelalters,” forthcoming.
• “The Giant of Bremen: Roland and the “Colossus Imagination,” forthcoming .


פרסים עריכה

בשנת 1999 זכה פינקוס במלגת רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים; המלגה הוענקה לו לשלוש שנים. בשנת 2004 זכה במלגת פוסט-דוקטורט של מכון מינרבה ובשיתוף קרן מקס-פלאנק (Max-Planck-Gessellschaft: Minerva) ונסע לאוניברסיטת פרייבורג לביצוע המחקר. באותה השנה זכה גם בפרס הצטיינות במדעי הרוח למנוסקריפט מחקרי מאת Geschwister Boehringer Ingelheim Stiftung ; בשנת 2007 זכה פינקוס במלגת אלון לחוקרים מצטיינים שהוענקה לו לשלוש שנים; בשנת 2008 בחר כתב בעת פמינה (Feminae: Medieval Women and Gender Index) במאמר של פינקוס “The Patron Hidden in the Narrative: Eve and Johanna at St. Theobald in Thann,” Zeitschrift für Kunstgeschichte, 70, no. 1 (2007), pp. 23-54. על פטרונות נשית בימי-הביניים כמאמר החודש וכקריאה מומלצת בתחום; ובשנת 2009 זכה בפרס האקדמי הגרמני למנוסקריפט מדעי מצטיין ופורץ דרך מאת VGWort – Verwertung Gesellschaft Wort . בשנה זו, זכה גם במלגת ג'יף (German Israeli Foundation: Young Scientists’ Program) עבור חקר המציצנות בימי-הביניים וגם נבחר למרצה מצטיין באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 2014 – 2017 זכה באיי.אס.אף (I.S.F. – Israeli Science Foundation) וכן במענק מחקר לשנים 20162019 של קרן גרדה הנקל (Gerda Henkel Stiftung).

חייו האישיים עריכה

נשוי לאמנית שרון פקטורוביץ' ואב לשני בנים.

קישורים חיצוניים עריכה