אסף שור
מתרגם ישראלי
אסף שוּר (נולד בירושלים ב־1976) הוא סופר, מתרגם ומבקר ספרות ישראלי.
 | |
| לידה |
24 במרץ 1976 (בן 47) ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב |
| שפות היצירה |
עברית |
| פרסים והוקרה |
פרס ברנשטיין (2007) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
שור למד תיאטרון ופילוסופיה (באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב). לצד כתיבתו הספרותית הוא עורך ספרי מקור ומתרגם. בנוסף למד טיפול התנהגותי בכלבים, מתאמן ומאמן באמנות הלחימה וו-ווי גונג-פו. שימש מבקר הספרות של "העיר" ומגיה בעיתון, וכן מבקר ספרים עבור המגזין "7 לילות" של עיתון ידיעות אחרונות. לימד כתיבה בבית הספר קמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות.
שור זכה בפרס ברנשטיין לשנת 2009 על ספרו "עמרם", ופרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת התשס"ט. היה מועמד סופי לפרס רוהר לספרות יהודית בשנת 2013.[1] ספרו "ארזת לבד" היה מועמד ברשימה הארוכה לפרס ספיר בשנת 2021.
שור נשוי וגר במושב ליד רחובות.
ספריו עריכה
- עמרם, הוצאת בבל, 2007. הספר זכה בפרס ברנשטיין.
- מוטי, הוצאת בבל, 2008.[2]
- סיגל, הוצאת בבל, 2009.[3][4][5]
- כה אמר וינסנט, החתול הטיפש, הוצאת כתר, 2011.
- למה דג ציפור, הוצאת כתר, 2014.
- ארזת לבד, הוצאת כתר, 2020.
- הדוב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023.
תרגומיו עריכה
- ד"ה לורנס, השועל, הבתולה והצועני, הוצאת כרמל, 2002.
- ברברה ארנרייך, כלכלה בגרוש: איך (לא) להצליח באמריקה, הוצאת בבל, 2004.
- רג'א שחאדה, כשהדרור הפסיק לשיר, רמאללה במצור - יומן, ספרי עליית הגג, 2005.
- ג. ק. צ'סטרטון, תמימותו של האב בראון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010.
- ריימונד צ'נדלר, האישה באגם, הוצאת כתר, 2014.
- ריימונד צ'נדלר, פלייבק, הוצאת כתר, 2014.
- נטלי באביט, מעיין הנצח, הוצאות מודן ואוקיינוס, 2015.
- סקוט אודל, ערי הזהב הנסתרות, הוצאות מודן ואוקיינוס, 2016.
- וולטר אייזקסון, החדשנים: על חבורת ההאקרים, הגאונים והגיקים שיצרה את המהפכה הדיגיטלית, הוצאת כנרת זמורה-דביר, ספטמבר 2017.
- דן בראון, מקור, הוצאת כנרת זמורה, 2018.
- רוברט לואיס סטיבנסון, אי המטמון, הוצאות מודן ואוקיינוס, 2020.
ספרים שערך עריכה
- עומר ברקמן, אמנות הלחימה: שיחות עם מאסטר ניר מלחי, הוצאת אסיה, 2016.
- מישקה בן-דוד, הכריש, הוצאת תכלת, 2017.
- הגר ינאי, המסע אל לב התהום, הוצאת מודן, 2017.
- רפי טופז, החברים של סוזי, הוצאת תכלת, 2018.
- איגי דיין, חווה, הוצאת עם עובד, 2019.
- הגר ינאי, מילה וחוטפי החלומות, הוצאת עם עובד, 2019.
- יעקב מישורי, סוף, הוצאת תכלת, 2019.
- יהודה גזבר־פניגשטיין, ופלים לימון, הוצאת ידיעות ספרים, 2020.
- רוני בורנשטיין, טעם נרכש, הוצאת כרמל, 2021.
- עמית ורשיצקי, פני יאנוס, הוצאת כרמל, 2021.
- שמרית לוסטיג, בית לוריא, הוצאת לוקוס, 2022.
- אלעד נץ, חסידה שחורה, הוצאת אבן חושן, 2022.
- יונתן יבין, נאמן לעצמו, מלל ספרים, 2022.
- יהודה שנהב-שהרבני, כפל ראייה, פרדס הוצאה לאור, 2022.
קישורים חיצוניים עריכה
- יוענה גונן, "הארץ ספרים", על "הדוב"
- אלעד בר-נוי, "ידיעות אחרונות", כרוניקה של מוות ידוע מראש
- רשימת הפרסומים של אסף שור, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על אסף שור בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- אסף שור במכונת קריאה בבל
- אסף שור, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- שירי לב-ארי, אסף שור ואריק גלסנר זכו בפרס ברנשטיין, הארץ ברשת
- ורד לי, חמש שאלות לאסף שור | חמדתי סיגל, הארץ ברשת
- משה נעים, הוכרזו הזוכים בפרסי היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש לוי אשכול לשנת התשס"ט, כאן נעים
- מיה סלע, "הארץ", "סטירת לחי לעמרם ולמוטי"
- מוטי פוגל, הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, ביקורת פרוזה, ארטיק שוקו־בננה לאדם המטה עצמו למות, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 02.08.2020
רונן טל, הסופר אסף שור: "מה שמתרחש בספרות העברית זה מה שנטפליקס עשתה לטלוויזיה", באתר הארץ, 21 במאי 2023
מכּתביו:
- סיפור ספציפי, מטעם 2, אפריל 2005, עמ' 71–86
הערות שוליים עריכה
- ^ מיה סלע, אסף שור ושני בוינג’ו מועמדים לפרס רוהר לספרות יהודית, באתר הארץ, 17 במרץ 2013
- ^ אריק גלסנר, ביקורת על "מוטי", ביקורות ספרות - מעריב, 17 באוקטובר 2008
- ^ תמר מרין, הקרקס האנושי, סיגל, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2009
- ^ אריק גלסנר, על "סיגל", של אסף שור, הוצאת "בבל", ביקורות ספרות - מעריב, 4 באוקטובר 2009
- ^ יונתן אמיר על הספר "סיגל"