אספת המעמדות
במשטר הישן של צרפת, אספת המעמדות (בצרפתית: états généraux) הייתה גוף מייעץ ומחוקק של המשטר הישן המלוכני בצרפת, המורכב מבני כל המעמדות הצרפתיים, שנועד להביע בפני המלך את רחשי ליבו של העם ולעזור לו, כביכול, לקבל החלטות חשובות. אספת המעמדות כונסה ופוזרה על ידי המלך. לאספה לא היה כוח משל עצמה, והיא שימשה אך ורק גוף מייעץ, שעשה זאת בעיקר על ידי הגשת אמנות של המעמדות השונים וייעוץ למלך בנוגע למדיניות בנוגע למסים. אספת המעמדות נוסדה ב-1302 ופוזרה ב-1789, בפרוץ המהפכה הצרפתית. במהלך 487 שנות קיומה התכנסה האספה 22 פעם, עד לכינוסה האחרון בשנת 1789.
היסטוריה
עריכהבפעם הראשונה כונסה האספה על ידי פיליפ הרביעי בשנת 1302, אך האספה שכונסה ב-1346 נחשבת כאספה הרשמית הראשונה. הניסיונות לעשותה מכשיר פיקוח על המלוכה ולכנסה במועדים קבועים נכשלו.
בין השנים 1614 ל-1789 לא התכנסה האספה עקב חיזוק המלוכה האבסולוטית בצרפת. ב-17 ביוני 1789 כונסה האספה על פי דרישת אספת הנכבדים (הנוטאבלים), כדי לדון ולטפל במצב הכלכלי הקשה בצרפת. הדרישה העלתה מחלוקת חריפה באשר למספר נציגי המעמד השלישי ביחס למספר שני המעמדות האחרים. הנוטאבלים הסכימו אמנם שמספר נציגי המעמד השלישי יהיה שווה למספר נציגי שני המעמדות העליונים ביחד, אולם לא הוחלט אם לכל מעמד יהיה קול אחד בלבד (ואז יתבטל יתרונו המספרי של המעמד השלישי) או שההצבעה תיערך על פי מספר הצירים. הנציגים שנבחרו לאספה אספו מהציבור תלונות על המצב באזורם אך גם הצעות לתיקונים חוקתיים בעלי משמעות כללית, וברחבי המדינה נוצרה אווירה של ציפיות ותסיסה. אספת המעמדות נפתחה בוורסאי ב-5 במאי 1789 בנוכחות המלך והשרים, אך לאכזבת הצירים לא הוזכרה כלל חוקה חדשה אלא רק בקשה לאישור מיסים ומתן עצות.
צירי המעמד השלישי הזועמים פיזרו בכוח את אספת המעמדות והכריזו על הקמת האספה הלאומית, בה זכה המעמד השלישי לקול שווה. מהלך זה סלל את הדרך לפרוץ המהפכה הצרפתית באותה שנה.
מבנה האספה
עריכההאספה כללה את נציגי שלושת המעמדות שהרכיבו את החברה הצרפתית:
- המעמד הראשון - אנשי הכמורה (כ-100,000 איש)
- המעמד השני - אנשי האצולה (כ-400,000 איש)
- המעמד השלישי - אלה שאינם אנשי אצולה ואינם אנשי כמורה, ובמילים אחרות: פשוטי העם. מעמד זה כלל 98% מאוכלוסיית צרפת, כ-24.5 מיליון איש, וכלל בתוכו את הבורגנות, זעיר-בורגנות, איכרים, חסרי רכוש ונוודים.
לכל אחד מהמעמדות היה קול אחד במועצה, עובדה שנתנה משקל יתר לנציגי המעמד הראשון והשני, שיחד ייצגו 2% מהחברה הצרפתית - עד כדי פי 33.3 משיעורם הריאלי. המעמד השלישי - פשוטי העם - קיבלו באספה ייצוג שהיה שווה ערך לכשליש משיעורם הריאלי באוכלוסייה.
שני המעמדות העליונים בחרו את נציגיהם בבחירות אישיות ישירות. נציגי המעמד השלישי נבחרו בצורה עקיפה: בכל אזור בחירה נערכו שנים עד שלושה שלבי ביניים עד לבחירת נציגי האזור לאספת המעמדות.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- אספת המעמדות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
