אסקפיזם

הסחת דעת נפשית על ידי בידור או פנאי

אֶסְקֶפִּיזְםעברית: בּוֹרְחָנוּת[1]) הוא דרך להימנע מחיים לא נעימים או משעממים, במיוחד על-ידי חשיבה, קריאה או צפייה בפעילויות מעניינות יותר[2]. אסקפיזם יכול להיות גם נטייה התנהגותית של הסחת הדעת לבידור או לפעילות דמיונית כדרך לברוח מהמציאות[3]. לפעולות אלה יכולות להיות השלכות חיוביות וגם שליליות.[4]

מקור המילה הוא במילה הלועזית "escape", שמשמעה "בריחה".

אסקפיזם מוגדר על ידי ההתנהגות ועל ידי המוטיבציה שמאחוריה – הרצון לברוח מהמציאות.

באופן מסורתי אסקפיזם הוגדר כקיצוניות, ושימש גם לתיאור הפעולות שאנשים עושים במטרה לצאת מתחושת דיכאון או עצב. עם זאת, כיום פעולות אסקפיסטיות נחשבות נורמטיביות עבור אנשים רבים.

היסטוריה

עריכה

פרויד ראה במידה סבירה של פנטזיה אסקפיסטית מרכיב הכרחי בחיי בני האדם ש"אינם יכולים להתקיים מהסיפוק המועט שהם מצליחים להפיק מהמציאות. 'אנחנו פשוט לא יכולים בלי קונסטרוקציות עזר', אמר תאודור פונטאנה פעם"[5]. חסידיו של פרויד ראו באסקפיזם (במידות קטנות) ככלי שימושי כדי להירגע ולהגשים משאלות, כנגד תחושות טראומטיות[6]. פסיכולוגים מאוחרים יותר הדגישו את תפקיד הסחת הדעת בעת מצבי רוח לא רצויים, במיוחד כעס ועצב[7][8].

מנגנון הפעולה

עריכה

פעילות אסקפיסטית נשענת על שלושה מאפיינים: מיקוד יתר, נתק זמני, ומודעות עצמית מופחתת.[4] במצב של מיקוד יתר האדם שוקע בתוך הפעילות האסקפיסטית ומתמקד רק בה. השקיעה יכולה לגרום לאבדן תחושת זמן. מיקוד היתר הזה מפנה משאבים קוגניטיביים לפעילות בהווה ולכן מוקדשים פחות משאבים לאתגרים בחיים. הנתק הזמני מפריד בין חלקים שונים בעצמי (רגשות, מחשבות והתנהגויות). תופעות כאלה תועדו בקרב מהמרים וספורטאים. ההתמקדות בפעילות האסקפיסטית מפחיתה את רמת המודעות העצמית של האדם באותו הרגע, ואת השיפוט העצמי שהוא מבצע לעצמו.

סוגים

עריכה

הפסיכולוג הנורווגי פרוד סטנסנג (Frode Stenseng) טען כי קיימות שתי צורות של אסקפיזם:

  • דיכוי עצמי הנובע מהרצון לברוח ממחשבות לא נעימות, תפיסות עצמיות ורגשות.
  • הרחבה עצמית הנובעת מהרצון לצבור חוויות חיוביות ולגלות היבטים חדשים של העצמי.

סטנסנג פיתח מודל של "סולם בריחה" המודד דיכוי עצמי והרחבה עצמית, בפעילויות אהובות על אנשים, כמו ספורט, אמנויות ומשחקים.[9]


השלכות

עריכה

פעילות אסקפיסטית נקשרה לתופעות חיוביות ושליליות. במחקר מטא-אנליזה נבדקו מחקרים על שחקנים במשחקי מחשב. המשחק נמצא קשור גם לתופעות חיוביות (הנאה, דמיון, הישגיות, קשרים חברתיים, שייכות, אוטונומיה, דימוי עצמי) וגם לתופעות שליליות (התמכרות לאינטרנט, בדידות, דיכאון וחרדה)[10]. בשני המקרים יש לזכור שמדובר במחקרים מתאמיים, כך שקשה לדעת מה הסיבה ומה התוצאה. ייתכן ששעות המשחק הגבירו את הדמיון ואת החרדה, אך ייתכן גם שהדמיון והחרדה הגבירו את שעות המשחק.

חברות אסקפיסטיות

עריכה

כמה מבקרי חברה מזהירים מפני ניסיונות של המעצמות השולטות בחברה לספק אמצעי אסקפיזם במקום לשפר את מצב העם - מה שהמשורר הרומאי יובנאליס כינה "לחם ושעשועים"[11]. חברות אסקפיסטיות מופיעות לעיתים קרובות בספרות. בספר "מכונת הזמן" של הרברט ג'ורג' ולס מתואר אלוי (Eloi), גזע עתידי אדיש, אינו מעניק משמעות לעתיד ולאיום על אמונותיהם ודבקותם באורח חייהם המאושר. הרומן מבקר בעדינות את הקפיטליזם, או לפחות את הקלאסיזם, כאמצעי בריחה. חברות אסקפיסטיות נפוצות ברומנים דיסטופיים; למשל, בחברה בפרנהייט 451 משתמשים בטלוויזיה ובמכשירי רדיו שטחיים כדי להימלט מחיים עם תקנות נוקשות ואיום של מלחמה קרובה. במדע הבדיוני האסקפיזם מתואר לעיתים קרובות כהרחבה של האבולוציה החברתית, כשהחברה מתנתקת מהמציאות הפיזית ומתמכרת למציאות וירטואלית, כמו בסרט המדע הבדיוני האמריקאי Gamer (אנ') משנת 2009, המבוסס על משחק ה-MMO האמיתי "Second Life". חברות אסקפיסטיות אחרות בספרות כוללות את "באג המציאות" מאת די ג'יי מקהייל, שבו ציוויליזציה שלמה מותירה את עולמה הרוסה בזמן שהיא 'קופצת' למציאות המושלמת שלה, ומטרתו של האנטי-גיבור היא להפוך את המציאות לפחות מושלמת, לכאורה, כדי להשיב לידיה את השליטה על כוכב הלכת הגוסס שלה.

הפילוסוף החברתי ארנסט בלוך כתב כי אוטופיות ודימויים של הגשמה, ויהיו רגרסיביים ככל שיהיו, יש בהם גם תמריץ לשינוי חברתי קיצוני. לדבריו, לא היה זה אפשרי לממש את צדק חברתי מבלי לראות את הדברים באופן מהותי בצורה אחרת. משהו שהוא רק "חלום בהקיץ" או "אסקפיזם" מנקודת מבטה של חברה טכנולוגית-רציונלית עשוי להיות זרע לסדר חברתי חדש ואנושי יותר, שכן ניתן לראות בו "תחליף לא בוגר, אך כנה, למהפכה".


ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מילים שוות לכל נפש, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏6 במאי 2014
  2. ^ escapism, Cambridge dictionary
  3. ^ Definition of ESCAPISM, www.merriam-webster.com, ‏2023-10-05 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Frode Stenseng, Jostein Rise, Pål Kraft, Activity Engagement as Escape from Self: The Role of Self-Suppression and Self-Expansion, Leisure Sciences 34, 2012-01, עמ' 19–38 doi: 10.1080/01490400.2012.633849
  5. ^ Sigmund Freud, Introductory lectures on Psychoanalysis
  6. ^ Otto Fenichel, The Psychoanalytic Theory Of Neurosis, 2006-01-16 doi: 10.4324/9780203981580
  7. ^ Daniel Goleman, Emotional intelligence: A new vision for educators, PsycEXTRA Dataset, ‏1996
  8. ^ John L. Longeway, The Rationality of Escapism and Self-Deception, Behavior and Philosophy 18, 1990, עמ' 1–20
  9. ^ Frode Stenseng, Jostein Rise, Pål Kraft, Activity Engagement as Escape from Self: The Role of Self-Suppression and Self-Expansion, Leisure Sciences 34, 2012-01, עמ' 19–38 doi: 10.1080/01490400.2012.633849
  10. ^ Umer Hussain, Sami Jabarkhail, George B. Cunningham, Jean A. Madsen, The dual nature of escapism in video gaming: A meta-analytic approach, Computers in Human Behavior Reports 3, 2021-01, עמ' 100081 doi: 10.1016/j.chbr.2021.100081
  11. ^ William S. Anderson, Juvenal, Peter Green, Juvenal, the Sixteen Satires. With an Introduction and Notes, The Classical World 62, 1968, עמ' 16 doi: 10.2307/4346623